בלכתך לסופר

[אורי גפני]

בלכתך לסופר

בלכתך לסופר אל תשכח את הארנק.

 

[diday]

לפני כמה ימים נודע לי שהסיבה שעגלת הקניות

בנויה כך שהחלק האחורי מוטה כלפי מטה, כדי שמה שאתה קונה יהיה שם/יתגלגל לשם, וכך כשאתה הולך עם העגלה אתה רואה יותר את החלק הקדמי הריק, אתה מרגיש שהעגלה ריקה וקונה עוד.

 

[אורי גפני]

נדמה לי שמעט מאוד מוצרים יכולים להתגלגל, חוץ אם אתה קונה

בקבוקים בתפזורת ותפוזים בלי שקית.

המוצר הראשון שאני שם בעגלה הוא תמיד שישיות מים מינרליים, אם קניתי, ואותן אני שם בחלק הקדמי - פשוט כי זה מקל על היגוי העגלה. אחריהן אני מתחיל לסדר את שאר המוצרים.

אז עלי, מה שלא יהיה, הפטנט הזה לא עובד...

אבל לא על זה, כמובן, המם שהבאתי.

 

[אורי גפני]

פשאקרף, את השישיות אני שם בחלק האחורי, כמובן

 

[סופהו]

הסבתא הפולניה שלי בטח מתהפכת בקברה לשמע הקללה הנוראית...
&nbsp
בלכתך לסופר אל תשכח את הארנק, אל תשכח את מס תעודת הזהות שלך, מאיזה מכשיר הוצאת עגלה ולאן צריך להחזירה.
אחרת, יש סיכוי שלא תוכל לצאת מהחניון.
&nbsp

 

[diday]

יש פטנטים שמאפשרים לקיחת עגלה בלי פיקדון

לדאבוני עדיין אין ברשותי מחוטל כזה, וגם אם היה, יש אצלנו לפחות 3 שיטות נעילה שונות.

 

[סופהו]

לא, לא פיקדון

אל תשכח את הארנק כדי לשלם בקופה (ולא משנה אם פעם במאה שח מילאת עגלה, וכיום במאה שח תקנה רק פריט וחצי).
פעם היה צורך במטבע, אחכ היה צורך ב"כאילו מטבע" או מחוטל כפי שקראת לו (שמהר מאוד הועתק באינסוף צורות העיקר לפתוח בלי מטבע).
כיום (ולא בכל מקום) יש להקליד את מספר התעודה על המסך והחץ יורה לך מאין לקחת עגלה.
כשתרצה להחזיר את העגלה, תצטרך שוב הקליד מס תעודת זהות והחץ יורה לך לאן להחזירה....
אם הכל יתנהל כשורה, שער היציאה יפתח לפני שתלחש Open Sesame.
&nbsp
&nbsp

 

[diday]

את זה עדיין איני מכיר. זוועה.

 

[אורי גפני]

להקליד מס' תעודת זהות? למה לא גם מס' כרטיס אשראי?

 

[סופהו]

אנשים מוסרים הרבה יותר פרטים

באינטרנט או בטלפון והמידע נשמר..
ניסית לגגל מספר תעודת זהות שלך באינטרנט? מעניין מה תקבל.
בדקתי פעם וקבלתי- אפס מידע.(בעצם, מספר טלפון של מישהו איפשהו ברחבי העולם)
&nbsp
דרך אגב, איש אינו בודק, אפשר גם להקליד סתם מספר שנראה כמו מספר ת.ז, והמכונה אינה זוכרת ואינה משלימה מספרים כמו באתרי אינטרנט.
רק צריך לזכור מה הקלדת כדי להחזיר את העגלה.

 

[אורי גפני]

זה ענין אחר, בחור, כמאמר השיר

בטח רצוי להיות יצירתי, שהעגלה לא תענה לך "כבר קיבלתי את המספר הזה, אני יודעת שהוא לא שלך".

 

[TJ]

הקשתי את הת"ז שלי

קיבלתי 373,000 תוצאות. מסתבר שהוא זהה למספר חברה כלשהי בבריטניה.

 

[diday]

ברור שלא על זה היה הממ

אבל אני רגיל מ168 ששרשורים מוסטים ועוברים לכיוונים שונים.

 

[אורי גפני]

לשרשורים תמיד יש חיים משלהם, ברור

חשבתי שהדיון יילך ליוקר המחיה, אבל עגלות סופר הן נושא הרבה יותר חדשני ומעניין.

 

[ruven7]

בלי המשפחה ושבע

 

[שיח סלימאן]

זה שמישהו צייר את העגלות והשטרות

עדיין לא אומר שזה נכון !

 

[קלייטון.ש]

אתמול הייתי בסופר לקנייה השבועית

קניתי ירקות ופירות לשבוע. יצא 60 ש"ח. נדיר שהקניה השבועית שלי עוברת 100 ש"ח, וביחד עם שאר הקניות לכל היותר 550 ש"ח לחודש.
אני לא קונה שתיה. יש מים בברז בחינם. לא קונה אוכל מוכן, קפואים או שימורים. לא בשר, סלטים, מעדנים. בטח לא חטיפים כמו שמצוייר בעגלה שם.
גם לא נכנס עם עגלה של הסופר בכלל אלא עם העגלת-זקנים שלי.

 

[שילה1]

אז מה אתה כן קונה?

רק פירוק ירקות פסטות וגבינות?קטניות?מה על חומרי ניקוי?
&nbsp
אני לבד לא מסתדרת עם סכום שבועי כזה.טוב ..אצלי אוכליםם וגם מבשלים לשאר
בני המשפחה וגם לאורחים לא מעטים.

 

[קלייטון.ש]

קונה חומרי ניקוי אבל הם מספיקים להמון זמן

ולא יקרים ביחס לזמן שהם מספיקים לו. להערכתי לא מוציא על חומרי ניקוי יותר מ-100 ש"ח לשנה. למשל חומר לניקוי רצפות קניתי ב-15 ש"ח לפני שנתיים. שוטף פעם בשבוע ושם קצת. אבקת כביסה מספיקה לכמה חודשים.

ברור שההוצאה שלי של אדם יחיד שגם בכוונה משתדל לחיות בצניעות היא לא אופיינית ואי אפשר להסיק ממנה למשפחה. אבל אם מדברים על לבשל למשפחה ואורחים אני חייב לדבר על הבזבוז. רואה אצל השכנים שלי שבעלת הבית שם באופן קבוע מבשלת הרבה מעבר למה שהיא יודעת שיידרש. אם הם לבד, כלומר 3 נפשות, נגיד 4 אם היא חושבת גם עלי (וחושבת), היא מבשלת ל-7 נפשות. אם מארחים ויש 15 מוזמנים מבשלת ל-20 ויותר. נשארות כמויות של אוכל וזורקים הכל. למה לא לשים במקרר ותאכלו מחר? אם הילדים באו (הגדולה עם 4 נכדים והשניה עם שניים), למה לא ייקחו הם הביתה? לא שמים ולא לוקחים.
אצלי יש אפס בזבוז. אני אוכל כל עגבניה שקניתי וכל תפוח.

 

[צליליתה]

אני משתדלת מאוד להשתפר בתחום הלא לבזבז

וזה לא תמיד מצליח

למשל, כשמזמינה לארוחה, הילדים שלי, שיהיו בריאים, לעיתים קרובות מדי לא נותנים תשובה ברורה כמה מגיעים, ואז אני מכינה למקסימום, ונשאר. לא כל דבר אפשר לשמור במקרר ולאכול בהמשך.

או הילדים שלי, והילדים שלהם, שיהיו בריאים כולם, משנים העדפות אוכל משבוע לשבוע. פעם אני מכינה סלט תפוחי אדמה, הם מלקקים את הקערה וגם נוגסים בה, כמה שבועות אחרכך, מסתבר שזאת פתאום לא אוהבת תפוחי אדמה, זה טבעוני לא נגוע במיונז, וכו וכו וכו.

גם בשוטף יש בזבוזים - אם אני קונה, נגיד, חסה, ופתאום יוצא שאני אוכלת הרבה פחות בבית, לפעמים נשאר, וחסה מזדקנת זה לא משהו שבא לי לאכול. קראתי פעם שחסות רקובות מהוות חלק מאוד גדול של הזבל בבריטניה, וזה סוג זבל בעייתי, שאינו תורם לסביבה.

אבל באמת. אני משתדלת.