בוקר טוב לנוסעים בפקקים

[צליליתה]

בוקר טוב לנוסעים בפקקים

לא הכרתי את המאייר הנורבגי הזה, פושוואגנר

יש עוד איורים נפלאים, מתוך הספר שמסתבר שאבד ורק עכשיו פורסם בארהב, סיפור על יום אחד שהכל לא מצליח.

http://www.nybooks.com/daily/2016/10/08/the-machine-is-calling-pushwagner/

 

[אורי גפני]

יש איזה שהוא ניגוד לכאורה בין המון האנשים והנשים בסופרמרקט ו

והבנינים והמכוניות ובין הדקדקנות שבה מצויר כל פרט מהם. ניגוד רק לכאורה, כי הרעיון הוא ודאי הקיום האינדבידואלי של כל אדם בהמון הנורא הזה.

לא יכולתי להסתכל על זה הרבה כי הרגשתי שזה משרה עלי דיכאון, או סוג של. אני זוכר את התחושה הזו ממדרכות ניו יורק בשעת השיא. התחברתי יותר לדמויות האינדבידואליות. בהצטרפות מקרים מופלאה התחלתי לכתוב מיד כשקמתי משהו על הדרך חזרה מארץ החלומות - התעוררתי הבוקר במצב רוח משונה - ופתאום אני מוצא פה את האיור הזה, רגע לפני היציאה מהבית והכניסה לתוך ההמון. שווה להיכנס לקישור שלך כדי לראות אותו בשלמותו.

לא קראתי את כל הביקורת, אבל הסכמתי עם שיוך האמן לז'אנר מובהק ומכובד:
Charlie Chaplin’s Modern Times, Fritz Lang’s Metropolis, George Orwell’s Nineteen Eighty-Four, and Aldous Huxley’s Brave New World.

 

[צליליתה]

רגע לפני שהזמנתי את הספר

קראתי שאני סובלת ממה שהיפנים קוראים טסון דו קוו
積ん読
מי שאוגרים יותר ספרים ממה שהם קוראים
אז היה שבוע הספר, והתאפקתי, אבל לא מספיק
ומישהו הביא לי מתנה, 2 ספרים
ועכשיו אני מחכה למשלוחה מבוק דיפוסטורי

מה יהיה?

 

[אורי גפני]

אוי, אמיתי וכל כך מוכר*...

גם מוּכַּר וגם מוֹכֵר. סטימצקי וצומת אורבים שם לכל הגפניים והצליליתות שבעולם...

 

[יחפהבפארק]

גם אני וגם בעלי סובלים מהתסמונת הזו

 

[קלייטון.ש]

אני לא קונה ספרים

יש טאבלט ויש עשרות אלפי ספרים באינטרנט בחינם.
פעם הייתי קונה ספרים, לפני שהיו טאבלטים וספרים בחינם באינטרנט, אבל קראתי את כולם.

 

[אורי גפני]

אני מקנא בכל מי שעדיין קורא ספרים, בפרינט או בטאבלט. קשה לי

מאוד לקרוא כיום טקסט ארוך ועשיר יותר מאשר מחזה.


מה אתה קורא בד"כ?

 

[קלייטון.ש]

אני מוכן לקרוא כמעט הכל

גם עיון וגם סיפורת. פילוסופיה, מדע פופולרי, רומנים, מד"ב, בלשים, סיפורי אהבה.
ביוגרפיות אוהב פחות ובכל זאת קראתי את סיפור החיים של אשה מאד מיוחדת - טנזין פאלמו - וגם הקשבתי לכמה הרצאות שלה ביוטיוב.
בזמן האחרון אני קורא בעיקר ספרות בריטית מהמאה ה-19, ג'יין אוסטן, האחיות ברונטה, וגם ספרים פחות מוכרים כמו "פול קליפורד" של אדווארד לייטון (רומן שמפורסם לשימצה דווקא בגלל שורת הפתיחה שלו "היה זה לילה קודר וסוער", אבל הרומן עצמו טוב מאד).

 

[אורי גפני]

סוף סוף אני יודע מאיפה "היה זה לילה קודר וסוער" המיתולוגי...

שאפו על רוחב האופקים שלך. לא הזכרת את התחום שעדיין איכשהו הצלחתי לקרוא בשנים האחרונות - סיפורי מלחמה ימיים ממלחה''מ 2 - אבל אם אתה קורא את האחיות ברונטה, אתה בטח מסוגל לקרוא הכל.

 

[קלייטון.ש]

היסטוריה, בטח, למה לא

לא סביר שאצליח בבחינה אחרי קריאת ספר היסטוריה, אבל משהו בטח יידבק.
נושא אחד שכנראה לא אצליח לקרוא הוא ביוגרפיה של היטלר. זוכר שלפני שנים יצאה מהדורה רצינית בעברית וכל פעם שעברתי בחנות ספרים ראיתי והתלבטתי וכל פעם החלטתי שלא יכול. נראה אולי אם ייודע לי מראש יום מותי (כמו למשל אבחנה שנותרו לי חודשיים שלושה לחיות) אנסה במהלכם לקרוא ביוגרפיה שלו, בידיעה שלא תלווה אותי זמן רב.