שמנה-רזה וטרור אינטרנטי

שמנה-רזה וטרור אינטרנטי

אתמול ראיתי בפייסבוק דיון שכדרכם של דיונים בפייסבוק הידרדר לבריונות שהוציאה ממנו את כל הטעם - בלבו עמדה פרסומת לחנות לבגדי נשים במידות גדולות שהציגה נשים גדולות באמת.

מגיבה אחת אמרה שלדעתה הנשים המופיעות בפרסומת שמנות מדי, וזה לא בריא ובעיניה גם לא יפה.
מיד התנפלו עליה (בעיקר נשים) וטענו שהיא מנסה להשליט טרור יופי ולדכא את כל הנשים כולן.
אני רוצה להבהיר שאני בעד להראות נשים מכל הסוגים והגדלים בפרסומות - במיוחד כשמדובר בחנות שקהל היעד שלה הוא נשים שמידותיהן גדולות. אבל להתנפל ככה על מישהי מפני שטענה שלדעתה מדובר בהשמנת יתר? אותן נשים שהגיבו בהתלהמות מביכה הרי מבקרות (ובמידה רבה של צדק) כל דוגמנית רזה או רזה מדי בטענה שהצגתן היא טרור יופי ושהן מדגימות מודל יופי לא בריא ולא מציאותי...
כלומר להיות שמנה מדי (ורואים שחלקן שמנות מדי) זה יפה ונשי ומעצים וסבבה? לאיש אין זכות לומר משהו אחר? האם לבקר נשים על רזון יתר - זה לגיטימי, אבל לבקר על השמנת יתר - זה לא לגיטימי?
קצת הופתעתי מעוצמת ההתקפה ומאופייה.

כאן אמה וודהאוז, שמנה לפי כל פרמטר...
 
בהחלט אין סימטריה

כאן סקרלט, רזה לפי כל פרמטר. רק מה, רזה טבעית.

ההערות שאנשים ונשים מרגישים בנוח להגיד לרזות הן בלתי נסבלות. לעומת זאת, כלפי שמנות - הערות הפוכות ימותנו בהרבה, או תהיינה עקיפות ו- PC.

זה נובע משלל הנחות סמויות - שאין דבר כזה אשה רזה באמת, שכל רזון הוא תוצאה של אי אכילה מספקת / של משטר דיאטה או הריסה עצמית במכוני כושר, ואז אנשים מספרים לעצמם שזה מדאגה כנה.
שומן (לפחות לא במצבים חריפים) נחשב הרבה יותר "טבעי" - תוצאה של לידות, אכילה, מתוקים וכו'.

בקיצור - בשטח, להגיד לרזה שהיא רזה מדי (ולהוסיף שלל הערות) זה לגיטימי, להגיד למישהי שהיא שמנה מדי, לא. לא ברור לי למה, אבל זה מה יש.
 
צודקת

נתקלתי בדיון על הקמפיין בפורום אחר, שם היה אפשר לראות גברים מביעים את דעתם בגסות (גועל נפש, מה פתאום מראים תמונות כאלה וכו'). אישה אחת כתבה שלדעתה זה לא בריא ולא יפה, וחטפה פי מיליון מהגברים. שהיא טרוריסטית אופנה, ושאין לה זכות...
סוג של PC בתוך PC. לגברים מותר להביע את עמדתם, ברגע שאישה מביעה עמדה, היא נחשבת 'טרוריסטית', קנאית, מכוערת (לפי המקרה).
גם אני רזה (יש שיאמרו מידי), והתגובות לא נעימות. מה אני אמורה לעשות, הזנה בכפייה? אז מה אם אני אחרי לידה? אני מיניקה 6 פעמים ביום, לא ישנה מספיק ומתרוצצת אחרי 4 ילדים. בנוסף, זה גנטי. באמת סליחה.
פרקתי. תודה.
 

moma4222

New member
רזה זה גם סוג של מחמאה ושמנה זו לא מחמאה בעולמינו

לכן אפשר לבקר רזון, כי זה כאילו בקונצנזוס ולכיוון טעם אישי, כמו שיער ארוך מידי, או לבוש מהודר מידי (?), מניחים שהערות על רזון לא פוגעות, אלא אפילו סוג של מחמאה עקיפה.
שמנה עוד לא נמצאת בקונצנזוס ולכן זה לא PC לבקר שמנות.
אכן הבחורות בפירסומת שמנות מידי. נראה לי שנשים שמנות מרגישות שזה סוג של ביקורת עליהן לכן הן מאוד תוקפניות.
גברים שמנים הם לגמרי מחוץ לקונצנזוס ולכן אין בכלל מה לומר עליהם, הם גם לא מנסים למצוא חן ולהחשב לאטרקטיבים.
&nbsp
 
יש כאן שני עניינים שונים - אחד זה תרבות דיון אינטרנטית

(כלומר הטון המתלהם שאני יכולה לנחש שבו נכתבו התגובות), והשני זה העניין עצמו - האם להציג נשים שמנות ממש בפרסומות אופנה זה דבר חיובי או שלילי, ואם יש הבדל בין הצגה של נשים רזות מדי בפרסומות להצגה של נשים שמנות מדי. אני חושבת מבחינת לגיטימיות - שני הדברים לגיטימיים, אבל אין כאן סימטריה. ראשית נשים רזות מאוד מיוצגות בפרסומות, ובכלל במדיה הנראית, הרבה יותר מחלקן באוכלוסייה, ולשנים שמנות יש ניראות נמוכה יותר משכיחותן האמיתית. מהבחינה הזו לכל הצגה חיובית של נשים שמנות יש תועלת. שנית, כל עוד הרזון נתפס כאידיאל, השימוש הכמעט בלעדי בנשים רזות מאוד בפרסומות תורם לביסוס האידיאל הזה, מה שגורם להרבה מאוד נשים להרגיש רע עם הגוף שלהן ולשאוף למידות בלתי אפשריות עבורן. ההצגה של נשים שמנות אולי תורמת ללגיטימציה של נשים שמנות (מה שאפשר לטעון שהוא לא בריא כי הוא מפחית מהמוטיבציה שלהן לרזות) אבל בוודאי לא הופכת את ההשמנה לאידיאל ולא גורמת לנשים רזות להרגיש פחות טוב.
 
זה לא מובן ליֿ, כי לי ברור שצריך להציג נשים אמיתיות

נשים יפיפיות גורפות תשומת לב. אז ברור לי שגברים נהנים להסתכל על תמונות של בר רפאלי.

אבל יש באמת נשים מעל מידה 38 שאומרות ״כמה בר רפאלי יפה בבגד ים הזה! גם אני אקנה לי אחד״ ?

כשאני רואה אישה שהגוף שלה קרוב למידות שלי - אני מסתכלת על התמונה באמת, ואומרת לעצמי שבאמת אלה גזרה/בד/צבע מחמיאים, והולכת למדוד אותם בעצמי.
 
כולנו מרגישים אנשים רציונליים שלא מושפעים מפרסומות

מטופשות. אנחנו לא רצים לקנות בקבוק קולה בהפסקה בקולנוע רק כי הייתה פרוסמת לקולה בתחילת הסרט, אנחנו לא חושקים בספה רק כי שרועה עליה דוגמנית חטובה (או מתגודדת עליה משפחה עם חתולים חמודים, או כלב מתוק) ואנחנו לא רצים לקנות בגדים בחמש מאוד שקל כי אז נקבל במתנה חולצה שאנחנו בכלל לא צריכים.
אז או שכל המפרסמים פראיירים, או שבכל זאת פרסומות עובדות, לא דרך המודע הרציונלי, אלא דרך המתחרה הנחוש שלו - התת מודע הלא כל כך רציונלי. ולפחות בתיאוריה כשאנחנו רואות דוגמנית חטובה לובשת בגד ים, יש לנו תחושה שאם רק נלבש בגד ים כזה גם אנחנו נהיה יפות כמוה.
 

פרמלה

New member
באילו פרסומות מוצגות נשים אמיתיות?

אני חושבת שרק במודעות או סרטוני פרסומת שנעים על סקלת השנינות-מודעות עצמית או במצבים הפוכים כש"אישה אמיתית" מוצגת כדמות נלעגת או כחכמה מאוד (כי חכמה ויפה לא הולך ביחד).
רוב הפרסומות מציגות נשים צעירות ויפות שבדרך כלל אין דבר וחצי דבר בינן לבין מושא הפרסום.
 
בפרסומות לנשים מלאות

נכון שגם שם יש הטיה. נשים שלובשות מידה 42 מפרסמות עבור קהל שלובש 52.

אבל מאחר ואני לובשת 42 - זה מה שמתאים לי.
 

פרמלה

New member
סליחה. חשבתי שאת מדברת באופן כללי. בדיוק אתמול

הייתה בחדשות ערוץ 10 כתבה על דוגמנית מידות גדולות אמריקאית שמופיעה בבגד ים על השער של ספורטס אילוסטרייטד ולצדה גם דוגמנית בת 56.
 

rnavina

New member
וזה לא הזוי בעינייך? 42 זו המידה הממוצעת!

נראה לך הגיוני שמיכאלה ברקו תדגמן למידות גדולות?
 
ברור שזה הזוי. ואני באמת לא מבינה את זה

מיכאלה ברקו יפיפיה. ואני בכלל מאוהבת בנועה תשבי. גם היא דיגמנה מידות גדולות. לא שאני חושבת שאם אלבש מה שנעה תשבי לובשת אני אראה כמוה, אבל בכל זאת... מאד נהנית לראות פרסומות איתה.
 

sharonwe

New member
אני חושבת ש:

א. את רחוקה מלהיות 'שמנה' כמו הנשים המדוברות. אם כבר - אני יותר שמנה ממך

ב. זו צביעות להשתלח באותה מגיבה שהעירה ששמן מדי זה לא בריא, בעוד שלגיטימי לחלוטין לבקר רזון קיצוני
ג. ההשתלחות שתיארת היא חוצת מעמדות / מגדרים / גילאים, ובעצם חלק מהאלימות שאת רואה פה לאחרונה בכל מקום, וברשת ביתר שאת

יפת הנפש הכי גדולה שאת מכירה לא תתן לנהגת אחרת להכנס לנתיב הנסיעה שלה ועוד תעשה לה "סימנים" עם הידיים כדי למנוע כל ספק בנושא. אותה יפת נפש גם תחסום לך את החניה ליד הסופר-מרקט כי מה זה כבר עוד 5 דקות להמתין בשבילך שתצא כשהיא חייבת(!) חלב ולא היה מקום אחר לחנות בו.
 
רגע! להוכחת הטיעון בנוגע לסעיף א, אני מצרפת את הציור המקסים

שקיבלתי היום מבתי
. הוא ממחיש את עניין הפרופורציות במשפחתנו (וגם את עמדתה בנוגע למקומה במשפחה ביחס לאחיה
).

 
למעלה