אז מה בישלתם לשבת?
- פותח הנושא צליליתה
- פורסם בתאריך
קצת תרבות לשבת
ראיתי השבוע את יצרים של אנטוניוני. יו.....איזה סרט. לא זוכרת מתי ראיתי, לפי התאריכים, מניחה שכמה שנים אחרי שיצא. גם לא בטוחה איפה ראיתי בפעם הראשונה. דווקא את השניה, שלישית ואולי גם רבעית - זוכרת היטב. מעניין אם גם היום כל קורס בצילום, או בקולנוע, חייב להתחיל עם יצרים. למרות שעברו מלא שנים - זכרתי קטעים שלמים - ממש בבהירות ובפרטי פרטים. מה שלא זכרתי- זה היחס הנורא של הצלם לנשים. מעניין אם אז, כשמעמד האישה היה מאוד אחר, והטרדה מינית היתה מציאות היום יום שלנו - חשבתי שיש משהו לא בסדר בהתנהלות הזאת.
היה לי ממש טריפ - המצלמות הישנות, חדר החושך, האופן בו הצלם עבד. דברים שעברו לגמרי מהעולם.
ולונדון של שנות השישים האופנה, וורשוקה, ובעיקר המוסיקה. פס קול נפלא, כשהמוסיקה אינה מוסיקת רקע, אלא מתפקדת כמוסיקה.
לפני כשבוע הסרט של בריאן דה פלמה, בלו אוט הוצג בסינימטק, לצערי, פספסתי, וחבל, כשסינימטק חיפה סוף סוף מתנהג כמו סינימטק, ומביא תוכנית קצת דידקטית - לא יכולתי להנות מזה.
נב
נראה לי שזה המקום שהאידיוט שתרגם בלו אפ ליצרים יקום ויקח אחריות על הטמטום הזה.
ועוד תרבות (תרבות?) אתמול צפיתי בפרק החדש של החברים של נאור. אחד החברים הדליק אותי על הסדרה, ולמדתי מאוד לחבב את ציון נאור. אחרכך הוא עשה כל מיני סדרות שהביכו או שעממו אותי (וגם גם וגם ). בקיצור, הפרק של אתמול הביך+שעמם. לא יודעת אם זה בגלל שהחברים הוחלפו, ברובם, או בגלל שהבדיחה כבר ישנה, או שזה סתם היה רע, אבל זה היה רע. רע מאוד.
שבת נהדרת לכולם!
ראיתי השבוע את יצרים של אנטוניוני. יו.....איזה סרט. לא זוכרת מתי ראיתי, לפי התאריכים, מניחה שכמה שנים אחרי שיצא. גם לא בטוחה איפה ראיתי בפעם הראשונה. דווקא את השניה, שלישית ואולי גם רבעית - זוכרת היטב. מעניין אם גם היום כל קורס בצילום, או בקולנוע, חייב להתחיל עם יצרים. למרות שעברו מלא שנים - זכרתי קטעים שלמים - ממש בבהירות ובפרטי פרטים. מה שלא זכרתי- זה היחס הנורא של הצלם לנשים. מעניין אם אז, כשמעמד האישה היה מאוד אחר, והטרדה מינית היתה מציאות היום יום שלנו - חשבתי שיש משהו לא בסדר בהתנהלות הזאת.
היה לי ממש טריפ - המצלמות הישנות, חדר החושך, האופן בו הצלם עבד. דברים שעברו לגמרי מהעולם.
ולונדון של שנות השישים האופנה, וורשוקה, ובעיקר המוסיקה. פס קול נפלא, כשהמוסיקה אינה מוסיקת רקע, אלא מתפקדת כמוסיקה.
לפני כשבוע הסרט של בריאן דה פלמה, בלו אוט הוצג בסינימטק, לצערי, פספסתי, וחבל, כשסינימטק חיפה סוף סוף מתנהג כמו סינימטק, ומביא תוכנית קצת דידקטית - לא יכולתי להנות מזה.
נב
נראה לי שזה המקום שהאידיוט שתרגם בלו אפ ליצרים יקום ויקח אחריות על הטמטום הזה.
ועוד תרבות (תרבות?) אתמול צפיתי בפרק החדש של החברים של נאור. אחד החברים הדליק אותי על הסדרה, ולמדתי מאוד לחבב את ציון נאור. אחרכך הוא עשה כל מיני סדרות שהביכו או שעממו אותי (וגם גם וגם ). בקיצור, הפרק של אתמול הביך+שעמם. לא יודעת אם זה בגלל שהחברים הוחלפו, ברובם, או בגלל שהבדיחה כבר ישנה, או שזה סתם היה רע, אבל זה היה רע. רע מאוד.
שבת נהדרת לכולם!
אני לא רואה שום יתרון בצילום כיום בפילם מלבד נוסטלגיה
בניגוד לתקליטי הויניל שאניני האוזן (שלצערי איני נמנה עליהם) טוענים ששום פורמט דיגיטלי עדיין לא יכול לחקות את איכות הקול שלהם בצילום הדבר שונה.
 
הפורמט הדיגיטלי מחליף לחלוטין את האנלוגי מבחינת הרזולוציה ואיני רואה כיום שום יתרון שהוא לצילום האנלוגי.
 
אני זוכר שבשנות השבעים נהגתי לפתח אצל שכן סרטים בש"ל ולסלק אותו מהחדר (שלו) כשהדפסתי את התמונות.
 
ממש לא מתגעגע לתהליך.
בניגוד לתקליטי הויניל שאניני האוזן (שלצערי איני נמנה עליהם) טוענים ששום פורמט דיגיטלי עדיין לא יכול לחקות את איכות הקול שלהם בצילום הדבר שונה.
 
הפורמט הדיגיטלי מחליף לחלוטין את האנלוגי מבחינת הרזולוציה ואיני רואה כיום שום יתרון שהוא לצילום האנלוגי.
 
אני זוכר שבשנות השבעים נהגתי לפתח אצל שכן סרטים בש"ל ולסלק אותו מהחדר (שלו) כשהדפסתי את התמונות.
 
ממש לא מתגעגע לתהליך.
קודם כל מסכים שרזווציה זה לא הכל
לגבי טווח דינמי יתכן ויש בזה משהו אבל במצלמות החדישות, בעיקר בDSLR אבל גם בכמה מצלמות P&S חדשות וחדישות כמו הקנון G7XMKII בה אני משתמש כרגע בעקבות הגדלה פיזית של הסנסור הטווח הדינמי בהחלט ראוי.
בנוסף לזאת תמיד אפשר להשתמש בצילום ב3 חשיפות שונות (ברוב המצלמות הקיימות אתה יכול להגדיר את זה בתפריט ולבצע אוטומטית) ועם תוכנה תומכת לקבל תמונת HDR מושלמת. התהליך בכל מקרה הרבה יותר מהיר ופשוט מאשר שימוש בפילם.
לגבי הצבע אני כבר ממש לא מסכים מהסיבות הבאות:
לגבי טווח דינמי יתכן ויש בזה משהו אבל במצלמות החדישות, בעיקר בDSLR אבל גם בכמה מצלמות P&S חדשות וחדישות כמו הקנון G7XMKII בה אני משתמש כרגע בעקבות הגדלה פיזית של הסנסור הטווח הדינמי בהחלט ראוי.
בנוסף לזאת תמיד אפשר להשתמש בצילום ב3 חשיפות שונות (ברוב המצלמות הקיימות אתה יכול להגדיר את זה בתפריט ולבצע אוטומטית) ועם תוכנה תומכת לקבל תמונת HDR מושלמת. התהליך בכל מקרה הרבה יותר מהיר ופשוט מאשר שימוש בפילם.
לגבי הצבע אני כבר ממש לא מסכים מהסיבות הבאות:
- את כוונון הצבע מבצעים ידנית בזמן הדפסת התמונה גם כאשר מדפיסים מפילם והתוצאה די תלויה במדפיס, ברמת כיול הצבעים של המערכת שלו (במיוחד הצג) ובטעמו האישי.
- פיתוח צבעוני הוא כבר הרבה פחות נגיש לצלם החובב הביתי ולהקים בבית מעבדת פיתוח צבע זה חתיכת תיק גדול ויקר.
כדי להוציא HDR ראוי אתה זקוק לחצובה.
ביננו, לכמה טיולים רגליים אתה יוצא עם חצובה?
לגבי טווח דינמי בכלל, אחזור על המילה טוענים, הוא אמור לעלות בפילם על כל דיגיטלית,
את ה P&S בכלל לא סופרים בעניין הזה וכאן זה דווקא בצדק.
כוונון הצבע בפילם הוא קודם כל תלוי יצרן וכך זה היה מאז ומתמיד.
משקי מעבדה זה שלב אח"כ.
חושב שבהדפסה ביתית אף אחד מאלו שאני מכיר לא מדפיס בבית בצבע. אני בזמנו
גם הסתפקתי בש"ל. יש עדיין בישראל כמה מעבדות שעוסקות בנושא. הטובות שרדו.
כאמור, לי זה ממש לא עושה את זה. תן לי 2000$ ואקנה את ה M-1 MARK II של אולימפוס.
ביננו, לכמה טיולים רגליים אתה יוצא עם חצובה?
לגבי טווח דינמי בכלל, אחזור על המילה טוענים, הוא אמור לעלות בפילם על כל דיגיטלית,
את ה P&S בכלל לא סופרים בעניין הזה וכאן זה דווקא בצדק.
כוונון הצבע בפילם הוא קודם כל תלוי יצרן וכך זה היה מאז ומתמיד.
משקי מעבדה זה שלב אח"כ.
חושב שבהדפסה ביתית אף אחד מאלו שאני מכיר לא מדפיס בבית בצבע. אני בזמנו
גם הסתפקתי בש"ל. יש עדיין בישראל כמה מעבדות שעוסקות בנושא. הטובות שרדו.
כאמור, לי זה ממש לא עושה את זה. תן לי 2000$ ואקנה את ה M-1 MARK II של אולימפוס.
ראיתי בכיף את 2 עונות "חברות"
היו פרקים ממש משעשעים ורגעי צחוק רם.
אה...אני עדיין חולם על ימי כצלם בימים עברו עם נגטיבים,חדר חושך,שקופיות והדפסת שחור-לבן למרות 15 שנים שחלפו.אין לי ספק שאם אכנס עכשיו לאותו חדר חושך אדע לפתח סרט כולל סלילה בחושך מוחלט וכמה מפתח למהול במים.
כנראה כתבתי שראיתי את "סארו", סוף מרגש לסרט קצת ארוך מדי.
עוקב אחרי "סקנדל"- הפרק האחרון היה חזק.
למי שלא ראה את "אוורסט" ו"מים לא שקטים" שזכו לפרסום-אפשר בהחלט לוותר.
היו פרקים ממש משעשעים ורגעי צחוק רם.
אה...אני עדיין חולם על ימי כצלם בימים עברו עם נגטיבים,חדר חושך,שקופיות והדפסת שחור-לבן למרות 15 שנים שחלפו.אין לי ספק שאם אכנס עכשיו לאותו חדר חושך אדע לפתח סרט כולל סלילה בחושך מוחלט וכמה מפתח למהול במים.
כנראה כתבתי שראיתי את "סארו", סוף מרגש לסרט קצת ארוך מדי.
עוקב אחרי "סקנדל"- הפרק האחרון היה חזק.
למי שלא ראה את "אוורסט" ו"מים לא שקטים" שזכו לפרסום-אפשר בהחלט לוותר.
הטרמינולוגיה אצלנו טיפה שונה
כי כשזוגתי חוזרת מהעבודה היא לא שואלת מה בישלת לשישי ומה לשבת אלא
מה בישלת היום ומה תבשל מחר.
אז להיום, מרק פיטריות מ 6 סוגי פטריות, עם ציר בקר, יין לבן ושמנת, שתי נקניקיות חזיר לאדם מהקצביה החביבה עלי שבושלו במרק כמה דקות הפכו את זה לארוחה שלמה שדרשה רק מעט ירקות ליד.
למחר יש לי פריים ריב בקר של קילו וקצת, יושן כמה ימים במקרר הביתי, מחר יקבל
התייחסות של רוסטביף בגלל המשקל וייצלה בתנור עם תפו"א קטנים ובצלצלי שאלוט.
וכמובן שוב סלט.
קינוח אצלנו זה בד"כ פירות.
כי כשזוגתי חוזרת מהעבודה היא לא שואלת מה בישלת לשישי ומה לשבת אלא
מה בישלת היום ומה תבשל מחר.
אז להיום, מרק פיטריות מ 6 סוגי פטריות, עם ציר בקר, יין לבן ושמנת, שתי נקניקיות חזיר לאדם מהקצביה החביבה עלי שבושלו במרק כמה דקות הפכו את זה לארוחה שלמה שדרשה רק מעט ירקות ליד.
למחר יש לי פריים ריב בקר של קילו וקצת, יושן כמה ימים במקרר הביתי, מחר יקבל
התייחסות של רוסטביף בגלל המשקל וייצלה בתנור עם תפו"א קטנים ובצלצלי שאלוט.
וכמובן שוב סלט.
קינוח אצלנו זה בד"כ פירות.
זו לא חוכמה, כי אצלנו יש יותר מעשר סוגי פטריות
ובעונות מסויימות עוד כמה.
הפעם היו לי בבית עוד שני סוגים שבהם לא השתמשתי גם כי זה כבר היה יוצא
ברדק וגם בגלל שאיתן אין בעיה להשתמש גם במשך שבוע והן טובות גם לסלט
כך שהעדפתי להשתמש קודם במה שדחוף יותר או מחייב בישול.
חוץ מהשמפיניון, השיטאקה והפורצ'יני אני לא יודע שם של אף אחת אחרת מאלו
בהן השתמשתי או שיש לי כרגע.
ובעונות מסויימות עוד כמה.
הפעם היו לי בבית עוד שני סוגים שבהם לא השתמשתי גם כי זה כבר היה יוצא
ברדק וגם בגלל שאיתן אין בעיה להשתמש גם במשך שבוע והן טובות גם לסלט
כך שהעדפתי להשתמש קודם במה שדחוף יותר או מחייב בישול.
חוץ מהשמפיניון, השיטאקה והפורצ'יני אני לא יודע שם של אף אחת אחרת מאלו
בהן השתמשתי או שיש לי כרגע.
טוב אז היום בצהריים אכלנו לחמניה מהממת עם סינטה
ירקות,רטבים וצ'יפס.ה"אוצר" אכל קצת סינטה,קצת "שיפס" וקצת בטטה בתנור.
משאריות הסינטה,שלא היתה מש מוצלחת (כנראה בשל כשרותה.להבא אתמיד לקנות אותה במקום הרגיל והטוב.פרטים-בפרטי),הכינותי מוקפץ עם ירקות שנמצאו במקרר,כול תירס.(מחזיקה תמיד שלישיה של הקופסאות הקטנטנות האלו.ממש מועיל)
וגם-קציצות דגים מתובלות ברוטב עגבניות(של ממש) ופסטה מסולסלת משני סוגים,שבושלה יחד .
ולאניני הטעם ,וחובבי אוכל דרון אמריאי,כמוני-טרטה פסקאולינה או tarta pasqwalina
בשמה המקורי.זו מעין פשטידה או עוגה מאוד מיוחדת,מעלי מנגולד ולא רק.
ויש גם מרק ירקות עם סולת.(למדתי מאימי עליה השלום וזה מוסיף המון)קינוח-פירות או תותים בקצפת,או קפה ועוגיות.
אם זהלא מספיק-המקפיא מלא ב"גודיס".
ירקות,רטבים וצ'יפס.ה"אוצר" אכל קצת סינטה,קצת "שיפס" וקצת בטטה בתנור.
משאריות הסינטה,שלא היתה מש מוצלחת (כנראה בשל כשרותה.להבא אתמיד לקנות אותה במקום הרגיל והטוב.פרטים-בפרטי),הכינותי מוקפץ עם ירקות שנמצאו במקרר,כול תירס.(מחזיקה תמיד שלישיה של הקופסאות הקטנטנות האלו.ממש מועיל)
וגם-קציצות דגים מתובלות ברוטב עגבניות(של ממש) ופסטה מסולסלת משני סוגים,שבושלה יחד .
ולאניני הטעם ,וחובבי אוכל דרון אמריאי,כמוני-טרטה פסקאולינה או tarta pasqwalina
בשמה המקורי.זו מעין פשטידה או עוגה מאוד מיוחדת,מעלי מנגולד ולא רק.
ויש גם מרק ירקות עם סולת.(למדתי מאימי עליה השלום וזה מוסיף המון)קינוח-פירות או תותים בקצפת,או קפה ועוגיות.
אם זהלא מספיק-המקפיא מלא ב"גודיס".
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.