אני לא מחזיק מעצמי מבין גדול באמנות

You have to imagine a painting or sculpture is in front of"

".you

זה המשפט שהיה צריך להסגיר שמדובר במתיחה... כי אילו נאמר שם, נגיד, שאתה מביט בצללית שלך ויכול להזיז אותה בין צלליות של אנשים זרים ולקבל מושג חדש לגבי המקום שלך במציאות, היה פה כבר איזה שהוא קונספט, אנא עארף, אמנותי, פילוסופי, חברתי, ווטאבר.

אבל בריא לעשות מתיחות כאלה מפעם לפעם: כולם צריכים לרענן לפעמים את ההסתכלות שלהם על אמנות - הקהל, המבקרים, סוחרי האמנות ובעיקר... האמנים עצמם.

ועוד אבל - תראה מה זה, רק אמרת לי 'אתה מבין טוב מאוד‬', וישר איזה פלסף יצא ממני...


 

צליליתה

New member
קרה לי, יותר מפעם

שהתלבטתי לגבי חפצים כאלה ואחרים, שהושארו בחדרי המוזיאון.

אני לא כותבת שלמרבה הבושה כבר קרה לי שחשבתי שארון עם ציוד כיבוי אש וספל מיותם הם פסל, כי הבושה היא לא שלי, אלא של מי שאמורים לתחזק את החללים. למיטב זכרוני, זה לא מעולם לא קרה לי בחול, רק כאן, פעם אחרונה במוזיאון תל אביב, במבנה החדש. ממש אחרי המעבר מהבנין הישן. חיפשתי תמונה של המקום, לשווא. לא פוטוגני כפינה, אבל בהחלט עם פוטנציאל להחשב למיצב.

אז אולי הבאת פייק ניוז, אבל זו בהחלט פתיחה ראויה לדיון בנושא מהי אמנות.
 
לפני לא הרבה זמן קראתי על מישהו ששאל אמן - אני אפילו לא זוכר

אם הוא היה צייר או פסל או אולי משורר או סתם מוזיקאי - למה הוא התכוון באיזו יצירה שלו, והאמן ענה לו את מי מעניין למה התכוונתי, ספר מה אתה ראית בה? מה אתה חושב עליה, מה היא גרמה לך להרגיש?

מה שאלו אותנו תמיד בביה''ס כשלמדנו שיר? 'למה התכוון המשורר', ייחרב ביתם. אף פעם לא 'מה אומר לך השיר', 'מה הוא עושה לך', 'למה הוא מתכוון בעיניך'.

העליתי פעם באיזה פורום שיר שלי שבעיני הוא ממש מיני, אפילו חושפני, רגשי ובהחלט נרגש, ומישהי כתבה שהשיר נורא עצוב ומבטא בדידות וכאב. היא אפילו לא אמרה 'בעיני', אלא היתה משוכנעת שעל זה השיר. נדהמתי לגמרי אבל גם התלהבתי מזה שאפשר לפרש אותו ביותר מאופן אחד.

זו אחת המשמעויות העיקריות של אמנות בעיני. הרי הפרשנויות יוצרות את המציאות, לא ההיפך.

 
למעלה