כשחושבים על זה, בפרינציפ לא הרבה השתנה

כשחושבים על זה, בפרינציפ לא הרבה השתנה

העיקר שנישאר מעודכנים

 

צליליתה

New member
השתנה המון

בימי הנייר, היה נהוג לבקש מזה שעומד לידך: אפשר לקבל את עמוד הספורט? (או הדרושים וכו..). רוב האנשים היו משאילים ברצון. היו מתפתחות שיחות קטנות.

היום, אם מישהו יעז לבקש ממני את הנייד , ולא חשוב באיזה ענין - לא לעיתים קרובות בקשתו תענה.
 
ביום שביטלתי את המנוי להארץ המודפס, לפני 3-4 שנים, התכוננתי

לתקופת משבר, מעין קריז.

מה שקרה הוא שחוויתי תחושת הקלה מיידית, שלא לומר רווחה.

היום, כשמציעים לי עיתון כלשהו בתחנת הדלק או בסופר אני אומר תודה אבל לא תודה, בלי לשאול אפילו באיזה עיתון מדובר. אני עובר ברפרוף על כ-10 אתרי חדשות ליום, קורא בעיון מה שמעניין אותי ויאללה, נקסט.

זהו, זו המילה. רווחה.

 

ruven7

Active member
עוד איך השתנה

לא היו צפצופי וואטסאפ מטריפי מוח, רינגטונים בלי סוף וברברת מעצבנת.
וסלפי אינסופי.
 

סופהו

New member
לא השתנה???

ועוד איך השתנה.
פעם קראנו עיתון.
הקשבנו לחדשות.
ידענו מה קורה באיחור מה..
היום? הכל מיידי.
בלי להתחשב ברגשות (הפצת שמות ותמונות הרוגים/פצועים).
בלי להתחשב באחר..
מישהו היה מעלה בדעתו לפרסם דבר שכזה?
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5022407,00.html
עדין לא החלטתי מה אני יותר- כועסת או עצובה.
 
למעלה