ילד עפיפון

ילד עפיפון

אתמול בבוקר הייתי בלימודים, בהפסקה ראיתי שיחה שלא נענתה מהמחנכת של הבכור (כיתה ד'). כמובן שמיד החסרתי פעימה והחזרתי לה טלפון. מסתבר שהוא שכח להגיד לי ששינו את היום של אימון הכדורעף, והוא רוצה שאביא לו את החולצה לבית הספר. הזכרתי לו שאני לא בבית, ושהוא יכול לשחק גם עם חולצה אחרת.
אחרי הצהריים אמר שיש לו שיעורי בית, ניגש לתיק וגילה ששכח את הספר בכיתה...
בארוחת ערב, הוא ואחותו שוחחו על משהו שהיה בבית הספר, ופתאום היא שואלת אותו- אתה לא משתתף בקונצרט מחר? הוא עונה- אני כן. הקשבתי לשיחתם בחצי אוזן, ומיד שאלתי על מה מדובר. מסתבר שיש היום (!) קונצרט לכבוד יום ירושלים, בלי אחים קטנים, בחמש וחצי. חשבת לספר לנו? כן, אבל שכחתי...
שוב, שוחחתי עם המחנכת. אמרה שחילקה להם הזמנות להורים כבר ביום ראשון. ולא לשכוח חולצה לבנה.

מזל שהראש מחובר. מה עושים?
 

רזאי

New member
יש לי שניים כאלה.

הבכור כבר סטודנט, התיישר בצבא.
השני עוד יותר מעופף. התגייס לא מזמן ואני מקווה מאוד שיעבור תהליך דומה.
בשנות בית הספר ניסינו הכל, שום דבר לא עזר חוץ מהשגחה צמודה, ובגיל מסוים זה כבר בלתי אפשרי.
 
להשתמש בעזרים - יומן/יומן אלקטרוני

ולגבי הספרים - לעשות מה שעשו פעם - הספרים נשארים בבית וכל יום לוקחים את הספרים הרלבנטיים ומחזירים הבייתה בסוף היום.
 
למעלה