מאחר ואתם הפורום החביב עליי אני מרשה לעצמי לשתף אתכם

[יחפהבפארק]

מאחר ואתם הפורום החביב עליי אני מרשה לעצמי לשתף אתכם

בפוסט שכתבתי בפיד שלי בפייסבוק בנוגע להחלטת המדינה לא לאפשר לזוגות גאים לאמץ ילדים בתואנה של טובת הילד.
ואני כתבתי בפיד שלי את המילים הבאות:
"ואני חושבת עד כמה מדינה יכולה להיות מעוותת כאשר מאפשרת ליגאל עמיר ולהזויה שאיתו להביא ילד לעולם, אבל זוגות גאים לא יכולים לעשות זאת כי טובת הילד חשובה יותר מצרכיהם של הגאים. מעניין איזו טובה תצמח לילד של יגאל עמיר והמטורפת שאיתו? כיצד ניתן להבטיח שכל ילד מקבל זוג הורים מושלם? מי יכול להבטיח זאת? מי שם את המדינה על תקן אלוהים שמחליט למי יהיו ילדים ולמי לא? איזו אינדיקציה יש למדינה היכולה להבטיח את טובת הילד במאת האחוזים? אני בהחלט מקבלת את הצורך לבדוק מצב כלכלי, בריאותי ונפשי של ההורים המועמדים לאמץ, אבל לפסול מראש זוגות גאים רק בגלל שהם לא איש ואישה אלא איש ואיש או אישה ואישה, זה מעבר לטמטום. זאת פשוט רשעות ואטימות לב. איילת שקד ונפתלי בנט שני האנשים המסוכנים ביותר במדינה הזאת והם מוכיחים לי זאת פעם אחר פעם. אני מקווה ששר הרווחה יתעשת ויתקן את העיוות ואם לא, אז בית הדין הגבוה לצדק, אכן יעשה צדק. העם הזה זקוק לצדק, בינה וחכמה."

וכאן אני מצרפת בקשה לחתימה על עצומה בנדון
https://www.atzuma.co.il/adoption

 

[קלייטון.ש]

רק להעמיד דברים על דיוקם

לזוגות חד מיניים יש אפשרות לאמץ ילדים בישראל, אבל לא ילדים עד גיל 2.
ובזה מדובר ולא באימוץ ילדים בכלל.
זוגות חד מיניים יכולים לאמץ ילדים מעל גיל שנתיים.
בנוסף צריך להבין שמה שהמדינה אומרת הוא שמי שהגביל אימוץ לזוגות של גבר ואשה הוא המחוקק, ולכן מי שצריך להסיר את המגבלה הם חברי הכנסת ולא בית המשפט. זו הנקודה העיקרית של המדינה ולא מה שהתקשורת בחרה לנפח.

 

[יחפהבפארק]

איפה זה כתוב? יש לך אסמכתא לכך?

 

[קלייטון.ש]

האסמכתא היא במסמך עמדת המדינה בענין

http://www.davar1.co.il/wp-content/uploads/2017/07/medina-imutz.pdf

סעיף 10-11 מתארים את המצב הקיים.
סעיף 48 מבהיר שהסוגיה שהמדינה עומדת עליה היא שהשינוי צריך להיות בחוק ע"י המחוקק ולא ע"י בית המשפט (הם עוסקים בזה הרבה לאורך המסמך).

 

[צליליתה]

אני לא מבינה למה הפעילות המינית של בגירים

מהווה קרטריון למסוגלות ההורית שלהם.

אז נכון שילדים לומדים על החיים ועל זוגויות ועל אהבה מתוך התבוננות בזוגיות של ההורים. אבל ילדים לא צריכים לדעת מה הורים עושים בין הסדינים, בין אם מדובר על זוג הומוסקסואלים או זוג ״נורמאלי״.

חסרים זוגות אוהבים שהם הורים טובים, וחיי המין שלהם לא לגמרי נורמטיבים? למשל, מה לגבי זוג שלא מקיים יחסי מין? שלא לדבר, רחמנא ליצלן, על קצת s&m?

 

[אורי גפני]

גם אני חושב שהפעילות המינית היא באמת לא לב ליבו של הענין

הכרתי גם הומואים שלא קיימו יחסי מין, ולא נראה לי שמישהו ישקר בנקודה כזו לגבי עצמו.

 

[Ron W]

השאלה מה מטרת האימוץ אם לא הטמעת ערכים וחקוי יחסי קרבה

הורה יאהב את פרי חלציו בלי קשר לנטיותיו - אבל אין סימטריה מהילד להורה.
להבהיר שאין די פרספקטיבה לבחון איך התפתחו מתבגרים של זוגות חדמיניים.
להערכתי יש הבדל בין בנים ובנות עם זוג גברים או זוג נשים. סה"כ 4 מצבים.
כל התורה הפסיכיאטרית שאיני פוסל בתאוריה אלא בפרקטיקה, גדושה
ברגשות לאב ולאם שנשמטים מלכתחילה ממקור של משיכה שונה בתכלית.
איך יעודד הורה ילד באהבתו ההטרוסקסואלית כשהוא שונה ממנו?
להבדיל ממקרים שהורה ממין מסוים נפקד מגורל (גירושין התאלמנות תרומת זרע)
כאן לא שואלים את המאומץ אם הוא אכן בוחר להיוולד לתוך חוסר דמות מינית,
כאילו היה גור חתול או כלב (אפילו לחיית מחמד לעיתים אין כימיה לבעליה)
נשאל ונחדד את עצמנו איך היינו חשים אם אחד מהורינו היה יוצא מהארון
בגיל 0 וההורה השני היה נוטש אותו איתנו ( מה שנדיר שיקרה)
שלא לציין לגדול, לשתף ולבסוף לסעוד הורה שאולי נטיתו דוחה אותנו?
ובעצם מה מטרת האימוץ אם לא להעביר את התכנים והערכים לדור הבא?
אותם ילדים יאלצו להכיל אהבת הורים שלא בהכרח חשים אותה בעצמם.
הרי אם זה לא קל להורה שילדו להטבי, לילד זה קשה בהרבה.
לדעתי היה עדיף שיקדישו מעצמם לחינוך ילדים ולא כתחליף למשפחה הומוגנית.