"לשנינו לא נוח עם זה שהטכנולוגיה משתלטת לנו על החיים. אז

"לשנינו לא נוח עם זה שהטכנולוגיה משתלטת לנו על החיים. אז

החלטנו שאנחנו מתכתבים. עם מכתב, ובול, והזמן שעובר בין המשלוח ועד שמגיעה תשובה. כמו פעם."

מי התכתב בנעוריו ושלח וקיבל מכתבים, אמיתיים? למי היו חברים לעט?

חברי יוסי ר1, מקומונה 168 השכנה ומהאנשים הטובים ביותר שהכרתי, סיפר כך (והירשה לי לצטט כאן):

הלכתי לדואר לשלם כמה חובות.

אתה הולך לדואר? התעניינה בתי. תוכל לקנות עבורי כמה בולים?

בולי?! שאלתי בפליאה שיש בה מן התמיהה. מי משתמש היום בבולים?

אה, אני מתכתבת עם ידיד שלי, השיבה בפשטות.

מתכתבת? הוספתי פליאה על פליאתי. אין ווטסאפ? מסנג'ר? פייסבוק?

אה, חייכה היא. זה ידיד שעשה איתי קורס קצינים, ונשארנו בקשר.
ולשנינו לא נוח עם זה שהטכנולוגיה משתלטת לנו על החיים.
אז החלטנו שאנחנו מתכתבים.
עם מכתב, ובול, והזמן שעובר בין המשלוח ועד שמגיעה תשובה. כמו פעם.

אני הוקסמתי.

הבולים עלי.


ובכן, גם אני הוקסמתי ועפתי בן רגע במכונת הזמן ונזכרתי בחברתי עתליה מפ"ת וחברי מאיר מחיפה שמעולם לא נפגשנו - עוד לא קראו לזה אז חברות וירטואלית, אבל זה בדיוק מה שזה היה - שהכרתי דרך מדור 'חברים לעט' בהארץ שלנו והחלפתי איתם מכתבים אחת לשבוע, כתובים בכתב יד וסיפורים נרגשים מעיר אחרת ואפילו תמונות, בבוא הזמן...

 
אני הייתי בהתכתבות הרבה שנים עם חברה מכפר סבא.

הכרנו דרך מדור ההתכתבוית ב'דבר לילדים'. נפגשנו כמה פעמים. הקשר החזיק כמה שנים טובות.
 

prizman

New member
התכתבות זה נחמד,

אבל באמת אני לא זוכר מתי שלחתי מכתב בפעם האחרונה למעט עניינים פורמליים עם משרדי ממשלה.
למעשה אני גם תוהה מדוה הבנק מרגיש צורך לשלוח לי מכתב על מה שקורה בחשבון שלי
כשהוא יכול לראות ש 20 דקות קודם נכנסתי לחשבון ובדקתי מה קורה.
דואר זה לא פחות טכנולוגי ממחשב, רק פחות אמין. לא מוצא בו יתרון.
וואטסאפ עם חברים בישראל או ליין שזו תוכנה מקבילה שמשתמשים בה במזרח אסיה
מספקות אותי לחלוטין.
 

Ron W

New member
פייסבוק מוכיח במספרים את הצורך החברתי "הדחוק"

בדקתי בבחינת הרווח למניה פייסבוק עלה על רוב חברות הטכנולוגיה
למרות שאינו מציע חידוש טכני, מחקר או השקעה, מעבר לרעיון חברתי.
עלייה פנומינלית! לעומת הדואר סניפים נסגרים ועומדים למכירה
תיבות אדומות נעקרות ! מי שחשב שנדלן ריווחי?
אקלקל לו את המצב רוח
למרות שאין לי סנטימנט לפרצופון, החוכמה
להשקיע במה שהרוב נסחף וצורך. הזמינות המיידית מנצחת כמו אוכל מהיר.
בהשאלה למה שקורה בפוליטיקה כנראה החיבור החברתי שוב גובר על
צרכים כלכליים בטחוניים, אנשים זקוקים לתחושת השייכות יותר מאי פעם.
גם דת נותנת בעצם את ההירארכיה החברתית כשאמונה היא תרוץ ולו לא.
 

יוסי ר1

Active member
שלום חברים. אורח לרגע.

גמני בדיוק באמצע החיים, למען האמת - תפסתם אותי ממש רגל פה רגל שם. רק שלא ברור לי אם אני רוצה להעביר את הרגל השנייה גם, או אולי להחזיר את הראשונה...
נראה נחמד אצלכם. שיישאר כך.
שנה טובה!
 
שנה טובה ומועדים לשמחה וגמר חתימה טובה


והעיקר, ו-ה-ע-י-ק-ר, שיהיה הכל טוב.

 

שיח סלימאן

Well-known member
מנהל
למה להשתעבד לטכנולוגיה הזו (של הבולים) ?

&nbsp
מה רע ביונים ?
&nbsp
אם בניל"י זה עבד למה שלא יעבוד אצלנו ?
&nbsp
&nbsp
 

סופהו

New member
עם יונים יש בעיה

הן עפות ומחרבנים (או עפים ומחרבנות) על הכביסה של שרה...
 

צליליתה

New member
גם אצלי הן מחרבנות ומחרבנים על הכביסה

איך אני משכנעת אותן שאצל שרה יותר כיף?
 

שיח סלימאן

Well-known member
מנהל
הפתרון שלי

לאחר שניסיתי כמעט כל פתרון אפשרי כולל סיכול ממוקד הבאתי רשת דייגים משולשת ועטפתי את כל מכלול הכביסה (אורך של מעל ל8 מ').
מאז טפו טפו טפו הכביסה נקייה.

אגב הרעיון לא שלי.
בדקתי ברשת ומסתבר שזה הפתרון המומלץ רק שדרשו ממני בין 15000 ל25000 ש"ח.
את הרשת קיבלתי בחינם ושילמתי 200 ש"ח לפועל שעזר לי להתקין אותה.
 

סופהו

New member
זה פתרון מצויין

אתה יכול לראות גם בניינים של ... הרבה קומות, שבהם סגרו איזורים מועדי קינון של יונים.
אבל מה עושים עם היונים שעומדות על אדן החלון, המזגן, המרפסת וכבר לפני- לפנות בוקר מתחילות את הטירטור שלהן?
&nbsp
 

שיח סלימאן

Well-known member
מנהל
זה מזכיר לי סיפור (אמיתי כמובן)

על שני פסלים של עלם ועלמה ערומים שניצבו בכיכר העיר זה ליד זו.

יום אחד החליטו המלאכים לבדוק מה הם יעשו אם יתנו להם להפוך ליום אחד לבני אדם בשר ודם, אמרו ועשו.

בשעות הראשונות הם החליטו לשמור על פרטיותם אבל אחרי מספר שעות הם החליטו בכל זאת לבוא ולבדוק איך השניים מנצלים את המתנה שניתנה להם והתקרבו בשקט לשניים.

באותו רגע שמעו את העלם אומר לעלמה:
עכשיו נתחלף.
את תחזיקי את היונים ואני אחרבן עליהן.
 
אוי, הצעירים המודרנים האלה. מה רע בקצת מסורת? תופי טם טם זה

מיושן מדי לטעמך? או לפחות טלפון שבור?

 

סופהו

New member
זה אולי נחמד בשביל

הרומנטיקה, הסיפור ..
במציאות- לפעמים עדיף ללכת ברגל ולהיפגש עם הצד השני מאשר לשלוח מכתב.

אבל פעם (וזה ממש מתקשר ליום כיפור...
)
יש לי קופסאת נעלים קטנה עם כמה חבילות של מכתבים מימי ההתכתבויות .

מישהו זוכר שסרגנו פעם ושלחנו כובעים לחיילים האמיצים בחזית?
ששלחנו חבילות עם תחתונים וגופיות?

בין כל המכתבים יש מכתב מחייל צעיר.
מכתב תודה לנערה על החבילה ועל הכובע וכמה הוא חשוב.. עם תמונה וקצת מידע על השירות, המשפחה והחֲבֵרָה שבעורף.
במלחמת יום הכיפורים מצאתי את שמו במסגרת שחורה..
חברתו היתה לאשתו.. נולדו לו שני ילדים . אחת מהן לא הספיק להכיר...
והמכתב- עדין בקופסא.
 
למעלה