איך (ומתי) נעשתה קנדה הרבה יותר מגניבה מאמריקה?

איך (ומתי) נעשתה קנדה הרבה יותר מגניבה מאמריקה?

אני זוכר שבשנות השישים היגרו לא מעט אמריקאיים לקנדה כדי להתחמק מגיוס לשירות צבאי בוייטנאם. יכול להיות שהתופעה הזו בדרך לחזור על עצמה, יותר בגדול וממניעים שונים לגמרי?

"כשטרודו הצטלם מחבק זוג פנדות במרץ 2016, התפרסמה בניו יורקר כתבה סאטירית עם הכותרת: ״קנדה חוששת שתצלום של ראש הממשלה עם פנדות עלול להחמיר את משבר הפליטים האמריקאים״. בכתבה צוטט קנדי פיקטיבי אומר: ״קנדה גם כך עומדת בפני משבר פוטנציאלי של מיליוני אמריקאים שינסו לעבור את הגבול עוד כמה חודשים, באמת היינו צריכים לפרסם את העובדה שיש לנו גם פנדות?״.

אני חייב להודות שמהיום הראשון שלי בטורונטו התחלתי לאהוב את קנדה יותר מאשר את ארה''ב. לא כולל את מונטריאול, שבה לא אהבתי שום דבר אף יום אחד.

רשומה נחמדה בבלוג של נעמי דרום בהארץ:
https://www.haaretz.co.il/blogs/naomidarom/1.4409084

 

ruven7

Active member
קנדה עדיפה

הרבה יותר צודקת וסוציאליסטית
מערכת הבריאות של ארה"ב יקרה וגרועה
קנדה רגועה בהרבה,פחות מתח.
 

שילה1

New member
אינפורמציה ממי שהגרו לקנדה לפני שנים:

מדינה ידידותית ונוחה,חינוך טוב,שירותים מעולים לאזרחים כולל שירות רפואי.דיור במלירים סבירים.
אלא ש...קר מאוד בחורף,מסתבר שמתרגלים לכך.
מעולם לא הייתי בקנדה.
 

ruven7

Active member
נכון,חורפים קשים

גם בחלקים של ארה"ב
שגם מועדת לסופות קשות כמו שראינו בטקסס עכשיו וקתרינה לפני שנים,חלק
בסך הכל מדינה שטוב לחיות בה.
בחורפים ממילא יוצאים מבית מחומם,נכנסים לרכב מחומם ונוסעים למקום עבודה/בילוי מחומם...
אם הייתי צריך להגר לאחת מהן-קנדה או ארה"ב ויכולתי לבחור בלי ספק קנדה למרות אזרחות אמריקאית.ארה"ב מדרדרת מכל בחינה.
 

קלייטון.ש

Well-known member
סביב תחילת המאה נסעתי הרבה לקנדה

החברה בה אני עובד ניסתה לייצא לשם ומינתה סוכן מקומי. שלחו אותי הרבה פעמים לעבוד עם הצוות הטכני הקנדי. מנהלת הסוכנות היתה בחורה בשם טרייסי, שלקחה אותי פעם (בצירוף שני עובדים שלה) למסעדה מסתובבת בראש מגדל. כמובן שקיבלתי בחילה ברגע שהתיישבנו.
על איש מכירות אחד הוטלה משימת האירוח שלי, ומשום מה הוא החליט שכל ערב אנחנו צריכים לצאת למועדון חשפנות אחר. לא יודע אם סגנון בילוי אישי שלו או שהוא חשב שכך אוהבים הישראלים.
זוכר חורף אחד שאכלתי ארוחת בוקר במלון כשהשלג יורד בחוץ. מאד לבן ונקי. אבל כשהגיע הרכב לקחת אותי ויצאתי מדלת המלון אל הקור העז גיליתי שאני לא יכול לנשום. הגוף החליט שאוויר כל כך קר הוא לא שואף ויהיה מה שיהיה.
 
הזכרת מסעדה מסתובבת בראש מגדל, אבל לא איפה... הניחוש שלי -

טורונטו. צדקתי?

זו עיר נפלאה לבילויים, עם חיי לילה תוססים - הכרתי מקרוב את סצינת מועדוני הרוקנרול ואהבתי מאוד.

 

קלייטון.ש

Well-known member
סביר שטורונטו, כן

השנים האלה היו רצופות נסיעות אינסופיות לכל העולם. לא זוכר אפילו את כל המדינות אליהן שלחו אותי, לא כל שכן שמות של ערים. זוכר ברזיל אבל לא שם של עיר, ארגנטינה, אנגליה (בטוח שלא לונדון), שוויץ, הונגריה אני יודע שבודפשט כי המארח לקח אותי לסיור בעיר, איטליה, ומי זוכר לאן עוד. אפילו בנסיעה לארה"ב אני לא בטוח לאיזו עיר הגעתי.
אלה השנים בהן התפתח אצלי פחד חזק מטיסות ורתיעה כללית מנסיעות.
 
רתיעה כללית מנסיעות זה בול אני ואולי גם פחד מטיסות, לא בהכרח

מתאונות כמו מהמצב המתמשך של חוסר אונים, חוסר פרטיות וחוסר נוחות.

מישהו קרוב אלי נמנע מטיסות כל ימיו מהסיבות האלה עד שבגיל 69-70 הכיר באינטרנט מישהי שחיה ב-LA, התאהב לגמרי ובבת אחת הפך לנוסע מתמיד באינטנסיביות גבוהה...

אשרי שבת זוגי גרה 5 דקות ממני ברגל. זה מה שביקשתי לעצמי.

 

ruven7

Active member
בהחלט טורונטו

שאגב שמה בניב אינדיאני הוא "נקודת מפגש"
יש מקומות בארה"ב וקנדה ששמותיהם נגזרים משבטים אינדיניים (כמו דקוטה) או מילים בניב אינדיאני כזה או אחר
הייתי שם לפני שנתיים לביקור קצר אחרי 25 שנה.ארץ שנחמד לגור בה
 
אחרי כל השנים האלה, טורונטו היא העיר היחידה שאני מתגעגע אליה

השניה היא אמסטרדם.

שאר העולם יכול להישאר מבחינתי במקומו...

 
למעלה