שיר לשבת מאת רון אוריאל

שיר לשבת מאת רון אוריאל


כשתבואי, מלכה,
לא שמלת שבת
לא סדור תפילה
ולא מטפחת או שביס
שיערך לא אסוף
ולא כסיות ידייך
לא נחבאת
ולא אצה לבית התפילה
תעמדי פה בחדר ותתבונני
לא תהיה כאן טיפה של קדושה
שערי שמים לא יזועו אף בחריקה דקה
אבל בארץ מטה במחשכי הנפש
ירעד מיתר
ואיזו הודיה של הנפש
ולרגע אחד בחיוך אלוהי
תהיי כולך מושא האמונה ויראת הכבוד.
שבת שלום לך !
 
שיר יפה גם בעיני, וגם... נכון

'בארץ מטה במחשכי הנפש' הוא גם בעיני המקום שבו צריכה להתקיים האמונה, עמוק בפנים. תודה, יחפה.
 
אופס... פרדון.תיקנתי מהר. אני מוכרח להפסיק להגיב לפני

&nbsp
הקפה הראשון (לא שאני נעשה הרבה יותר טוב אחריו...)
 
תגידי, צליליתה, נכון שהמשתמשים שנראים בסרטון מתעוררים בבוקר

לבד במיטה? כנראה שיש יותר מדרך אחת להתעורר בבוקר...

(ועל כך היה אומר המשורר הלאומי, "ניסיתי את שתיהן, ואין מה להשוות.")
 
למעלה