הרגע הזה, שאת מבינה שהלך עלייך...

[סמי הכבאי7]

הרגע הזה, שאת מבינה שהלך עלייך...

אני: אתה לא יכול לא להיות כל כך מרגיז כל הזמן?!
בן ה-9: לא, זה גנטי..

לוקח שנייה, אבל אז נופלת עלייך ההכרה שזהו, גם העליונות המילולית, שהייתה מפלטך האחרון, גם היא נפלה שדודה מול הפלא הזה- יוצא חלצייך.
וזה בדיוק הרגע להיזכר שהגננת של בת ה-4 אמרה שיש לה יכולות קוגניטיביות ומילוליות יוצאות דופן. ביחד עם ההתמחות שלה בלהוציא את אמא שלה מדעתה, תוך כדי שהיא מחייכת חיוך מתוק, ופתאום פנימיה צבאית לא נשמעת כמו רעיון גרוע...
הו, האימה!!!
נכון הכל ייראה יותר טוב כשלא יהיה כל כך חם?!

 

[adif11]

בנובמבר הכל יראה יותר טוב...

מזג האויר יהיה קריר יותר, הילדים יהיו בבית ספר.
תחזיקי מעמד חודשיים

 

[moma4222]

חמודים

 

[פרמלה]

את בחורה אופטימית. הוא רק בן 9, היא רק בת 4, הגנים עברו גם לבן השנה וכו' וכו'. ויש עוד אחד שאת עלילותיו לא פירטת.

ברור שהכל יראה טוב יותר עם בוא הסתיו. אבל גם עד אז יש לך על מה להתענג.

 

[סמי הכבאי7]

אההה

מספר 2 בת השבע לא בורכה בלשון חדה כמו השניים המדוברים. כתחליף, היא זכתה בעקשנות-על. נדמה לי שסיפרתי פה פעם שביום שישי אחד הוצאתי אותה כועסת מהבית בשמונה בבוקר ואמרתי לה ללכת למסגרת שלה (לא בי"ס, חינוך משלים בקיבוץ). פניתי לעיסוקיי וכעבור שלוש שעות גיליתי שהיא עומדת בדיוק איפה שהשארתי אותה, עדיין כועסת.
בן השנה עדיין קטן מכדי לזהות בו תכונות כאלה, וגם אם יש תלונות, המתיקות שלו (והעייפות שלי מזה שהוא עדיין יונק בלילה) מאפילה על הכל.

 

[adif11]

נשמע שלא משעמם לך

אבל האמת, זה כיף שהם כאלה שנונים.

 

[kokula12]

מוכר כ"כ...

אני לא אשכח את ההפתעה על הפנים שלי ושל הבעל בו"ז כשהמתוקי ענה לנו בפעם הראשונה בציניות...

בכלל, שמתי לב שלראות את התכונות שלי בילדים שלי זה משעשע בשלב ראשון, ואח"כ מתחיל להוציא אותי מדעתי (במיוחד מול המרכזית, שהיא סוג של שכפול משודרג שלי באופי...).

 

[אמה וודהאוז]

 

[אמאyyy]

אח"כ השנינות שלהם נהיית מאוד כיפית. חוץ מאשר כשזה משמש לירידות עלי, אבל גם אז אני משתדלץ להשתכנע שזה מאהבה

וגם אני פינטזתי על פנימייה צבאית...או על כלא בשבילי...