איך אתם עם שקרים לבנים קטנים (ועם שקרים בכלל)?
בשנה האחרונה עבדה אצלי בנקיון בחורה מסורה, שמטבע הדברים היתה צריכה לתמרן בין כמה מקומות עבודה ולפעמים לעשות שינויים בימים שקבענו. קיבלתי את זה בהבנה, אבל עם הזמן נעשו הנימוקים שלה מופרכים יותר ויותר ועד מהרה איבדתי בה אמון וכעת מצאתי מישהי אחרת.
אני מניח ששקרים קטנים ובלתי מזיקים הם לפעמים חלק בלתי נפרד מתקשורת בין אנושית ומתקבלים כנראה בהבנה בד''כ, אבל אני לא יכול לשקם את האמון שלי באדם כזה, גם אם הוא רק שקרן קטן.
יש גם סוג אחר של שקרנים קטנים ולא מזיקים: כאלה שמספרים על עצמם סיפורי עלי באבא. כבר מילדותי ידעתי לזהות טיפוסים כאלה די בקלות. אולי יש בי משהו שגורם להם לטעות בין התמימות שלי לטיפשות, ואולי זה כי אני נמנע מלעמת אותם עם הסיפורים האלה כדי להפסיק אותם.
שמתי לב שכמעט תמיד יש להם נטיה להיסחף לסיפורים שיותר ויותר קשה להאמין להם - אולי מתוך צורך תת הכרתי להיתפס בשקר בסופו של דבר. לא יודע, אני לא מבין בזה.
איך אתם עם אנשים כאלה? מקבלים בהבנה, מעמתים עם השקרים שלהם, מנתקים מגע, מה?
בשנה האחרונה עבדה אצלי בנקיון בחורה מסורה, שמטבע הדברים היתה צריכה לתמרן בין כמה מקומות עבודה ולפעמים לעשות שינויים בימים שקבענו. קיבלתי את זה בהבנה, אבל עם הזמן נעשו הנימוקים שלה מופרכים יותר ויותר ועד מהרה איבדתי בה אמון וכעת מצאתי מישהי אחרת.
אני מניח ששקרים קטנים ובלתי מזיקים הם לפעמים חלק בלתי נפרד מתקשורת בין אנושית ומתקבלים כנראה בהבנה בד''כ, אבל אני לא יכול לשקם את האמון שלי באדם כזה, גם אם הוא רק שקרן קטן.
יש גם סוג אחר של שקרנים קטנים ולא מזיקים: כאלה שמספרים על עצמם סיפורי עלי באבא. כבר מילדותי ידעתי לזהות טיפוסים כאלה די בקלות. אולי יש בי משהו שגורם להם לטעות בין התמימות שלי לטיפשות, ואולי זה כי אני נמנע מלעמת אותם עם הסיפורים האלה כדי להפסיק אותם.
שמתי לב שכמעט תמיד יש להם נטיה להיסחף לסיפורים שיותר ויותר קשה להאמין להם - אולי מתוך צורך תת הכרתי להיתפס בשקר בסופו של דבר. לא יודע, אני לא מבין בזה.
איך אתם עם אנשים כאלה? מקבלים בהבנה, מעמתים עם השקרים שלהם, מנתקים מגע, מה?
