לבת הרבע לעשר שלי יש חבר.

[רזאי]

לבת הרבע לעשר שלי יש חבר.

ילד חמוד מאוד, אבל כבר בן 12. הם מכירים כבר שנתיים, שניהם הולכים לחוג ציור יחד. הם תמיד חיפשו אחד את חברת השני, והמורה לציור אומרת שהם ילדים "מאותו סוג" (אין לי מושג מה זה אומר), ולכן מצאו אחד את השניה.
בתחילת החופשה גילינו ששניהם הולכים לאותה קייטנה, והם מאוד שמחו והתרגשו. הם כמובן לא באותה קבוצה, בגלל הפרש הגילאים, אבל מבלים יחד את כל ההפסקות.
אתמול גיליתי שהם החליטו להחליף מספרי טלפון, ולהיות חברים בווטסאפ. יכול להיות שזה ישאר שם, ואין לי מה לדאוג, אבל הייתי רוצה להיות מוכנה במקרה והם ירצו לצאת לבילוי משותף.
הילד גר ביישוב סמוך לישוב שלנו, ולא ממש קרוב, כך שכל מפגש ידרוש הסעות ושיתוף פעולה מצידנו.
הייתם משתפים פעולה עם קשר כזה?

 

[הייתיאביבקיץ]

אני בשמחה הייתי משתפת פעולה

הילדה מצאה חבר שקרוב לליבה, תחומי עניין משותפים, את אומרת שהוא חמוד, עוסק בציור כתחביב. נשמע נער חמד.

אני משערת שאת חוששת שהוא ״גדול מדי״, שהוא מתעניין בדברים שהיא עדיין לא, ועלול לגרור אותה.
אני חושבת שתמיד כדאי להיות קצת עם אצבע על הדופק ולשים לב, בלי קשר לגילאים,
אבל צריך גם להבין שלא ״כל הבנים רוצים רק דבר אחד״. יש הרבה בני 12 (וגם יותר גדולים...) שרוצים באמת קשר חברותי אמיתי. לשבת ולדבר על אותם דברים שמעניינים את שניהם.

אני במקומך באמת הייתי שותפה לשמחת הילדה. נחמד למצוא חבר טוב, מישהו שהיא מרגישה טוב בחברתו

 

[חייבתלהגיב]

כשהייתי בכיתה ג',

היה לי חבר בכיתה ו'. פעם שנייה בכיתה ו'.
כלומר, אני הייתי בת 8 בערך, והוא היה בן 12 בערך.
הוא היה בא אליי הבייתה, והיינו מטיילים בשכונה (ואמא שלי הייתה שולחת את אחי הקטן לרגל אחרינו). למדתי ממנו לאהוב סנדביץ' עם ביצה קשה. הייתי מאוד גאה שיש לי חבר, ואהבתי אותו - אבל לא התנשקנו או משהו כזה - מקסימום החזקנו ידיים (וגם זה אני לא לגמרי בטוחה).
נפרדנו כי ילדה שקינאה בי הלשינה שנישקתי ילד אחר (זה היה נכון - נישקתי ילד מהכיתה שלי בגלל התערבות). למרות זאת, בשנה לאחר מכן, כשהוא כבר היה בחטיבה, הוא היה מגיע לבית הספר בהפסקה עם האופניים שלו ונוסע ועושה פעלולים כדי שאראה אותו. אבל נדמה לי שהוא לא הסכים לדבר איתי.
אחר כך עזבנו לשלוש שנים בחו"ל, וכשחזרנו לא ניסיתי לחדש את הקשר (דה...).

אני לא רואה שום בעייתיות בקשר הזה כרגע. 12 זה צעיר - ולא מאוד רחוק מ-10. אני לא רואה הרבה הבדל בין זה לבין חברות עם ילד מהכיתה המקבילה.

 

[חייבתלהגיב]

אגב, האם היא רואה בו חבר?

אצלנו בבית לילדות היו תמיד ידידים בנים, אבל הייתה הפרדה בין ידידים (שהם כמו חברות) לבין בנים שהן מאוהבות בהם. מהתאור שלך לא ברור לאיזו קטגוריה הוא שייך.

 

[רזאי]

סיפרה שהיא מאוהבת בו

לפני חצי שנה בערך. מאז הנושא לא עלה.
לא ברור לי אם היא אמרה את זה בגלל שחברה שלה התאהבה בילד מכיתה ה', וזה נעשה נושא שיחה בין בנות הכיתה, או שמדובר ברגש אמיתי. גם יכול להיות שהרגש התפוגג בנתיים, אני לא בטוחה שיהיה נבון מצידי להעלות את הנושא.
גם אביב קיץ, וגם את , מדברות על בני 12 תמימים. הוא באמת נראה כזה, אבל אני לא יכולה להיות בטוחה.

 

[הייתיאביבקיץ]

אנחנו אף פעם לא יכולות להיות בטוחות

פחדים של אמהות לבנות...

 

[רזאי]

התנסויות חדשות בשבילי, בת ראשונה

אחרי שלושה בנים.
לשלושת הבנים היתה חברה טובה צמודה בגיל כזה, אבל תמיד באותו גיל כמוהם. תמיד גם מישהי שגרה שניים שלושה רחובות מאיתנו ומאותה כיתה, כך שיכלו להפגש בקלות.

 

[אמאyyy]

נשמע סבבה, בהחלא הייתי מעודדתף בטח בשלב זה. ומזכיר לי סיפור

יש לי בת דודה, שבגיל 14 התחיל איתה אח של חברה שלה, בן 22. ההורים חרקו שיניים אבל לא אסרו.
כיום היא בת 44, הם נשואים באושר והורים לארבעה ילדים...בעלי ואני עדיין מעריצים לפעמים את ההתנהגות של הדודים שלי...

 

[רזאי]

היה יכול להגמר אחרת לגמרי,

ואז כנראה שלא הייתם מעריצים את הדודים.
ברור שלפעמים זוגיות מגיל צעיר מצליחה, אבל ברוב המקרים היא מתפרקת.
אני ממש לא בשלב דומה לזה, והייתי עומדת על הרגליים האחוריות אם בן 22 היה מתחיל עם הבת שלי בגיל כזה, אבל כאן מדובר בילד מתוק בן 12. וגם זה קשה לי

 

[פרמלה]

אחד על פער הגילאים ועל ההורים הזורמים ו-

שני

על הנאמנות ארוכת השנים.

 

[פרת וחידקל]

קודם כל בוודאי שלא הייתי מונעת קשר. אם היא מדברת

לכיוון של "חברות" - מן השתם זה מצריך תיאום ציפיות לגבי מה זה אומר בגילם. אני גם לא בטוחה שהם צריכים להתחיל ב"לצאת לבילוי". אפשר להזמין אותו הביתה ולראות מה בכלל האינטראקציה ביניהם. אני יכולה לומר לך שלבן ה-13 יש ותמיד היו חברות בנות ואין בקשר שלהם (בינתיים) שום פן רומנטי.

 

[רזאי]

גם הבנים שלי היו ממש תמימים בגיל הזה,

אבל אני זוכרת גם את ההתנהגות של החברים.
במסיבת יום הולדת 12 של השלישי, הוא היה צריך לנחם את החברה שלו בגלל הערות של כמה בנים מגעילים. הם אמרו לה שבתור מתנת יום הולדת היא צריכה לתת לו למזמז אותה. אח"כ הוא תמיד נפגש איתה רק בנפרד, כדי למנוע מקרים כאלה.
בנתיים החבר נראה נחמד והם בעיקר משחקים בסלולארי, רואים סרטונים, ומחליפים המלצות על ספרים. כל זמן שזה ממשיך ככה, אני לא רואה צורך להתערב. מקווה שהקשר ישאר בכיוון הזה.

 

[מ י w ה י]

נשמע מעניין

מה החברות שלה חושבות על זה? ומה החברים שלו? זה ישמע שולי, אבל זה משהו שאותי היה מטריד כי ממה שאני זוכרת מהגיל הזה, מקרים כמו שסיפרת על מה שקרה ביום הולדת 12 של השלישי היו יחסית נפוצים וגם היה נפוץ שילדים ירדו אחד על השני על קשרים שלהם עם בנות ולהפך, וילד בן 12 שמיודד עם ילדה בת 10 נשמע כמו משהו שמזמין עקיצות מצד החברים שלו.
&nbsp
אי אפשר לדעת בלי להכיר את הנפשות הפועלות, אבל כדאי לזכור שמדובר בילד בגיל ההתבגרות ובילדה שקרובה לשם, בתור אמא לשלושה בנים את בטח יודעת שבנים בגיל ההתבגרות זה לא פיקניק, במיוחד לפי מה שתיארת שאת זוכרת מהחברים של הבן שלך.

 

[רזאי]

החברות והחברים לא יודעים.

הם לא מאותו ישוב, ולא לומדים באותו בית ספר. בחוג לציור אין חברים מהשכבה של אף אחד מהם.
עכשיו בקיטנה יש כמה ילדים מהשיכבה שלה, ואחד הבנים לומד איתה באותה כיתה. אני לא יודעת אם הם שמו לב, וגם אם כן, נראה לי שהבנות בכיתה יחשבו שחבר גדול זה דבר חיובי. לא חשבתי על זה, אבל היא עוד תהיה מושא להערצה

הילדה מאוד נאיבית, לא מרגישים שהיא מתקרבת לגיל ההתבגרות. בנוגע לחבר, אני לא יכולה להיות בטוחה. בנתיים הם לא ביקשו להפגש מחוץ לקיטנה ולחוג, ואני מקווה שזה ישאר כך.
יש לי תמונה של שניהם יחד, שצולמה בקיטנה, וכל החברות שלי אומרות שהם נראים ממש מקסימים ומאוד קרובים. אני עדיין יושבת על הגדר.

 

[פרמלה]

שניהם מספיק קטנים כדי שזה יהיה מתוק ותמים

 

[Ani15]

רגע רגע רגע

אפשר את הפרטים של חוג הציור בבקשה?

 

[רזאי]

החוג של מירה, כמובן.

אם את מעוניינת, תתקשרי אליה מהר. בד"כ המקומות המעטים שמתפנים (כשילדים עולים לחטיבה, ועוברים לקבוצת הבוגרים) נתפסים במהירות.
אני ממליצה בחום.

 

[Ani15]

התקשרתי

לפני שנתיים התקשרתי אליה בספטמבר (פחחח)
לפני שנה באוגוסט
השנה ביולי ו... יתכן שלא יהיה מקום...
חשבתי שאולי יש לך בשורה על חוג אחר. (הגדול למד אצל רות אבל זה לא מתאים לקטנה)
באמת יש פוקימונים אצלנו ביישוב? שמעתי שהריכוז הכי גדול שלהם הוא בטכניון (שזה לא מפליא כי זה פרופורציוני לריכוז המשחקים).

 

[רזאי]

אני שיריינתי את המקום אצל מירה, שנתיים מראש.

הבאתי את הקטנה לתערוכת הסיום של החוג לפני שנסענו לחו"ל, ודיברתי על רישום לעוד שנתיים. אח"כ הזכרתי לה כל כמה חודשים, וזה עבד.
מקווה שיהיה מקום לבת שלך, באמת נהדר שם.
הבנתי שיש הרבה פוקמונים יחסית, באב"ג. נסענו ביום שישי לחוף באשקלון, בתקווה לפוקמוני מים, אבל התאכזבנו מאוד. הבן וזוגתו היו בנמל ת"א, וחזרו עם שלל של פוקמונים, אז כנראה זה מקום מוצלח.
אצלנו ביישוב יש בעיקר עכברושים, נחשים, עטלפים, וחתולים. בערך כמו במציאות

 

[חייבתלהגיב]

גם הפוקמון שאני מצאתי ביישוב של החמים היה עטלף!