"לפני שהלכה לישון בסלון, אמרה לי: 'ניסיתי לחשוב עלינו באופן

"לפני שהלכה לישון בסלון, אמרה לי: 'ניסיתי לחשוב עלינו באופן

אבסטרקטי, לבדוק את עצמי, וביררתי אם אני עדיין אוהבת אותך. בירור עמוק וכואב, והתשובה היא כן. אבל דע לך שאין לי כוח לזה יותר. רפא את עצמך'".

בדרך כלל אני נרתע מאנשים שמספרים בפומבי את סיפור גירושיהם, ובטח כשהסיפור עוד טרי ומדמם, ולא היתה לי סיבה לחשוב שבגלל שזה רון מיברג זה יעבור בשלום.

אבל הנה הטור השבועי שלו במעריב חף מאיבה ויש בו יותר תחושת אשמה מאשר קורבניות. וחשוב מזה, הוא לא מנצל את הבמה האישית שלו לסילוק חשבונות - חוץ, אולי, מסטירה חינוכית אחרונה לילדיו, שלפי כל הסימנים כבר לא תעזור.

תמיד אהבתי את הכתיבה של מיברג ותמיד בחשש שהנה, הפעם הוא הולך לעבור את הגבול, וכל פעם זה עוד לא.

הוריקן נעמי
http://www.maariv.co.il/culture/Article-599328

 

צליליתה

New member
גם אני אוהבת את כתיבתו

ובכתבה הזאת, יש עדינות רבה שלא תמיד באה לידי ביטוי אצלו.

סיפור עצוב
 
כתיבה יפה וסיפור עצוב. זו כתבה שנייה שלו שאני קוראת

בקשר לגרושיו ועדיין תוהה איך זה קרה.
 
חשבתי שהתמונה שהוא בחר לצרף אומרת כל כך הרבה, והמשפט שלה

'רפא את עצמך'... והאופי הרגזני שלו היה כבר מזמן לשם דבר.

 

צליליתה

New member
רפא את עצמך

הוא משפט שמוציא ממני את החלק הרע של האופי הרגזני שלי

כי הרפא את עצמך רומז שהכל אצלך לא בסדר

לעומת ניסוח - למד להתמודד עם הכעסים שלך, או משהו כזה, שאומר, יש לך בעיה נקודתית, (למי מאיתנו אין?), אני מתקשה להתמודד עם המקום הזה, ואם אתה רוצה שנמשיך להיות ביחד, אני מבקשת שתעשה משהו.

אבל מתוך היכרותי עם חיי נשואים
אני מניחה שאת הניסוח העדין והנקודתי היא אמרה כבר מיליוני פעם
ואמרה גם לגבי המון נקודות אחרות
והרפא את עצמך הוא הסיכום והסיום
 
באופן כללי גם אני חושב כך, אבל במקרה האישי הזה יתכן שיש מקום

לפרשנויות אחרות.

מיברג העיד על עצמו לא פעם שהוא היפוכונדר כבד. הוא גם לא הסתיר את המזג הרע שלו ואת הנטיה שלו להעלבויות ולקטטות מתוקשרות, למשל עם חנוך מרמרי ובעיקר עם דודו גבע. על צוק עיקש כזה יכולות להתנפץ גם כל הכוונות הטובות.

שאלתי את עצמי גם אם יתכן שלמילים 'רפא את עצמך' היה קונטקסט פרטי בזוגיות שלהם - למשל, לספר המפורסם של לואיז היי או לצעקה האיומה של ישו בתחילת 'ג'יזס קרייסט סופרסטאר' - אבל זה כבר ספקולטיבי לגמרי.

 

קלייטון.ש

Well-known member
גם אני נרתע מסיפורי גירושין

בזמן שתהליך הפרידה והגירושין עוד טרי המעורבים מתייחסים אליו כאל טרגדיה איומה, כאשר ממרחק של מעורבות ושל זמן מדובר בסה"כ בעוד פרידה כמו בליוני פרידות אחרות.
מתעסקים בשאלות של אשמה, של עצמם ושל זולתם, כאשר אין מערכת יחסים שאי אפשר למצוא בה זכות וחובה בכל צד, ואחרי שהכל נגמר, מה הטעם?
לא אומר שלא טבעי, גם אני עסקתי בניתוחים האלה בזמני.
טבעי אבל בעיני לא מעניין ולא תורם.
 
למעלה