סגולה לאריכות ימים

סגולה לאריכות ימים


השבוע חשבתי לי לעצמי על העובדה שהרשת בכלל והפורומים בפרט
גוזלים ממני אנרגיה כאילו שאני עובדת בשלוש משרות שונות מהבוקר עד הערב
והמעורבות הרגשית שלי גורמת לי כל לילה לעלות על מיטתי בתחושה אחרת.
פעם אני שמחה ומאושרת ופעם אני עצובה או כועסת, ושאלתי את עצמי, לשם מה אני צריכה את זה לעזאזל, כי הרבה יותר כיף להשתרע על הספה עם כוס קפה ביד ולצפות באיזו סדרה מעניינת ומרתקת בטלוויזיה ולהתווכח עליה עם האיש או להמליץ עליה לחברה בטלפון, לאפות עוגה, לבשל פסטה ברוטב בולונז, לצאת להליכה סביב השכונה ובכלל לקחת נשימה עמוקה ולהירגע...
ובכל זאת, זה לא הולך. אני מוצאת את עצמי יותר ויותר כותבת בפייסבוק, כותבת בפורומים, נלחמת על דעותיי, משתפת בצרותיי או משתפת בשמחותיי, משוחחת
עם חבריי הווירטואליים בערוצים השונים ופתאום מבינה שהחיים הווירטואליים הופכים לחיים האמיתיים כי התחושות שלי, הפיזיות והרגשיות, לא שונות כהוא זה
מהתחושות שלי כשאני מתעצבנת בתור לקופה בסופרמרקט או כשנשרף לי התבשיל על הגז... התגובות הן אותן התגובות. חשבתי אולי אני מגזימה, לא מבינה למה כולם הולכים עם הראש באדמה כשעיניהם בסמרטפון שלהם, ואז הגעתי לתמונה הבאה שמעידה יותר מהכל שבכל דבר הנראה לנו רע, יש גם משהו טוב...

שבת שלום לכל החברים הווירטואליים שלי,
שהם בעצם החברים האמיתיים שלי לא פחות
מאלה שאני מכירה אישית שנים רבות.


 

Nika3044

New member
אחלה מחקר

אצלי, אני מרגישה לפעמים משהו לא בריא בקשר שלי עם הפייסבוק ורשתות חברתיות אחרות, אבל אני איכשהו מקווה שעם הזמן זה יעבור מעצמו.
יהיה נחמד אם המחקר אכן נכון ויש תועלת כלשהי
 

ruven7

Active member
לוקח בערבון מוגבל מחקרים כאלה ובכלל

על כל מחקר יש את אלה שיפריכו אותו
אבל ההתמכרות לניידים קשה,אין ספק.איבדנו פרופורציות.
 
כדאי לשים לב שמדובר על 'אושיית רשת'

כלומר אנשים מובילים בפייסבוק אשר מקבלים אלפי לייקים עם כל הודעה שהם מפרסמים. אלה בכלל ממש חיים בתוך הפייסבוק, הטוויטר, האינסטגראם והווטסאפ
ואם יש משהו חדש נוסף שעוד לא שמעתי עליו, הם בטח גם שם...
דווקא בפייסבוק אני פחות פעילה מאשר בפורומים וגם אני תמיד בתחושה שמשהו לא בסדר עם זה ואפילו אולי זה לא בריא. אבל בסופו של יום אני מוצאת את עצמי הרבה יותר מרוצה מעצמי או כועסת על עצמי או מאושרת או שמחה, בקיצור יותר חיונית, דווקא כשאני כותבת בפורומים מאשר סתם יושבת עם חברים או מטיילת בסביבה.
כלומר, כל אדם בגילי כבר יודע מה חיוני יותר בשבילו.
 
תודה על הקישור


אני מקווה שלא נגמר לי עדיין המנוי ל-10 כתבות חינם...

נראה לי שאני בסוף אכנע ואשלם להם את ה-4.90 ש"ח שהם רוצים כי הגעתי למסקנה שהכתבות שלהם הכי הכי מעניינות והכי ברמה גבוהה. מה לעשות, שמאלנים שמאלנים אבל לכתוב הם יודעים
במשך קרוב לעשרים שנה היה לי יום יום את עיתון 'הארץ' עד שהאיש שלי הפסיק לעבוד איתם. אחר כך במשך שנים היה לנו מנוי ל'ידיעות אחרונות' ולאחרונה התנתקנו והאיש מביא הבייתה את ישראל היום בעיקר בגלל התשבצים
 
ולאחר קריאת המאמר, אני מסכימה עם הסוברים שפייסבוק

מעורבת יותר מדי במחקר הזה.
אני משתמשת בפייסבוק אבל הורדתי נוכחות כי: מצאתי את עצמי נעלבת בגלל שלא קיבלתי לייק ממי שצפיתי לקבל (לא משנה שכמות הלייקים היתה מאוד מכובדת בעיניי.) מעורבות יתר, כבר אמרתי?
ועוד סיבה: נפגעתי מפיגוע פייסבוק שתוייגתי כמשתתפת ב...פורנו.(תצחקו. אני ממש נבהלתי).
 


גם אני אף פעם לא מבינה איך זה שאני כותבת בפייסבוק פוסט יפה ומקבלת לייקים מעטים, בעוד מישהי אחרת מפרסמת תמונה של שקיעה מאיזה אתר של מיליוני תמונות והיא מקבלת עשרות לייקים ואפילו מאות. אף פעם לא הבנתי את הקטע הזה ואז הסבירו לי שזה תלוי בכמות החברים שיש לך בפייסבוק. למי שיש אלפיים חברים, הסיכוי לקבל 50 לייקים גבוה יותר מאשר למישהו שיש לו 100 חברים והוא נאלץ להסתפק ב-10 לייקים או פחות.
דווקא בפייסבוק אני לא לוקחת ללב שום וויכוח ושום לייק לא מזיז לי יותר מדיי. בפורומים הסיפור הוא הרבה יותר קשה מבחינתי. בפורומים המעורבות הרגשית
היא חזקה יותר. לפעמים נעלבים ממש אישית מאנשים שאנחנו לא מכירים ולא יודעים איך הם באמת בחיים האמיתיים.
 
ראיתי את הכותרת וישר עלו לי לראש שתי השגות/שאלות.

1. האם הרשתות החברתיות הוירטואליות קיימות מספיק שנים כדי לקבוע שהעיסוק המרובה בהם אכן מאריך חיים.
2. מה הקריטריון להפוך לאושיית רשת. עכשיו אקרא את המאמר שיוסי הביא ונראה אם יש תשובות להשגות שלי.
וגם אני לא מעט פעמים מצאתי את עצמי מעורבת רגשית מדי בעניינים שעלו בפורומים ורשתות חברתיות.לא אהבתי את זה.
 
האמת היא שזאת שאלה קשה


המדיה בכלל ופייסבוק בפרט לא קיימים כל כך הרבה שנים כדי לאפשר מחקר
של שלושים או ארבעים שנה, ככה שבעצם מדובר על השערה והנחות מאשר על עובדות והוכחות...
מה שבטוח הוא שהם רוצים שתהיי הרבה שעות בפייסבוק ותבקשי חברות מהמון אנשים ולהיפך
 

סופהו

New member
מחקר מגלה שעכברים עם קצב חיים קבוע מאריכים חיים

גם את זה אפשר היה לקרוא באותו עמוד

ואני חושבת שכולנו הבנו שהכל נכון, תקף ומוחלט עד.. המחקר הבא.

בסך הכל, כשלאדם בריא יש תחומי התעניינות, משהו לקום בשבילו בבוקר, עם מי לתקשר, אינו מרגיש בדידות, כנראה שהסיכוי שלו להרגיש טוב ואולי גם להאריך חיים, הרבה יותר גדול.
המחשב , לפחות אצלי, ממלא חללים שלא רוצה/יכולה לעשות בהם משהו אחר.

ולגבי מספר החברים...
"קיים מתאם בין קבלת בקשות חברות לירידה בשיעור התמותה — כך שמשתמשים שמקבלים הצעות חברות רבות יותר נוטים לחיות חיים ארוכים יותר."
מספר החברים שלי בפייסבוק 33.
מתוכם, אחד מופיע פעמיים, (ירדה שנת חיים אחת),
אחד רשום בלבד . לא פעיל (עוד שנה פחות),
אחד גוף מקצועי. (עוד שנה פחות??)
אותי מעניין האם יש מחקר שבדק האם מספר החברים מעיד גם על איכות החיים הארוכים??

הבנתי שלא אאריך חיים כמו ילדי , למשל.. או כמו חברי פייסבוק אחרים.
אז לא.
נדמה לי שר' נלחמן מברסלב אמר: " אין צריכים לחיות אפילו מעט, רק שיהיה יפה ונאה". אם הוא ערך מחקר וזו מסקנתו- עם המסקנה הזו אני בהחלט מסכימה.
 


הרגת אותי עם מספר החברים


וכמו שכבר נאמר בעבר, איכות חיי חשובה לי יותר מאורך ימיי...
 

צליליתה

New member
אני אמות לפנייך

יש לי 31 חברים
ואני זאת שלגמרי לא פעילה
רוב החברים שלי הם מהעבודה, היה פעם איזה נסיון צולע לעשות שימוש בפייסבוק לצורך פרויקט מסוים.

איבדתי חברה בגלל הפייסבוק.
זו היתה חברות לא הכי מאוזנת - היא עברה תקופה קשה מאוד, אני ניסיתי לעזור. לימים היא עברה לעיר אחרת, הקשר קצת התרופף: טלפונים, מיילים, כבר לא יצא להפגש. יום אחד, ממש עם פרוץ הפייסבוק לחיינו, היא הודיעה לי שאת כל החיים החברתיים שלה היא העבירה לפייסבוק, ואם אני רוצה להמשיך להיות חברה שלה, זה המקום.
התברר לי שפנים מול פנים אני מאוד אוהבת אותה, וחושבת שהיא מצחיקה, מקסימה, שנונה, חכמה, וכו, אך בפייסבוק תיעבתי את ההתלהמות הנרקסיסתית שלה.

אנחנו עדיין חברות בפייסבוק, (כשאני לגמרי לא נוכחת שם) אבל לא בשום מקום אחר.
וזה קצת עצוב לי.
 
כמה חברויות ישנות שלי (ושתי אהבות, בפנים אל פנים) לא עמדו

&nbsp
במבחן הזמן ונסיונות החידוש הניבו אכזבות, במקרים הטובים.
&nbsp
בשנה האחרונה חידשתי דרך פייסבוק קשר עם עוד אהבה מהעבר הרחוק, והפעם אנחנו מסתפקים בקשר וירטואלי בלבד, והוא ממש נהדר. גיליתי בחורה חמה וחכמה יותר מכפי שציפיתי, וגם היא נראית נהנית מאוד מהקשר המחודש, כשכל אחד ממשיך בחייו.
&nbsp
איכשהו, נראה לי שהסוד הוא לא להתראות שוב פנים אל פנים.
&nbsp
&nbsp

 
לא תאמיני אבל אני העפתי מהפייסבוק שלי חברים

וותיקים מעל 40 שנה. אין לי סבלנות להתלהמויות.
לאחד למשל הייתה אובססיה לשחר פאר. הוא כל הזמן כינה אותה בשמות תואר
לא מחמיאים כמו פרה עגלה סוסה וכולי. בסוף נשבר לי ושאלתי אותו, מה הסיפור שלו איתה? אז הסביר לי שהיא מפסידה כל הזמן והוא לא סובל אותה. אני במקביל הבנתי שלא מתאים לי שהפיד שלי יהיה מוצף כולו בקללות על מישהי שלא עשתה שום דבר רע לאף אחד... אז העפתי אותו וחסכתי מעצמי גם את המחמאות שלו מצד אחד וגם את הקינטורים שלו מצד שני. יש אנשים שלא מבינים את הכלי הזה שנקרא פייסבוק וחושבים שמדובר ביומן הפרטי שלהם שבו הם יכולים לשפוך את כל מררתם על כל העולם ואשתו. לא מבינים שהמארה הזאת עוברת לעיניהם של עשרות או מאות אנשים.
חבר אחר העפתי כי הוא התלהם על כל דבר שכתבתי. בין אם זה בפוליטיקה ובין אם זה בנוגע למוזיקה. לאחר נסיונות להסביר לו שלא מקובלת עליי ההתלהמות הזאת ומאחר וזה לא עזר, העפתי אותו מהפייסבוק שלי. כך הוא רב עם כל החבר'ה ובעצם ניתק את עצמו מכולנו לאחר חברות של ארבעים שנה.
לעומת זאת גיליתי חברה שלא פגשתי מגיל 16. מסתבר שאנחנו אוהבות את אותה המפלגה, ומסכימות על אותם הדברים כמעט. עדיין לא יצא לנו להיפגש לאחר הזמן הרב שעבר, ומעדיפות להישאר בסטטוס של חברות בפייסבוק.
אז מצד אחד איבדתי כמה חברים ומצד שני הרווחתי חברים אחרים שיותר מתאימים לדעתי ולהלך רוחי.
 
יחפה הקידמה

"משגעת"אותנו..הופכת אותנו לעבדים לאינטרנט לנייד לחברת החשמל,למים בברז
ועוד ועוד..
צריך לזרום..עם הגיל השיעבוד שלנו ישתנה..
 
זה בדיוק מה שאני עושה עכשיו...

זורמת עם הטכנולוגיה החדשה כמיטב יכולתי. אם אינך יכול עליה, אתה חייב להצטרף אליה


 
למעלה