חושד שהבני הומו, לדבר איתו על זה? לא רוצה להאיץ

BBboyz

New member
חושד שהבני הומו, לדבר איתו על זה? לא רוצה להאיץ

שלום, אני אבא לנער מתבגר בן 14 שמאז שהוא קטן הוא היה נשי יותר ובילה יותר עם הבנות, אני חושד שהוא הומו.
לא דיברתי על זה עם אישתי מעולם למרות שמרגיש ששנינו חושבים על זה, אני לא מפחד מזה ואוהב אותו לא משנה מה הנטייה המינית שלו.
אני רוצה לדבר איתו על זה, כדי שידע שזה בסדר מבחינתנו ואנחנו נקבל אותו ושהוא לא ירגיש משונה.
אני לא רוצה להאיץ בו, וגם אולי אני טועה והוא סטרייט..
אבל רוצה שידע שזה בסדר ואני רק רוצה להקל עליו.

מה לעשות? לדבר איתו? לא לדבר איתו? אני בכלל מפחד לדבר עם אישתי על זה.
 

ענבר113

New member
תלוי במידת הפתיחות שיש ביניכם

מציעה בכל זאת שתדבר קודם עם אישתך (למה אתה מפחד?).
אתה יכול לפתח עם בנך שיחה כללית על הנושא וזו תהיה הזדמנות עבורך להשמיע לו את דעותיך בנושא, בלי לדבר עליו באופן אישי.
בכל מקרה, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע (נדמה לי שיש אירגון או קלינקה שמתמחים בבני נוער להטב"ים -חפש בגוגל).
בהצלחה!
 

כפרקי

New member
לתת זמן

מצא הזדמנות, בטלויזיה יש מלא, להביע את דעותיך בנושא. שיידע שאין מה לפחד.
מעבר לזה, יכול להיות שהוא בעצמו עדין לא סגור מה איתו ופתיחת הנושא וציפיה ממנו לבחור צד עשויה להכביד עליו.
 

adif11

New member


 

פרמלה

New member
ככה תאפשר לו בעדינות לדעת שאם וכאשר ירצה לספר

הוא יתקבל באהבה שאינה תלויה בדבר.
 

אשרז4

New member
מנסיון, לא של ילד אלא אח

בזמנו כשהיה לי ברור שאני לא רק חושבת (לא חושדת- שים לב להבדל במילים) אלא יודעת לבטח דיברתי עם קו תמיכה לנוער גאה או משהו כזה (זה היה לפני כ18 שנה)
&nbsp
גם אני התלבטתי בשאלה אם להגיד שיודעת (וכמובן שזה לא משנה כלום) או לתת לו את הזמן.
&nbsp
העצה שקיבלתי היא לתת לו את הזמן. אך יחד עם זאת לשדר כל הזמן את דעותי ואת עמדותי כדי שאם ירצה ידע למה לצפות.
&nbsp
אני זוכרת שכשנסע עם חברים מהכתה לאילת, נתתי לו קונדומים תוך אמיריה של משפט שהשתמע ממנו משהו בסגנון של ,אם תכיר מישהו או מישהי.." לא זוכרת את המילים בדיוק.
דאגתי שכשיש שיח על נטיות מיניות או על אומן ש,יצא מהארון, ודברים כאלו ישמע את דעתי בצורה ברורה (זוכרת כמה חששתי שאחד מהורי יגיד משהו לא במקום)
&nbsp
&nbsp
בדיעבד זה עשה את העבודה. כשסיפר לי- הראשונה במשפחה
אמר ששם לב לכל הדברים הללו
שידע שאני כנראה מנחשת/ יודעת ושאני בסדר עם זה ויקבל אצלי את המקום החם
יחד עם זאת אמר שלצאת בהצהרה או לספר למישהו זה לא קל. הרבה פעמים זה גם להצהיר בפני עצמך. בטח ובטח כשאתה צעיר.
&nbsp
בהקשר זה חברה שלי שהיא לסבית אמרה לי פעם. מאוד קשה ולא נח לבוא ולהצהיר. גם אם אתה שלם עם עצמך גם כשכול מי שיודע יודע ויש לך בת זוג.
אמרה לי לחשוב על כך שאני מגיעה למקום חדש, אני אף פעם לא אצטרך לציין שאני סטרייטית. שחבר שלי, עליו אני מדברת, הוא בן זוג ולא סתם חבר.
ואילו היא כל פעם צרכה להבהיר ולהצהיר שחברה שלה היא בת הזוג שלה. וכן היא לסבית. ולפעמים עוד שאלות.
&nbsp
אני יודעת שיש אנשים שיכתבו לך שמוזר שאתה לא מדבר עם אשתך, מודה שגם אני חושבת כך .. קצת.
אבל גם יכולה להבין.
היתי כן משתדלת ומנסה לדבר על זה בעיקר בכדי שתהיו יחד.
&nbsp
דבר אחרון, חשוב לי/בעיני שתבין שזה שהוא לא בא ואומר לכם זה לאו דווקא בגלל שחושש מהתגובה.
זה הרבה פעמים דברים שהוא אמור לעבור עם עצמו לפני שמצהיר.
אני זוכרת שכשכבר דחקתי באחי לספר להורי כי זה כבר היה פאטתי והזוי
הוא אמר שיודע שלא יפנו לו עורף ושבסופו של דבר הכל יהיה רגיל ובסדר
אבל עדיין נח לו להתחפר במצב הרגיל והמוכר שיש לו סוד שהוא אמור להסתיר
ואם יודעים או לא , לא מדברים על זה.
&nbsp
וכל זה בהנחה שהוא אכן בסופו של דבר בעל נטיות. יכול להיות שהוא "סתם" ילד רגיש, עדין ואהוב הבנות.
&nbsp
אני מקווה שלא "חפרתי"
מרגישה שחשפתי אך היה לי חשוב
&nbsp
 

2nd me

New member
היי

הגעתי מהעמוד הראשי כי הנכונות שלך ריגשה אותי.


אני אסביר מאיפה אני באה לפני שאני אשתף אותך בדעתי - אני לסבית, בת 25, מחוץ לארון כבר 11 שנים (שיתפתי את ההורים שלי בערך כשהייתי בגיל של הבן שלך), ואחי הקטן ממני ב-7 שנים גם הוא נמשך לנשים ולגברים.

1. מעניין אותי לדעת, אם העניין כל כך ברור לעיניך, מדוע אתה חושש לדבר עם אישתך? כיוון שמדובר בשאלה אישית מאוד - אתה לא חייב לשתף אותי בתשובה, אבל בהחלט מציעה לך לשאול את עצמך. אם מביך אותך לפתוח את הנושא איתה, או שאין לך מושג איך להתנסח או מאיפה להתחיל, תוכל פשוט לשתף אותה בפוסט הזה ובתגובות שקיבלת. זה יפתח בינכם ערוץ תקשורת לנושא הזה. לך תדע - אולי היא כבר דיברה עם הבן שלכם ויש לה מה לחדש לך?


2. נניח שדיברת עם אישתך, ואף אחד מכם לא שוחח עם הבן - האם יש לו אחים גדולים? מה טיב היחיסים ביניהם? האם תוכל לשלוח "שליח"? אני יכולה לספר שאמא שלי "השתמשה בי" כדי לשוחח עם אחי הקטן. הודעתי לה שאם אני אדבר איתו והוא יבקש ממני לא לשתף, אני לא אשתף ואכבד את בקשתו כדי להגביר את האמון שלו בי בהקשר הזה, אבל אני יכולה להעביר מסרים ממנה. ואכן העברתי ממנה מסרים של קבלה, והצעתי לו לשתף אותי בכל מחשבה או שאלה שתעסיק אותו.

אפשרות נוספת, שהיא קצת יותר מביכה אולי, אבל יותר ישירה, היא לפנות אליו באופן אישי. אני מאמינה שזה תלוי בטיב היחסים ביניכם - גיל 14 הוא גיל מאוד מסוגר, והמטען הרגשי בנוגע לאוריינטציה מינית עשוי להיות מאוד מגוון ממקום של הכחשה, דרך אסון, ועד אדישות וקבלה מוחלטת או אפילו מוחצנות, מעין צורך "לצעוק את זה". תתייעץ עם אישתך - עם מי מכם הוא פתוח יותר או חושש פחות. אני הייתי מעדיפה שההורים שלי ימצאו דרך לשאול באופן טבעי על זוגיות - אם יש לי חבר או חברה, או משהו בסגנון. ברגע שזה נכנס בצורה כזו "נונשלאנט" השיח נפתח בצורה חיובית, וזה נהיה טריוויאלי "חבר או חברה" - שניהם בסדר מבחינתך...

אני מכירה הורים שמנסים לשלוח רמזים - למצוא ידיעות רכילותיות על הומואים ולסביות ולטעון טענות ליברליות. הייתה תקופה שסבתא שלי דיברה איתי על אמיר פיי גוטמן ועל מצעד הגאווה ועל הבת הלסבית של בוש - אני זוכרת שכל מה שהעסיק אותי באותם הימים זה אם זה במקרה או בכוונה, אם היא יודעת ומי אמר לה, ומה יקרה אם אני באמת אשתף אותה ואצא מהארון. מסתבר לימים שהיא בכלל לא ידעה, ופתחה את הנושאים האלה בתמימות מולי, ואני סתם חשדתי. זה "מאכיל סרטים" ואותי זה יותר מסבך מאשר מקל עליי.


אתה יותר ממוזמן לפנות אליי גם במסר אישי

בר
 
סליחה, אפשר לנצל את זה שאת כאן ולשאול שאלה?

באמת יודעים בגיל כזה צעיר? איך יודעים בעצם?
פשוט, אני לא זוכרת שחשבתי על העניין הזה בגיל 14, אבל כנראה הייתי קלולס...
כלומר נדמה לי שחשבתי על בנים, אבל אני לא חושבת שהיה בזה משהו מיני. ותוך כדי כתיבה אני חושבת שאולי כשנמצאים בנורמה קל יותר לא לשים לב לזה. לא יודעת. בקיצור, מעניין אותי לשמוע איך ידעת
 

daetbi

New member
כשהגעתי למסקנה שאני נמשכת לנשים,ומגיע להורים שלי לדעת

ידעתי שכשאני אספר להם הם יבינו,ויקבלו,כי ידעתי מי הם ההורים שלי בלי צורך שיזכירו לי את זה.
אם אתה בסדר עם זה וזה מה שאתה משדר,תאמין לי שהילד שלך יודע שאתה תהיה בסדר עם זה כשהוא יחליט לספר.
אם תתן לזה תשומת לב יתרה,זה יהפוך ל"נושא" ש"צריך לדבר עליו".
אם תתן לו פשוט את ההרגשה שזה לא משנה לך בכלל,הוא יספר לך כי הוא ירצה לשתף אותך,וידע שתתייחס לזה כעוד פן לחיים שלו,כמו איפה הוא עובד ומה הוא עושה בשישי בערב בלי ליצור הד מיותר. כשאתה מחליט לספר את הדבר הגדול הזה יש את הידיעה שאתה מקבל את תגובת ההורים שלך ב"רגע אמת" וברגע שהם באמת חייבים לעמוד מאחורי המילים של "אני אוהב אותך ולא משנה מה" הקלישאתי.

מקווה שהבנת את הכוונה
 
למעלה