אני רק שאלה. אענה עליה מאוחר יותר.
- פותח הנושא נושיתי האחת
- פורסם בתאריך
חבל מאוד
כי כסף נבלע בתוך החשבון ונעלם מהר
(במקרה הטוב, רושמים את הסכום, ונזכרים כשצריך לתת מתנה חזרה)
אני התחתנתי מזמן, וגם ביטלתי את החתונה מזמן, אבל עדיין יש לי בבית מתנה קטנה וצנועה מאוד , כלי מטבח, שקיבלתי מבת דודה, שצעירה ממני משמעותית, ובכל פעם שאני משתמשת , אני חושבת עליה ומחייכת. גם זוכרת המון מתנות - ומי נתן מה - וזה נחמד להזכר. למרבה הצער חברה טובה מאוד שלי, שנפטרה בגיל צעיר, הביאה לי סט מאגים. היא והמאגים כבר לא כאן, ואני מתגעגעת אליה מאוד.
כי כסף נבלע בתוך החשבון ונעלם מהר
(במקרה הטוב, רושמים את הסכום, ונזכרים כשצריך לתת מתנה חזרה)
אני התחתנתי מזמן, וגם ביטלתי את החתונה מזמן, אבל עדיין יש לי בבית מתנה קטנה וצנועה מאוד , כלי מטבח, שקיבלתי מבת דודה, שצעירה ממני משמעותית, ובכל פעם שאני משתמשת , אני חושבת עליה ומחייכת. גם זוכרת המון מתנות - ומי נתן מה - וזה נחמד להזכר. למרבה הצער חברה טובה מאוד שלי, שנפטרה בגיל צעיר, הביאה לי סט מאגים. היא והמאגים כבר לא כאן, ואני מתגעגעת אליה מאוד.
העולם והחשיבה השתנו
השיקול הוא כיסוי ולו חלקי של עלויות החגיגה.
יש מתנות בעלות ערך רגשי,בלי ספק.כמו שיש לי מחברות,מכתבים ועבודות יד לפני 40 ו-50 שנה שאין להן מחיר מבחינתי.
אבל זוג שמקבל 4 סטים של כלים גם לא ממש מעשי.
כשאחי התחתן-מעל 30 שנה-הבאתי תמונת תחריט של ירושלים-שם גרו,הכירו ונישאו.
השיקול הוא כיסוי ולו חלקי של עלויות החגיגה.
יש מתנות בעלות ערך רגשי,בלי ספק.כמו שיש לי מחברות,מכתבים ועבודות יד לפני 40 ו-50 שנה שאין להן מחיר מבחינתי.
אבל זוג שמקבל 4 סטים של כלים גם לא ממש מעשי.
כשאחי התחתן-מעל 30 שנה-הבאתי תמונת תחריט של ירושלים-שם גרו,הכירו ונישאו.
נושיתי האחת
Member
מזל טוב. שמחה לקרוא שעבר בכיף.
יום שלישי פעמיים כי טוב
היו לי רגעים משפחתיים נעימים
מי צריך יותר מזה?
וקיבלתי החלטה, אני מקווה לעמוד בה
עם תחילת שידור העונה החדשה של פארגו
סדרה שאני מאוד מחבבת
החלטתי לחכות לסיום העונה, כדי לראות את הסדרה ברצף
צפיית בינג׳ זו אני - כבר כל כך התרגלתי שאם יוצא לי לראות סדרה פרק פרק, אני מתקשה לזכור מי נגד מי. או שזה הזכרון שבוגד בי, ואני מסרבת להודות בפגעי הזמן. (?)
איך אתם? כל שבוע, או בינג׳?
היו לי רגעים משפחתיים נעימים
מי צריך יותר מזה?
וקיבלתי החלטה, אני מקווה לעמוד בה
עם תחילת שידור העונה החדשה של פארגו
סדרה שאני מאוד מחבבת
החלטתי לחכות לסיום העונה, כדי לראות את הסדרה ברצף
צפיית בינג׳ זו אני - כבר כל כך התרגלתי שאם יוצא לי לראות סדרה פרק פרק, אני מתקשה לזכור מי נגד מי. או שזה הזכרון שבוגד בי, ואני מסרבת להודות בפגעי הזמן. (?)
איך אתם? כל שבוע, או בינג׳?
נושיתי האחת
Member
שבוע שעבר הלכנו להצגה געבירטיג של תיאטרון יידישפיל.
זהו סוג של מחזמר ע״פ שיריו של מרדכי געבירטיג. משורר יידישאי שנספה בשואה. הוא המשורר שכתב את ׳שריפה אחים שריפה׳. המחזה מספר על החיים והתרבות של היהודים בקראקוב לפני מלחמת העולם השנייה ומסתיים כמובן
בתקופת השואה. ההצגה הייתה בעברית והשירים ביידיש עם תרגום לעברית.
דבר נוסף שהיה ייחודי להצגה הוא הרכב הקהל. מבוגרים וקשישים ותיכוניסטים שבאו להצגה במסגרת ההכנה למסע לפולין. חששתי שהתיכוניסטים יפריעו להצגה. ממש לא. הייתה אווירה ממש טובה באולם.
עכשיו דעתי על ההצגה: הצגה חביבה. מבויימת טוב. אהבתי את השירה של השחקנים. אופן מפתיע, נהניתי.
זהו סוג של מחזמר ע״פ שיריו של מרדכי געבירטיג. משורר יידישאי שנספה בשואה. הוא המשורר שכתב את ׳שריפה אחים שריפה׳. המחזה מספר על החיים והתרבות של היהודים בקראקוב לפני מלחמת העולם השנייה ומסתיים כמובן
בתקופת השואה. ההצגה הייתה בעברית והשירים ביידיש עם תרגום לעברית.
דבר נוסף שהיה ייחודי להצגה הוא הרכב הקהל. מבוגרים וקשישים ותיכוניסטים שבאו להצגה במסגרת ההכנה למסע לפולין. חששתי שהתיכוניסטים יפריעו להצגה. ממש לא. הייתה אווירה ממש טובה באולם.
עכשיו דעתי על ההצגה: הצגה חביבה. מבויימת טוב. אהבתי את השירה של השחקנים. אופן מפתיע, נהניתי.
ועוד הספקתי ביום שלישי
לצפות בסרט המדובר, טוני ארדמן
שג׳ק ניקולסון מאיים לעשות לו גרסה אמריקאית
אז ככה, קודם כל, זה סרט ארוך, כמעט שלוש שעות, ואני, מה לעשות, קצת מאותגרת סבלנותית. אז בסרט הזה, אני לא אגיד שכל דקה היתה חשובה ואי אפשר היה לחתוך, כי לדעתי בהחלט אפשר היה, אבל התקשתי רק קצת.
הסרט עוסק ביחסים בין אב, מורה למוסיקה לקראת פנסיה, לבין בתו המצלחנית, ומתרחש בעיקר בבוקרשט. (ויש גם נגיעה ביחסים בין דוריים בגרמניה, ביחסים בין גרמניה לרומניה, בכלכלה באירופה, ועוד המון)
בכל מקום הסרט מתואר כקומדיה, סבבה, האולם שלנו צחק בקול רם לאורך כל הסרט, שרצוף בכריות פלוצים וכאלה. יש הומור, בהחלט, ויש רגעים, אבל אני לא חושבת שהבמאית כיוונה לשאגות. (חובבי פטפורים ומחפשים דרך לצמצם צריכה? הסרט הזה בשבילכם)
אני הרגשתי המון מצוקה, מהיחסים בין הדמויות, והזדהתי בעיקר עם הבת, אולי בגלל המגדר, כי אני לא דומה לה ואבא שלי היה הכי רחוק שרק אפשר מהאבא בסרט, ובעצם, אני יותר בגיל של האבא, וגם הילדים שלי עסוקים בשלהם ולעיתים יותר מדי קרובות אני מנסה לחפש דרכים להתברג להם לחיים וללב.
שורה תחתונה - יש כאן דמויות מעוצבות היטב, משחק מצויין, המון תובנות ורגעים נהדרים על אירופה היום, פער בין דורי ויחסי אבות בנות. (למרות שכבר חמים, מומלץ להצטייד בלבוש חם - בסינימטק חיפה לעולם אי אפשר לדעת מה הטמפ, ואתמול הצטיידתי בסוודר חם, ועדיין, קפאתי מאוד, מה שעוד יותר הקשה על הישיבה)
בוקר טוב, ויום רבעי שמח לכולם!
לצפות בסרט המדובר, טוני ארדמן
שג׳ק ניקולסון מאיים לעשות לו גרסה אמריקאית
אז ככה, קודם כל, זה סרט ארוך, כמעט שלוש שעות, ואני, מה לעשות, קצת מאותגרת סבלנותית. אז בסרט הזה, אני לא אגיד שכל דקה היתה חשובה ואי אפשר היה לחתוך, כי לדעתי בהחלט אפשר היה, אבל התקשתי רק קצת.
הסרט עוסק ביחסים בין אב, מורה למוסיקה לקראת פנסיה, לבין בתו המצלחנית, ומתרחש בעיקר בבוקרשט. (ויש גם נגיעה ביחסים בין דוריים בגרמניה, ביחסים בין גרמניה לרומניה, בכלכלה באירופה, ועוד המון)
בכל מקום הסרט מתואר כקומדיה, סבבה, האולם שלנו צחק בקול רם לאורך כל הסרט, שרצוף בכריות פלוצים וכאלה. יש הומור, בהחלט, ויש רגעים, אבל אני לא חושבת שהבמאית כיוונה לשאגות. (חובבי פטפורים ומחפשים דרך לצמצם צריכה? הסרט הזה בשבילכם)
אני הרגשתי המון מצוקה, מהיחסים בין הדמויות, והזדהתי בעיקר עם הבת, אולי בגלל המגדר, כי אני לא דומה לה ואבא שלי היה הכי רחוק שרק אפשר מהאבא בסרט, ובעצם, אני יותר בגיל של האבא, וגם הילדים שלי עסוקים בשלהם ולעיתים יותר מדי קרובות אני מנסה לחפש דרכים להתברג להם לחיים וללב.
שורה תחתונה - יש כאן דמויות מעוצבות היטב, משחק מצויין, המון תובנות ורגעים נהדרים על אירופה היום, פער בין דורי ויחסי אבות בנות. (למרות שכבר חמים, מומלץ להצטייד בלבוש חם - בסינימטק חיפה לעולם אי אפשר לדעת מה הטמפ, ואתמול הצטיידתי בסוודר חם, ועדיין, קפאתי מאוד, מה שעוד יותר הקשה על הישיבה)
בוקר טוב, ויום רבעי שמח לכולם!
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.