יום שלישי פעמיים כי טוב. פינת מה עשינו בשביל

יום שלישי פעמיים כי טוב. פינת מה עשינו בשביל

עצמנו השבוע. ובכן אצלי היה סופ״ש פעיל ביותר בעיקר בתחום המשפחתי: בשישי פיניתי ביחד עם אחי ואחותי את דירתה של אמי וחזרתי עם סטים וחלקי סטים של כלים מפעם שהיו גם אצל סבתי. עכשיו אני צריכה למצוא מקום בבית בשביל כל מה שקיבלתי.
בשבת יצאתי להליכה עם בתי האמצעית ושוחחנו ואז יצאתי לבית קפה עם בתי האמצעית שהזמינה אותי לדייט ספונטני.היה נעים וכיף.
 

prizman

New member
עשו בשבילי, לא אני עשיתי.

יש לי ידידה מקסימה בישראל שאמא שלה בת ה 80 מקסימה לא פחות.
אז האמא אפתה עוגיות, ולמרות שלא קראו לזה משלוח מנות היא שלחה לי בערך
קילו עוגיות. מעמולים ועוד כל מיני.
יקח לי טיפה זמן לחסל את הכל כי 4 עוגיות ליום זה בערך הגבול שלי, אבל זה
ממש טעים.
פשוט אמא מדהימה וידידה מדהימה.
כל השאר לא היה מזהיר.
 

צליליתה

New member
אמא שלי נתנה לי את סט הכלים של סבתא שלי

כלי פורצלן עם פרחים, אני מניחה שאצל סבתות רבות היה סט כזה.
אני לא משתמשת בכלים - הם לא מיועדים למדיח כלים, ואני, טוב, מה לעשות, ממש לא בא לי אחרי ארוחת החג לשטוף ערימות כלים בכיור. הם ארוזים יפה בקופסא במחסן, ולפעמים אני אוהבת לחשוב עליהם ועל סבתא שלי ועל הארוחות בבית שלה. אני מאוד מקווה שכשיפנו את הבית שלי (לא במהרה בימינו....) אחת הנכדות תקח את הכלים, ולו לשמירה במחסן.

יש לי מעט מאוד כלים מהבית של ההורים שלי - לצערי הרב - כי זו מזכרת נהדרת, ובכל פעם שאני משתמשת בכלים האלה אני נזכרת ואלה זכרונות חמימים ונהדרים של ארוחות ומפגשים נעימים

פעם היה כאן שמאי של ביטוח, ומסתבר שהכלים של סבתא שווים משהו.
לידיעת הנכדות.
 

שילה1

New member
יש לי בהחלט סט כלים של ההורים ועוד סט יקר לי רגשית-

כוס לקידוש,6 כוסיות ותחתית,הכל מכסף טהור,שהיו של סבתי(ויש אומרים שהחביאה אותם בחזייתה ,עת עברה את הגבול מחוסר ברירה)-העברתי לבתי,בשבת הראשונה לאחר נישואיה.
שומרת בקנאות על מזכרות כאלו ואחרות מבית הוריי.
אותן-לא מוכרת.
 
אני היססתי אם לקחת את הכלים האלה בגלל

שהם לא נכנסים למדיח ומחשש שישברו. כנראה שבעתיד נקנה ויטרינה.
 

צליליתה

New member
יום שלישי פעמים כי טוב

שבוע של משפחתיות ושמחות, בלי טיפת משפחתולוגיה, שימשך כך גם לתוך הפסח, אמן.

וגם הייתי בקונצרט נהדר. פה ושם אני מפנקת את עצמי, ותמיד מודה לעצמי על הפינוק. קצת עצוב, האולם היה חצי ריק, אבל קצת משמח, כי הקהל לא היה זקן, ואפילו לא ממש מבוגר. לידי ישב ילד בן 11, הוא מנגן, והוא ביקש לשמוע את הקונצרט,(הוא סיפר לי) והוא ישב יפה מאוד עד ההפסקה, וכמעט יפה מאוד אחרי ההפסקה (היה כבר מאוחר, והשוסטקוביץ היה, איך לומר, מעט כבד)
 
השבוע נכנסתי לאולפן רדיו בפעם הראשונה מאז 1975. אני לא בטוח

שיש לי אומץ לעשות חשבון כמה שנים עברו מאז.

מדובר בתחנת רדיו אינטרנטי בשם רדיו קול החיות, שהוקמה במקור למען טבעונים תובעניים וכעת מרחיבה את ההגדרה לסתם בעלי מצפון ותודעה עצמית וכו'. כך הזמינה אותי מנהלת התכניות שלהם, חברה ותיקה מאוד ויקרה עוד יותר, להתארח בתכנית שלה בחמישי שעבר ולספר על לונה והבלוג שלה, אבל גם על עצמי והחיים שלי ומה שאני אוהב וכו'. די התפלאתי לגלות שהיא לא ידעה (או שכחה) ששידרתי בקול השלום...

למעשה היא הזמינה אותי מראש לקחת רצועה שבועית - כלומר, תכנית קבועה - ודי נרתעתי: לא הייתי בטוח אם אני עוד שייך לעולם הרדיו, אם עוד יש לי את הלהט ואת היכולת להחזיק תכנית בעצמי ומה בעצם יש לי להציע. למעשה, ביום שלפני התכנית התחלתי כבר לחפש תירוצים להשתמט אפילו מהתכנית שלה.

ברגע שנכנסתי לאולפן וראיתי את השולחן עם הקונסולה והמיקרופונים עפתי. היה לי ברור ששם אני רוצה להיות. ההתרגשות שלי הורגשה היטב - נכנסתי ויצאתי משידור במהלך התכנית - אבל אני ממש משתוקק כבר להתחיל לשדר שעה רצופה בעצמי. התכנית היא ללמד אותי להפעיל את המכשירים כך שאוכל לשדר בצורה עצמאית לגמרי, בלי טכנאי/עורך מוזיקלי. זה לא הציוד האנלוגי של שנות השבעים, הכל שם על מחשבים ומסכים, בלי פטפונים וטייפ רקורדרים וקסטות עם ג'ינגלים... נראה רזה ויעיל.

ביום חמישי בערב אני מתחיל לשדר.

 
בקישור שהבאתי קודם יש כניסה גם לשידורים וגם לארכיון

אם יעלו גם את התכנית שלי, אביא קישור ברצון.

 

diday

Member
נחמד ומעציב בו זמנית לראות

איך "הצלחה וברכה" בדיאלקט אידי, הפך בגרמנית לשבור צוואר ורגל, כי פונטי נשמע דומה, משם עבר לאנגלית ועצוב למדי שמשם לעברית כתרגום מילולי.
 
אכן אחת הגירסאות האטימולוגיות נשענת בכבדות על היידיש.

יש להודות שזו גירסה הרבה יותר נחמדה מאטימולוגיות עממיות אחרות, המתיימרות לאתר את מקור הביטוי התפל הזה.

אבל, לצערי כמובן, היא לא הרבה יותר מעוד גירסה אטימולוגית.
 

diday

Member
אמנם אין הוכחה חד משמעית

אבל בהתחשב בזמן שהביטוי הגיע לאנגלית, יש סבירות גבוהה לנכונותה
 

שילה1

New member
אז ככה:השבוע הוקדש לתיקונים קטנים םבבית והתחלת נקיונות הפסח.

מודה ומתוודה שלא יכולה להפטר מהמנהג שדבק בי עוד מבית סבתי ,הורי וקרוביי.
בנוסף-חגגתי על כרטיס השי אותו קבלתי,לטובת כל אהוביי.הכרטיס השנה היה מלא ועמוס,
ולכן ממשיכה"לחגוג" עליו.
מה עוד.קצת בעיות בריאות שיעברו לאחר טיפול(שלא קשורות לגילי המופלג),
קניות "גדולות",בעיקר חומרי ניקוי.
והיום-יום הולדת שנתיים לאוצר שלי.ניקח אותו ל,שעת סיפור, ולאחריה-יגיעו כל הסבית והסבתות לביתו,בהפתעה,לחגוג.
עוגה מדהימה כבר ממתינה במקרר בביתו.
מובן שהתעורר הבוקר למיני חגיגה של בלונים ומזל טוב.וכששאלתי-ענה שהוא בן 4 שיהיה.(פעם קודמת היה בן 6)
וכעת-להזמנה-הכנתי קנלוני וגם ריבת בצל, שתלך מעולה עם כבד,שהוזמן ליום שישי.
ובשאר הזמן-קראתי,טיילתי,צעדתי ונהניתי מהחיים.
 

שילה1

New member
גם בשבילי עשו משהו-קטן אבל גדול!


מזה זמן רב אני מחפשת סט כוסות זכוכית גדולות,מגים,עם ציורים של מיקי ומיני וכיתוב משעשע.כל כוס-שונה.
אזלו מפוקס.
באתי ליחידתי אהובתי ושם חיכה לי סט 6 כוסות אהובות שכאלו.
בהחלט נחת.מיד בצעתי נוהל "חדש מפני ישן",הישנות מצאו דרכן לסטודנטית חמודה וצעירה,שלא הפסיקה להודות לי.
אז-גם קבלתי וגם נתתי.לא כף?
 

צליליתה

New member
וגם הספקתי ביום השלישי הזה

לראות את הסרט אור ירח
אני נורא אוהבת הצגות יומיות, עוד מימי בית ספר תיכון, ששעת הצהריים היתה שעת המערבונים.

זכרתי שאורי יצא קצת מאוכזב
אני חשבתי שהסרט מעולה, יפהפה, רגיש ונוגע ללב
מעולם לא הייתי זכר, או שחור, או עני, או סוחר סמים, או בת זונה מסוממת או אפילו גיי, כך שקיבלתי את הסיפור שסופר כפשוטו- זה הסיפור שלו.
ובימים אלה, שאמריקה צועדת בצעדים ענקיים אחרונית - זהו סרט אמיץ מאוד, וחשוב.

כשחזרתי, קראתי את אורי קליין, והסכמתי עם רוב מה שהוא כתב

בהחלט ראוי לאוסקר, לעניות דעתי הלגמרי לא קובעת.
 
למעלה