איזה סדרות וסרטים עשו לכם בינתיים את החג?

[אורי גפני]

איזה סדרות וסרטים עשו לכם בינתיים את החג?

ממש לפני ערב החג ראיתי שוב ולא בכוונה את הסרט האחרון של גנדולפיני, 'המסירה', עם טום הארדי ונומי ראפאס אהובתי. שלושה שחקנים מופלאים, אבל גנדולפיני שובר את הלב בתפקיד מריר וציני. אמרתי בתחילת הסרט שאראה רק קצת כי אני לא רוצה להיות עצוב... ולא יכולתי להתנתק. הרי יש חסד בסוף הסרט, יש תקווה.

בזמן האחרון גיליתי באיחור גדול סידרה מצויינת של HBO בשם 'האמריקאים', על זוג מרגלים רוסים בארה''ב בשנות ה-80. היא כתובה באופן מבריק, כשלחיי המשפחה שלהם יש לא פחות משקל מהחיים המקצועיים שלהם, ואותו דבר בחיי סוכן האף בי איי שהם מתחברים איתו, ועל הנעשה בתחנה של הריגול הרוסי בארה''ב ובמקביל באף בי איי... גישה מנצחת, כפי שראינו בסופרנוס. פריזמן, נדמה לי שזה יהיה לטעמך, אבל לא רק.

אבל בלי שום ספק, סידרת הדוקו הישראלית 'חגיגה לעיניים' עשתה לי את החג. הספקתי לראות 6 פרקים מהסידרה על התפתחות הקולנוע הישראלי והיא עשויה בכל כך הרבה תשוקה, לא רק אהבה, המרואיינים נבחרו בכל כך הרבה חוכמה וכל מילה שנאמרת שם נאמרת בשיקול דעת וחוכמה. שמחתי אתמול במיוחד לראות פרק שהוקדש כמעט בשלמותו לעמוס גוטמן ('בר 51', 'נגוע') הכמעט נשכח, שנפטר בגיל צעיר עד כאב אבל השאיר עקבות בלתי נמחים בקולנוע הישראלי. והאופן שמוצג ומנותח אורי זוהר, והכבוד לזאב רווח... מומלצת לכולנו, לא רק לצליליתה.

 

[ruven7]

עונה 3 של "צוות עקרב"

והתחלתי לראות את "פשע אמריקאי"

 

[אורי גפני]

"פשע אמריקאי" זו סידרה? ביס?

על "צוות עקרב" אני מזפזפ בלי לבדוק ברצינות: במבט חטוף זו נראית לי סידרה שטחית של חתיכים וחתיכות ובעיקר פוזות.

עד כמה טעיתי?

 

[ruven7]

פשע אמריקאי- בהוט

ראיתי 2 פרקים בינתיים
'צוות עקרב' היא סידרה (בעיקר 2 עונות ראשונות) מבריקה בדרכה,על קבוצת גאונים עם סוג הומור מטורף ושנינות וחשיבה שונה לגמרי המוצאים פתרונות בלתי אפשריים למטלות סבוכות.מה שאתה מתאר זה די 'משמר המפרץ'

 

[אורי גפני]

 

[נושיתי האחת]

אתמול ראיתי פרק אחרון של ׳אני יודעת מי אתה׳ ביס דרמה.

סדרה שהיא כמו טלנובלה , רק בלתי שגרתית, משגעת על גבול המתעללת בצופים בלי סוף, מותחת עם סוף מכעיס ומעצבן. התחלתי לראות גם את עונה 3 של הירושה ביס OH ועונה אחרונה של ׳ קוד שרוף׳.
הערב ב22:00 בערוץ קולנוע ישראלי ביס יש את הסרט ׳ישמח חתני׳. מקליטה ואז אצפה.
יש כאן אנשים שחובבים סדרות בריטיות בערוץ BbC Entertaiment?

 

[צליליתה]

אני! אני! אני!

רואה עכשיו את סטלה, ומאוהבת בה לגמרי, וגם חברה טובה של סקוט וביילי. ויש עוד כמה וכמה .

מה את אוהבת?

 

[נושיתי האחת]

גם מאוהבת בסטלה. אוהבת את קאז׳ולטי, (חדר מיון) ואת תעלולים

חדשים וקראו למיילדת. את אלו אני מקליטה.

 

[צליליתה]

איך שכחתי את חדר מיון

והיתה פעם עוד סדרה, על הבית חולים בהולבי, עם חפיפה מסוימת של דמויות. בשלב מסוים הפסיקו להקרין בערוץ שרואים בארץ. לא התעצלתי ונכנסתי לאתר של הביביסי להביע את מחאתי, וראיתי שם אלפי הודעות, מכל העולם, עם בקשה להחזיר לנו את הסדרה. לא הועיל. אבל ככה זה, רחוק מהעין רחוק מהלב. אפילו כבר לא זוכרת איך קראו לסדרה. משהו עם הולבי. אולי.

את מיילדת ראיתי בזמנו בערוץ 1, אהבתי מאד את העונות הראשונות, עם ג׳ני.

 

[אורי גפני]

גם אני אוהב את 'הירושה', כמו שאהבתי את 'הממשלה'

יש לי סנטימנטים לתרבות ובעיקר לשפה הדנית. ענין של נוסטלגיה.

גם אני אוהב מאוד את סקוט וביילי ב-BBC. היתה להם עוד סידרה נהדרת על שוטרת מבוגרת שמתגוררת עם אחותה בעיירת שדה, שבתה נרצחה. הלוואי שתחזור.

וזו הזדמנות להביע געגועים לסידרה ישנה נושנה אך נפלאה של ה-BBC שנקראה 'היהלום שבכתר', על ימי המנדט הבריטי בהודו. אהבתי אותה פעם בכל לב, ואני מתרגש עד היום כשאני רואה את גיבורת הסידרה מבליחה לעתים בסדרות עכשוויות.

 

[נושיתי האחת]

גם אני הייתי מהמכורים ליהלום שבכתר. מעניין מה הייתי חושבת

היום על הסדרה. ולאיזו שחקנית אתה מתכוון?

 

[אורי גפני]

התכוונתי לג'רלדין ג'יימס בתפקיד שרה לייטון, שזכרתי כגיבורת

הסידרה למרות שכעת נוכחתי שהיא רק החמישית ברשימת השחקנים... מה שרק מראה כמה נפלאה ובולטת היא היתה שם.

הנה, גם טים פיגוט-סמית רק העשירי ברשימה וכמה הוא היה מרשים בתפקיד רונלד מריק רע הלב והאומלל, שאהבתו לא התקבלה ע''י שרה לייטון האצילית.


לי אין ספק שאוהב את הסידרה הזו עד היום. בעיני היה משהו מהפנט ומושך כל כך המפגש הזה של השלטון הבריטי עם הודו.

 

[צליליתה]

התחלתי לראות עונה 2 של מטומטמת, בהוט

למיטב זכרוני, כבר כתבתי משהו על הסדרה, כשיצאה
זו סדרת אקשן קלילה, קצבית וכייפית, שלא חסר בה טמטום, אבל מהסוג שלא (נורא ) מעליב את האינטלגנציה.

אבל הסיבה שאני ממש אוהבת את הסדרה, היא בת חן סבג.
בכל פעם שאני רואה אותה, אני חושבת על כל הצעירות והצעירים שאני מכירה, והכרתי, ואין ספק שגם אכיר, שרצו להיות רקדניות, או זמרות, או שחקניות, והיום הן עוסקות ב״שיווק״ (מין מילה רחבה כזאת שיכולה לכסות המון עבודות, שבחלקן או ברובן הגדול אינן משהו לכתוב עליהן הביתה) .( ההבדל בין שיווק למלצרות הוא שהמלצרים טרם ויתרו על החלום והמשווקים כבר מנסים לבנות קריריה אחרת)

הקטע העצוב הוא - שעבור רוב הwannabe שחקניות זמרות ורקדניות עדיף יהיה שיתכננו קריריה אחרת. ולא רק בגלל שהבמה צפופה ואין מקום לכולן - אלא כי הן נהדרות ונפלאות ומוכשרות , אבל פשוט לא מספיק.

בת חן סבג היא גברת מוכשרת בטירוף
שלא אהבה את הדרך בה הקריריה שלה מתפתחת, לקחה את המושכות בידיים, ויצרה לה את המציאות שחשקה בה.

ברור שזו לא אופציה עבור כולנו - אבל היא ממש מקור השראה עבורי.

תכלס, לא יצא לי לראות הרבה טלוויזיה החג
היו כמה וכמה בילויים משפחתיים רחבי היקף - ובעיקר רחבי כיף

 

[צליליתה]

רגע....בעצם על מה אני מדברת

בת חן סבג היא בת 30+, אבל נראית ממש ילדונת. אי לכך - כל התפקידים שקיבלה היו תפקידים שהתאימו למראה שלה.

מכיוון שרצתה תפקידים מסוג אחר - היא כתבה תסריט, ויצרה סדרה, בה היא מככבת בתפקיד הראשי (שחקנית לא ממש מצליחה, שהופכת לסוכנת סמויה בחקירה שמערבת מנהל בתיכון - כתלמידה בבית ספרו)

 

[ruven7]

התחלתי והפסקתי

יש משהו בסדרה שקצת חוזר מדי על עצמו.
וכמה דמויות שאני ממש לא מתחבר כמו המטורללת נתי
והקשר בין הדמויות כבר לא מדבר אלי כמו בעונה הראשונה
אוהב את "חברות", הומוריסטי ומשעשע,כיף לצפות

 

[צליליתה]

אתה מתכוון לחברות, של ליטל שוורץ, או בנות, של לינה דנהאם?

שתי סדרות בהן אני מורידה את הכובע בפני היוצרות
שתיהן התעלמו מתקרת זכוכית עבה
אני אוהבת את בנות, הצטערתי שסיימתי לצפות, רציתי עוד
ניסיתי להבין למה, כי הדמויות אינן מעוררות אהדה (למען גילוי נאות, אני מאוהבת בג׳מה), העלילה לעיתים לא קיימת, הדיאלוגים יכולים להיות מעצבנים עד משעממים, ויחד עם זאת, נסחפתי לגמרי, וכל מה שרציתי היה לקנות כרטיס לניו יורק ולהזמין את האנה ללאנצ.

את אדם דרייבר פגשתי לראשונה בתוך לואין דיוויס, אחד הסרטים האהובים עלי בכלל, ושל האחים כהן בפרט. ראיתי אותו גם בפטרסון, אהבתי את הסרט ואהבתי אותו

 

[ruven7]

הראשון

לא מכיר את השני-עדיין,לפחות
הומור שנון,פשוט כיף לצפות.
בת חן סבג מוכשרת אבל הסדרה עצמה כבר פחות מדברת אלי.
האחים כהן מצויינים,יש להם כמה יצירות מופת.

 

[שארית היום]

המפגש

סרט מדע בדיוני שהיה מועמד לאוסקר בשנה שעברה.
12 חלליות חוצניות נוחתות באתרים שונים ברחבי העולם.
דוקטור לואיז בנקס, איימי אדמס המצוינת, מומחית לשפות ולבלשנות, מגויסת על ידי הצבא האמריקאי לעזרה בפיענוח המסרים שמועברים מהחללית שנחתה בארצות הברית.
ממבט ראשון, סרט עם כל המאפיינים הרגילים של ז'אנר המדע הבדיוני, שכל חובביו כבר ראו באין ספור סרטים וסדרות.
אבל בסדר הזה יש הרבה יותר.
המוטיב של החוצנים עם הכתב, הדיבור, השפה והטכנולוגיה החייזריים שהם מציעים, מהווים אנלוגיה למצבה הנפשי של הגיבורה שחווה בפלאשבקים לעתיד ולעבר, טרגדיה נוראה.
גם הגוון האפור התמידי שמלווה את הצילומים לאורך כל הסרט משקף את מצבה הנפשי של הגיבורה, ואת ההבנה שהיא חווה בסוף הסרט.
סרט שמשאיר חותם רגשי, וגורם לצופה לחשוב עליו הרבה אחרי שהוא הסתיים.
לא רק לחובבי הז'אנר.

 

[אורי גפני]

'לא רק לחובבי הז'אנר' הוא תמיד מפתח קסמים בעיני, לא חשוב מה

הז'אנר.

אני חובב קטן מאוד של מד''ב ופנטזיה, אבל השורה התחתונה שלך - סרט שמשאיר חותם רגשי, וגורם לצופה לחשוב עליו הרבה אחרי שהוא הסתיים - משאירה אותי פתוח ואפילו סקרן כלפי הסרט הזה.

'המפגש'. רשמתי לפני.

 

[שארית היום]

תרשום גם להוסיף מצב רוח מתאים לצפייה בסרט..

הסרט הזה הוא ממש לא עוד סרט מד"ב עם כל קלישאות הז'אנר:
אין בו חייזרים מפלצתיים, אכזריים ואדירי כח עם טכנולוגיה מפלצתית כמוהם שנוחתים בכדור הארץ במטרה להשמיד את האנושות ולגזול את הכוכב.. אין בו אנושות, שבהשאלה של דוד מול גליית מצליחה לנצח אותם, להבריח אותם ולשחרר את הכוכב שלנו.. ממש לא.
גם הדמויות החייזריות והטכנולוגיה שהם מביאים מהווים מראה למצב הרגשי של הגיבורה, שחווה מסע פסיכולוגי ארוך, עמוק וקשה מאוד להתמודדות.
את סרט המדע הבדיוני הטיפוסי שוכח הצופה ברגע שהאור נדלק באולם הקולנוע.
הסרט הזה גורם לצופה להזדהות עם המצב הרגשי של הגיבורה.
לחשוב על האנלוגיה והמטאפורה שהסרט מציע, גם אחרי שכותרות הסיום מסתיימות.
מומלץ מאוד, בגיוס מצב רוח מתאים.