לפעמים אנחנו כותבים פה הודעות מרשימות.

[רועי החושב]

יש פה לפעמים משהו שנקרא תוכן

שמדי פעם מתגלה עד שאתה מצטרף וחונק אותו ביגון שאולה עם איזה שטף נרקסיסטי של דרמות אגומאנייקיות מגלומנייקיות ריקות שבהן אתה לא בוחל לרדת להשתמש באמצעים הכי וולגריים כדי להמשיך בהשחתת הדיון.
הזן שלך הוא של שורפי הספריות... כל היכן שיש דעת יצוץ שד משחת כמוך וינסה להרסה.
דעתך שלך עלובה ולכן גמרת אומר להרוס את בניין הדעת בכל אשר תלך.
במקום לומר "אני יודע שאני לא יודע ולכן אצא ואלמד ואתקרב אל האור ואתן לו להיכנס להוויתי למען ירחיב את דעתי" אתה נוהג כאויל משריש.
בסדר... תשריש לך את אוילותך- בחלקך. לא אצלי! אני יודע בדיוק ממה אתה עשוי.
&nbsp

 

[יאללה שוב]

אז עכשיו אני שורף ספריות?

אז יוצא מזה שהפלטפורמה הירודה הזאת היא "ספריה" עבורך? היא המקום שיש בו דעת? באמת, כאילו? ביב השופכין הזה של חסרי חיים שעסוקים בהתקוטטות חסרת-תוחלת וחסרת-זיכרון משירשור סתמי אחד לאחר?

אותו מקום שבמקרה מכיל פידרסים עלובים שאתה בעצמך נוהג לכסח ולרדת עליהם(בצדק) שהם לא מעניינים, ושאף אחד(בצדק) לא מתעניין בשירשורי הכלום שהם פותחים ולא מגיב להם?


כמובן שגם הפעם הסתירה שבדמיונות החדשים שאתה משרבט לא מפריעה לך.
יאללה, נכנסת בי, איזה אושר
נפגעתי שחבל על הזמן, עשית את שלך

אתה יכול להמשיך למטרה הבאה

 

[רועי החושב]

החכם לומד מכל אדם

סוקרטס היה נוהג ללכת לשוק ולנהל דיאלוגים פילוסופיים עם כל אחד שהיה נקרה בדרכו.
זה לא שכבודו נקל בעיניו...
וזה לא שהמוכרים בשוק נדמו בעיניו כמורי הדור...
אלא שהכיר בכוחה האוניברסלי של הדיאלקטיקה.
הדיאלוג, כתהליך המתבצע למישרין- בכוחו להביא את האדם לחכמה.
אלא שאם אתה מניח כמובן מאליו שאתה יודע לדון- הרי שאתה מועד לכישלון הדיון ובוודאי שלא תעלה דבר בחכתך.
אין זה משנה עם מי אתה דן אם בכוחך לדון. כל אדם יכול לשמש ובתנאי שיש לו נכונות לכפות על עצמו כללי משחק של עיקביות לוגית.
כיצד תיישם עיקביות לוגית אם אתה מסית בעיקשות את נושאי הדיון לריבים קטנים ומשכיח ומחניק את נושא השיחה וקוי ההתפתחות שנובעים ממנו? נמצא שאין אצלך, בפועל, יכולת לוגית מינימלית לתקשורת שמקרבת את בני האדם המשוחחים לחכמה.
זהו פגם בך. תן דעתך עליו ותקן אותו. זאת- אם ברצונך להשיג חכמה משיחה כלשהי...
כמובן- אם אינך חפץ בחכמה אז אין סיבה שתיישר את מסילות העיקביות הלוגית...
אולי אתה חפץ ניצחון. מספק אותך לצעוק חזק יותר מהאדם השני... ספורט של צעקות...
ובכל זאת יש כאלו שמעדיפים ניצחון בענפים עליונים יותר של ספורט שהפנימו את החוקים הנגזרים מעיקרון העיקביות הלוגית... ולכן החכמה גם אותם מקבלת להיכלותיה...
&nbsp

 

[יאללה שוב]

אה, אז עכשיו אתה סוקרטס?

וההקבלה הזאת שלך אליו שקולה לגמרי(מבחינה לוגית-דיאלקטית טהורה כמובן) לקביעה שאני שורף-ספריות?
אם כן אז וואלה, תודה שהרגעת אותי

בתור מי שיצא לו לקרא כמה דיאלוגים סוקרטיים(של אפלטון, לא של קסנופון), הרשה לי להאיר את עיניך שמה שהולך שם זה "קצת" שונה ממה שאתה עושה כאן

ובנוגע לספורט של צעקות:
לשם הדיוק רק, האם אתה מתכוון למשהו בנוסח הבא?
"אז אתה חושב שלא מתעניינים בדבריך בגלל
שאתה לא "פוסל, מבזה ומקלל"?
הרשה לי לגחך, לעשות פפפפפפפפפ חחחחחחחחח פפפפפפפ חחחחחחח ושוב לגחך למשמע התירוץ העלוב כשל תירוצה של הכונפה המכוערת בלימודי מגדר שטווה לעצמה סיפורים על יופיה הרב ועל כך שהגברים ברחו מתחת טלפיה כי הם מחפשים רק נשים כנועות ...
וואלה... תשמע... אמממממ... האם עלה בדעתך שאתה פשוט לא כותב מעניין? או שרמת התודעה שלך פשוט לא גבוהה מספיק כדי ליצור עניין?
לא עלה בדעתך שלצטט את גורדייף בכל הודעה שניה זה פשוט לא זה?
לא? באמת לא עלה?
אל תדאג... אני פה כדי לעזור לזה לעלות!"
(הודעה די מייצגת שלך, הייתי אומר. שמשאירה רושם צעקני של טרום התקף)


והערה מסיימת - אתה יכול להפחית במינון הנקודות הרצופות שבהן אתה "מקשט" את הודעותיך, זה לא ממש משרת איזו מטרה.

 

[רועי החושב]

דבריך הם שליליים באופן מהותי

אפלטון יצר דיאלוגים המבוססים, אמנם, על שיחותיו של סוקרטס אך יש תמימות דעים בקרב החוקרים שלא מדובר בתיעוד מדוייק של השיחות.
מטרתו של אפלטון היתה, אם ננסח זאת בלשון הפסיכולוגיה המודרנית, התוויית מודלים.
אם אבא שלך עשה תואר סביר יותר שאתה תעשה תואר. לו היית עם אותם נתונים בדיוק- מנת משכל, השכלה תיכונית, רמה כלכלית וכו' אבל אביך לא עשה תואר- סיכוייך לעשות תואר פחותים יותר. למה? כי המודל נצרב בתודעה.
אז אפלטון ייצר פסגה של מימוש דיאלקטיקה אידאלית ושם אותה בפי סוקרטס. אלו מודלים שנועדו לפתוח לך את הראש לאפשרויות השיחה.
אז נכון שפה אנחנו לא מגיעים לרמת הדיאלוגים הסוקרטיים אבל זה לא נימוק שכנגד.
אם אתה לוקח אץ הדיאלוגים הסוקרטיים כפשוטם ועל סמך הפשט הזה פוסל את השיחות כולן אתה כמו ילד עם אב מוצלח שנרתע מלנסות להצליח בכוחות עצמו. המודלים אצלך פועלים פעולה הפוכה, נגד החיים! הם מרפים את ידיך! משמשים אותך כדי להנגיד את החיים לאידאל בלתי מושג וכך לשלול את החיים.
אתה שולל חיים. שולל חכמה. שולל שיחה. שולל חסר אמון באיזושהי מציאות עתידית מעשה ידיך.
איפה שאתה שולל אני מחייב.

 

[יאללה שוב]

 

[בן טל-שחר]

כן, נוכחותו של ינוקא משמעותית מאד, מסכים.

 

[נציב המים]

ערכו של השרשור

אולי ערכו של השרשור אינו רק בתוכנו המילולי.
יכול להיות שערכו של "שרשור יורד" הוא גם במתן ההזדמנות להבחין בכך.
לעתים מרענן לגלות שאינני חכם/מעמיק/שליו/מודע כפי שאני מדמיין את עצמי.
אחת מהתכונות הנחמדות בפורום, היא שניתן לקרוא את "עצמנו" במצבים שונים.
כלומר הוא מאפשר לי לגלות כי אותו "אני" הכותב את ההודעות, שונה בכל אחת מהן.

 

[lightflake]

ולפעמים אפילו משתנה בין הפסקה הראשונה לאחרונה באותה תגובה

 

[בן טל-שחר]

כשקראתי את מה שכתבת כאן

הרגשתי בין היתר שמחה, רגיעה, התרחבות, התחדדות (מעין הידרכות נעימה של צלילות פנימית שכזאת).

"כמובן", חשבתי לעצמי, "בדיוק ככה".

עכשיו, כשאני כותב את המלים האלה, אני נזכר באקהרט טולה מצביע על כך ש"ידע רוחני" הוא משהו שנזכרים בו, יותר מאשר לומדים אותו. הכוונה שמישהו מצביע על משהו בפנינו שלכאורה לא ידענו קודם ומשהו בתוכנו מתעורר באותו רגע ואומר, "כן, כן, כמובן!" קצת כאילו מתברר לנו שידענו את זה תמיד, למרות שלא ידענו את זה (תרתי משמע).

 

[סינבד]

פעם נהגתי שלא לכתוב

יותר מפעם אחת בשרשור.
היום אני לא כל כך פעיל בפורומים

 

[בן טל-שחר]

אני לא בטוח שהבנתי... כוונתך שהיית מגביל את עצמך, לעתים, להודעה אחת פר שרשור? במודע? גם אם הגיבו להודעתך בשאלות, למשל?