ידעתם שיש דבר כזה אסתמה תורשתית?
- פותח הנושא prizman
- פורסם בתאריך
נושיתי האחת
Member
ידעתי שמי שיש לו נטייה לאסטמה, יכול להעביר את הנטייה
הזו לצאצאיו, אבל לא ידעתי שיש מחלה כזו. מקווה שהכל בסדר אצלך.
הזו לצאצאיו, אבל לא ידעתי שיש מחלה כזו. מקווה שהכל בסדר אצלך.
זה לא אני, לפחות אסטמה נחסכה ממני.
נאלצתי לקרוא היום על הנושא וגיליתי את זה.
תודה בכל מקרה.
זה די הפתיע אותי.
שבבנגקוק קל לפתח אסטמה זה ברור אבל
רדיו חזק
תיסלם
מילים: דורי בן זאב, יאיר ניצני, יושי שדה ויזהר אשדות
לחן: יאיר ניצני ויזהר אשדות
היא שנולדה בכפר מנותק
ולא שמעה על חום או מחנק,
שם שמן טוב לא טוב משם,
כל כך שקט בא להירדם.
היא לא ראתה עיר עד לפני שנה אז תהיתי מאיפה האסטמה. בכפר לקבל אסטמה?
מסתבר שאפשר.
למען הסר ספק, מדובר בבת של בת הזוג שלי שגם היא אסטמטית.
מאחר והיינו צריכים לקחת אותה בשבועיים האחרונים 3 פעמים לבי"ח בגלל הבעיה
אז קראתי על הנושא,
יש אסטמה תורשתית. גם אני הופתעתי לגלות את זה.
נאלצתי לקרוא היום על הנושא וגיליתי את זה.
תודה בכל מקרה.
זה די הפתיע אותי.
שבבנגקוק קל לפתח אסטמה זה ברור אבל
רדיו חזק
תיסלם
מילים: דורי בן זאב, יאיר ניצני, יושי שדה ויזהר אשדות
לחן: יאיר ניצני ויזהר אשדות
היא שנולדה בכפר מנותק
ולא שמעה על חום או מחנק,
שם שמן טוב לא טוב משם,
כל כך שקט בא להירדם.
היא לא ראתה עיר עד לפני שנה אז תהיתי מאיפה האסטמה. בכפר לקבל אסטמה?
מסתבר שאפשר.
למען הסר ספק, מדובר בבת של בת הזוג שלי שגם היא אסטמטית.
מאחר והיינו צריכים לקחת אותה בשבועיים האחרונים 3 פעמים לבי"ח בגלל הבעיה
אז קראתי על הנושא,
יש אסטמה תורשתית. גם אני הופתעתי לגלות את זה.
הכפר אינו "מחוסן" מפני אסטמה.
יש בכפר אלרגנים (אבק, אבקנים, עובש, טחב ועוד), מצעים ממולאי נוצות, עשן טבק?
יש.
הוסף לזה אסטמה במשפחה והסיכוי להפוך לאסטמתי גבוה.
 
דרך אגב, בלי כל קשר להנ"ל, גם נשים בהיריון עלולות לפתח אסטמה וגם כאלו שנוטלות תרופות מסויימות.
הרבה בריאות.
 
 
 
 
 
 
 
יש בכפר אלרגנים (אבק, אבקנים, עובש, טחב ועוד), מצעים ממולאי נוצות, עשן טבק?
יש.
הוסף לזה אסטמה במשפחה והסיכוי להפוך לאסטמתי גבוה.
 
דרך אגב, בלי כל קשר להנ"ל, גם נשים בהיריון עלולות לפתח אסטמה וגם כאלו שנוטלות תרופות מסויימות.
הרבה בריאות.
 
 
 
 
 
 
 
להגדיר? לשם מה? תמהת מה הקשר בין אסטמה לכפר...
מה משנה ההגדרה?
 
גדול, או קטן.
באירופה, אפריקה או המזרח הרחוק.
כפר הוא כפר.
(רק בישראל יש כפר סבא, או כפר יונה, כפר קאסם וכד' ובהן יש סניף בנק ולפעמים גם שוק..).
משנה האיזור בו נמצאים, כמות האלרגנים, זיהום האויר, לחות באויר וכד, בתוספת ל"ירושה" שמקבלים.
 
מה משנה ההגדרה?
 
גדול, או קטן.
באירופה, אפריקה או המזרח הרחוק.
כפר הוא כפר.
(רק בישראל יש כפר סבא, או כפר יונה, כפר קאסם וכד' ובהן יש סניף בנק ולפעמים גם שוק..).
משנה האיזור בו נמצאים, כמות האלרגנים, זיהום האויר, לחות באויר וכד, בתוספת ל"ירושה" שמקבלים.
 
צריך לזכור שאסטמה היא אחת המחלות שלרקע נפשי יכולה להיות
השפעה דומיננטית ביותר עליהן.
דוגמית:
http://www.asthma.org.il/גורמים-אסטמה/
השפעה דומיננטית ביותר עליהן.
דוגמית:
http://www.asthma.org.il/גורמים-אסטמה/
אם כך אעשה לך הכרות.
הנערה הזו רק סיימה תיכון עכשיו, היא לא עסקה מימיה בחקלאות וגם לא תעסוק כנראה.
גם בת הזוג שלי לא עסקה מעולם בחקלאות, היא בתחום שונה לחלוטין וחיה בעיר הגדולה
לפחות 15 שנה יותר ממני.
מי שמטפל בכל הקרקעות של המשפחה זה איזשהו אח אחד ופועלים שכירים.
בעיר הגדולה זיהום האוויר נוראי, זו לא ברלין. התחילו להילחם בזה בשנים האחרונות
אבל זה עדיין לא ממש עובד.
כשאני יוצא להליכה היומית אני תוהה אם אני מועיל או מזיק לעצמי, התשובה לא ברורה.
ענן SMOG רובץ מעל העיר הזו באופן קבע. זה פשוט מדהים. אני חוזר מטיול מחוץ לעיר,
מזג אוויר יפהפה, וברגע שאני מתקרב לעיר הכל הופך לאפרורי. נדיר לראות כאן שמיים.
אבל אני מחבב את העיר הזו למרות הכל.
הנערה הזו רק סיימה תיכון עכשיו, היא לא עסקה מימיה בחקלאות וגם לא תעסוק כנראה.
גם בת הזוג שלי לא עסקה מעולם בחקלאות, היא בתחום שונה לחלוטין וחיה בעיר הגדולה
לפחות 15 שנה יותר ממני.
מי שמטפל בכל הקרקעות של המשפחה זה איזשהו אח אחד ופועלים שכירים.
בעיר הגדולה זיהום האוויר נוראי, זו לא ברלין. התחילו להילחם בזה בשנים האחרונות
אבל זה עדיין לא ממש עובד.
כשאני יוצא להליכה היומית אני תוהה אם אני מועיל או מזיק לעצמי, התשובה לא ברורה.
ענן SMOG רובץ מעל העיר הזו באופן קבע. זה פשוט מדהים. אני חוזר מטיול מחוץ לעיר,
מזג אוויר יפהפה, וברגע שאני מתקרב לעיר הכל הופך לאפרורי. נדיר לראות כאן שמיים.
אבל אני מחבב את העיר הזו למרות הכל.
אז אתחיל בעצי הגומי.
ממשלת תאילנד החליטה לפני כמה שנים משום מה לעודד מטעי עצי גומי.
איך הם הגיעו דווקא לעצי גומי זה לא ברור אבל מחירי הגומי אז בעולם באמת היו בשיא.
חלפו רק שנתיים וכטבעם של דברים מחירי הגומי צנחו ל 30% ממה שהיו קודם.
למשפחה של בת הזוג יש בין השאר מטע עצי גומי שנטעו עוד קודם אז כמה שנים הוא היה מאוד ריווחי,
כיום מתעסקים בו רק בגלל שהוא כבר קיים, הוא לא ממש מצדיק את העיסוק.
קראתי על זה בזמנו, לא זוכר את כל הפרטים, אבל הסתבר שלמרות שמשתמשים הרבה
בגומי סינטטי עדיין יש צורך בגומי טבעי.
הייתי כמובן במטע הזה, תהליך ההפקה הוא מעניין.
פוצעים את העץ והוא מגיר את הנוזל שאח"כ הופך להיות גומי גולמי. כמובן שצריך לשים
דלי מתחת כדי לאגור את הנוזל.
אח"כ הנוזל מתגבש, אז שולחים אותו למפעל כדי שיהפכו אותו לגומי ראוי לשימוש תעשייתי,
בשלב של המפעל לא הייתי, הוא היה מחוץ לכפר, אני אפילו לא יודע איפה.
אבל מפעל הטבק כן נמצא בכפר ובו כן הייתי. למרות שאני מעשן, אבל מרלבורו,
אני יכול לציין שטבק תאילנדי הוא הדבר המזעזע ביותר שנתקלתי בו.
ממשלת תאילנד החליטה לפני כמה שנים משום מה לעודד מטעי עצי גומי.
איך הם הגיעו דווקא לעצי גומי זה לא ברור אבל מחירי הגומי אז בעולם באמת היו בשיא.
חלפו רק שנתיים וכטבעם של דברים מחירי הגומי צנחו ל 30% ממה שהיו קודם.
למשפחה של בת הזוג יש בין השאר מטע עצי גומי שנטעו עוד קודם אז כמה שנים הוא היה מאוד ריווחי,
כיום מתעסקים בו רק בגלל שהוא כבר קיים, הוא לא ממש מצדיק את העיסוק.
קראתי על זה בזמנו, לא זוכר את כל הפרטים, אבל הסתבר שלמרות שמשתמשים הרבה
בגומי סינטטי עדיין יש צורך בגומי טבעי.
הייתי כמובן במטע הזה, תהליך ההפקה הוא מעניין.
פוצעים את העץ והוא מגיר את הנוזל שאח"כ הופך להיות גומי גולמי. כמובן שצריך לשים
דלי מתחת כדי לאגור את הנוזל.
אח"כ הנוזל מתגבש, אז שולחים אותו למפעל כדי שיהפכו אותו לגומי ראוי לשימוש תעשייתי,
בשלב של המפעל לא הייתי, הוא היה מחוץ לכפר, אני אפילו לא יודע איפה.
אבל מפעל הטבק כן נמצא בכפר ובו כן הייתי. למרות שאני מעשן, אבל מרלבורו,
אני יכול לציין שטבק תאילנדי הוא הדבר המזעזע ביותר שנתקלתי בו.
ואמשיך באבטיחים, השאר יחכה למחר.
עוד פעם ממשלת תאילנד.
הרחוב שסביבי היה עמוס בדוכנים. די טבעי כי זה מרכז העיר ואזור מאוד תיירותי.
לפני כמה חודשים הוחלט לפנות את כל הדוכנים, רעיון שהוא לא פסול מעיקרו כי כבר
לא היה ניתן ללכת על המדרכות.
בעלי הדוכנים שאלו מה הם אמורים לעשות אז ענו להם שיחזרו לכפר.
ידידה שלנו שהיה לה איזשהו דוכן באמת חזרה לכפר.
היא בקשר עם בת הזוג בפייסבוק ושלחה לה תמונות. הסתבר שמכל הדברים בעולם
היא בחרה לגדל אבטיחים. דווקא נראה נחמד אבל קשה לי להאמין שאפשר לחיות מזה.
תמיד היא דיברה איתנו על זה שהיא חושבת לחזור לכפר אבל היא לא באמת התכוונה לעשות את זה,
זה בערך כמו החלום הרומנטי שלי לעבור לכפר של בת הזוג אבל ברור לי שלא אעשה את זה.
אבל ממש עכשיו הידידה הזו שלחה לי מסר שהיא מתכוונת לחזור לעיר הגדולה.
אחרי שחיית כמה עשרות שנים בבנגקוק, אין סיכוי שתצליח להסתגל שוב לחיי הכפר.
ואני מכיר גם את הכפר שלה למרות שהוא במרחק כמה מאות ק"מ מהכפר של זוגתי.
ביקרנו שם. כאן היא גרה בדיוק רחוב אחד מאיתנו, גם במרכז העיר. מאז שאנחנו מכירים
אותה היא כאן, עם חיי חברה תוססים. בכפר האבוד שלה לא היה סיכוי שתמצא את עצמה
ולא משנה כמה אבטיחים יהיו שם.
עוד פעם ממשלת תאילנד.
הרחוב שסביבי היה עמוס בדוכנים. די טבעי כי זה מרכז העיר ואזור מאוד תיירותי.
לפני כמה חודשים הוחלט לפנות את כל הדוכנים, רעיון שהוא לא פסול מעיקרו כי כבר
לא היה ניתן ללכת על המדרכות.
בעלי הדוכנים שאלו מה הם אמורים לעשות אז ענו להם שיחזרו לכפר.
ידידה שלנו שהיה לה איזשהו דוכן באמת חזרה לכפר.
היא בקשר עם בת הזוג בפייסבוק ושלחה לה תמונות. הסתבר שמכל הדברים בעולם
היא בחרה לגדל אבטיחים. דווקא נראה נחמד אבל קשה לי להאמין שאפשר לחיות מזה.
תמיד היא דיברה איתנו על זה שהיא חושבת לחזור לכפר אבל היא לא באמת התכוונה לעשות את זה,
זה בערך כמו החלום הרומנטי שלי לעבור לכפר של בת הזוג אבל ברור לי שלא אעשה את זה.
אבל ממש עכשיו הידידה הזו שלחה לי מסר שהיא מתכוונת לחזור לעיר הגדולה.
אחרי שחיית כמה עשרות שנים בבנגקוק, אין סיכוי שתצליח להסתגל שוב לחיי הכפר.
ואני מכיר גם את הכפר שלה למרות שהוא במרחק כמה מאות ק"מ מהכפר של זוגתי.
ביקרנו שם. כאן היא גרה בדיוק רחוב אחד מאיתנו, גם במרכז העיר. מאז שאנחנו מכירים
אותה היא כאן, עם חיי חברה תוססים. בכפר האבוד שלה לא היה סיכוי שתמצא את עצמה
ולא משנה כמה אבטיחים יהיו שם.
כל חיי, ולמעשה עד היום, אני חולם על... חיים בקיבוץ, זכר
לימים שהייתי מתארח בקיבוץ אצל אחי בחופשות ביה"ס. שום דבר לא נראה לי נפלא יותר מחיים שבהם נוסעים כל היום בטרקטורים בשדות ומלטפים עגלים ברפת ושרים שירים של שלישיית שריד בלילה על הדשא.
חלק אחד בי משתוקק עד היום אל החלום ההוא.
לימים שהייתי מתארח בקיבוץ אצל אחי בחופשות ביה"ס. שום דבר לא נראה לי נפלא יותר מחיים שבהם נוסעים כל היום בטרקטורים בשדות ומלטפים עגלים ברפת ושרים שירים של שלישיית שריד בלילה על הדשא.
חלק אחד בי משתוקק עד היום אל החלום ההוא.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.