בוקר מעל מכתש רמון

[אורי גפני]

בוקר מעל מכתש רמון

תיקי עוזר כותבת:

חלק מהחצבים מתחילים לקמול
זה הזמן בו היעלים מתחילים לאכול מהם, הם אוכלים רק את הפרחים שמתייבשים
עוד אחת מהבוקר

https://www.facebook.com/photo.php?...219848115.3142.100001804120060&type=3&theater

 

[קלייטון.ש]

הצלמת מוכשרת, היעלים מקסימים ומתחשבים בחצבים

שלא אוכלים אותם אלא כשסיימו את חייהם.
אבל המדבר מדכא.

 

[יוסי יערי]

לגבי "מתחשבים בחצבים שלא אוכלים אותם אלא כשסיימו את חייהם"

מניח שהתכוונת לפרחי החצב (כי החצבים עצמם נותרים בחיים בזכות הבצל שלהם הנמצא מתחת לאדמה).
ובכן, הם לא שונים מאיתנו, בני האדם. מעדיפים לאכול את הפירות ולא את השלב הקודם (הפרחים).

 

[יוסי יערי]

וצילום נוסף מאותו מקום (שפך נחל פולג)

 

[אורי גפני]

איזה יופי, אפשר כמעט להריח אותם. (יש להם בכלל ריח?)

 

[סופהו]

בצל החצב נמצא מתחת לאדמה ועדיין יש מי שאוכלים ממנו

הדורבן, למשל, למד לחפור כדי להגיע למזון.הוא מגיע אל הבצל ואז עלול להתקל ברעל החריף שפיתח החצב ונמצא בעלים ובבצל.
יש בעלי חיים שלמדו שאם יכרסמו את קצוות העלים יתכן שלא יפגעו מהרעל.
יש בעלי חיים שבגופם התפתחה שיטה לא לספוג את הרעל.
אבל החצב לא "וויתר": מסתבר שהחצב אוגר מין מחטים קטנטנות שעשויות מאותו החומר של "אבני כליה" ואלו פוצעות את האיברים הפנימיים של מי שאוכל מהן וכך הרעל נכנס לתוך הדם.
לא פראייר החצב.

 

[אורי גפני]

אני לא זוכר מאיפה אני יודע את זה - אי שם מילדותי - אבל

נכון, לבצל החצב טעם וריח חזקים במיוחד.

מעניין מאוד כל המידע שהוספת, סופה.

 

[נושיתי האחת]

ואני טרם ראיתי חצב שלא בתמונות. צילום יפה.

 

[שילה1]

בואי לכאן.כלומר:לכרמל

 

[נושיתי האחת]

מתוכנן בסוכות.

 

[סופהו]

תקווי לטוב

החצב מתחיל לפרוח בערך בחצי-אב.
עכשיו כבר חצי אלול וסוכות חל בחצי תשרי..
תקווי שעדין תהיה פריחה. (שמעתי שבאודים יש ריכוז יפה..).

 

[נושיתי האחת]

נראה לי שאפספס השנה את פריחת החצבים.

 

[סופהו]

במקום...

שיר ששמעתי באחד מסיורי הפריחות ומאוד אהבתי:
&nbsp
פריחת החצבים / מיכאל דשא
&nbsp
מִחֵיק שַׁדְמוֹת אֱלוּל הָעֲצוּבוֹת
מִבֵּין שִׁלְדֵי קוֹצִים שׂרוּפֵי ׂשָרָב –
עָלוּ חוֹצֵץ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת
חִצֵּי הַחֲצָבִים הָעֲרוּכִים לַקְּרָב.
&nbsp
דְּרוּכִים, רַעֲנַנִים, רֹאשָׁם אֶל עָל,
יוֹנְקִים לְשַׁד טָמִיר מִמַּעֲמַקִים,
צִיֵצי כּוֹכָב צְחוֹרִים רְחוּצֵי-טַל
עוֹטְרִים לְצַוָּארָם כַּעֲנָקִים.
&nbsp
אֶל מוּל חַמָּה יָנַיפוּ נֵס רָטֹב,
לִצְחוֹק לָהֶם צְחִיחָה שֶׁמִסָּבִיב,
לִבָּם מֵרִיחַ לֵחַ גֶּשֶׁם טוֹב,
ׁשְׁמָמָה בַּכֹּל וְרַק בָּהֶם אָבִיב.
&nbsp
עִם עֶרֶב לַגְּבָעוֹת אֵצֵא דּוּמָם,
עָצוּב, יָגֵעַ כְּמוֹ אַדְמַת אֱלוּל,
פִּתאֹם הַחֲצָבִים זוֹרְחִים תֻּמָּם,
בַּלֵּב צִלְצֵל צְחוֹק יֶלֶד זַךְ, צָלוּל.
&nbsp

 

[נושיתי האחת]

אהבתי.