שלום שלום ואין שלום

קצה

New member
אולי פעם יהיה הסכם אבל לא אתם תעשו אותו
העם לא סובל את מפלגת העבודה
 

לבלב

New member
ללמוד מניסיון העבר
"שלום" שמחפשים לעשות עם מי שהיום מנהיג הצד השני, שהוא מכחיש שואה לכל דבר,
זה חומר למחשבה בפני עצמו.
אבל בעבר היו כבר כמה ניסיונות, נתנו "צ'אנס" לשלום, הסכמי אוסלו וכו'
והביאו לנו במקום "שלום" את אינתיפאדת 2000, ומחיר הדמים היקר והכבד
שעם ישראל שילם.
מיותר להזכיר שהצד השני אפילו פירור מההסכם לא כיבד
אז עם מי בדיוק מדברים?
שלום עושים עם מדינה ולא עם אספסוף!
 

הפרבולה

New member
אם ככה תחזיר לו את אדמות הקיבוצים
אבל אני לא בטוח שהקיבוצניקים ( שרובם שמאלנים ) ישמחו להצטמצם ולוותר על כל האדמות שלהם.
 
צריך להסכים על מנגנון פיצוי
ואכן, מי שעושה שימוש בקרקע, אמור לקחת חלק בפיצוי
 

הפרבולה

New member
איזה פיצוי ? הערבים רוצם את האדמה ולא נירות צבעוניים
אהת שוב ממשיכים להשלות את העם ואת עצמיכם שהערבים יסכימו לוותר על "זכות השיבה" תמורת כסף, זה לא יקרה !
 
דרך אחת של פיצוי - היא מסירת האדמה
אלא שאותהה דרך - פוגעת בבעלים של האדמה מזה 70 שנה, שערכו בה שיפורים רבים.
.
יש הרבה דרכים לפיצוי,
והערבים לא דורשים דווקא אחד מהם,
אלא שיהיה דיון על אותו פיצוי.
&nbsp
לאחר שיקבע אופי הפיצוי,
אם ערבי ירצה דווקא לוותר על פיצוי חודשי, ולרכוש בתוספת תשלום את אדמת הקיבוץ, בו לפני 70 שנה סבו עבד,
אין סיבה לא לאפשר לו.
או לחלופין - לאפשר לו להתקבל כחבר קיבוץ שוויוני, ללא בעלות על הקרקע.
&nbsp
אחרת אנחנו גזענים שמפעילים מדיניות הפרדה גזעית.
 

הפרבולה

New member
רוב מוחלט של הציבור היהודי מתנגד לפיצוי כלשהוא
לא כספי ובטח לא מסירת האדמה או מכירתה לגבי האדמות שנכבשו ב 48 , זה סותר את עקרונות הציונות ( שהארץ הזו שיכת ללאום היהודי בלבד ), ויש בה עוול היסטורי בהתחשב בעובדה שמלחמת השחרור היתה נסיון של הערבים לעשות שואה שניה לעם היהודי במולדתו, כך שלא יעלה על הדעת לפצות במשהו את הערבים שברחו\גורשו מכאן , שיפנו למופתי ולמדינות ערב לבקש פיצוי.

דעתך מתאימה יותר לרשימה המשותפת מצד אחד ומצד שני מציגה תמימות שלא לומר טיפשות שאפשר לרצות את הערבים באיזה פיצוי חלקי כשהוא , שהרי הם מעולם לא התחרטו ולא מתחרטים על שדחו את תוכנית החלוקה, מבחינתם אין מקום לריבונות יהודית כלשהיא כאן גם לא בגבולות החלוקה של האו"ם.
 
ציונות אינה גזענות, ועקרונות הציונות אינם גזעניים,
ולכן לא קובעים שאדמות הארץ שייכות אך ורק ליהודים.
להפך: באופן עקבי ונחרץ מוסדות הציונות קבעו שלא תהיה בארץ אפליה נגד מי שאינו בן ללאום היהודי.
מטרות הציונות - היו ביטול אפליה שמנעה עליה, תעסוקה, רכש אדמות ובתים, והתיישבות.
לא התעללות בערבים.

מלחמת השחרור יצרה עוולות היסטוריות:
גם ליהודים רבים שגורשו מארצות מגוריהם, תוך גזל רכושם,
וגם לערבים רבים שגורשו מארץ ואדמות מגוריהם, תוך גזל רכושם.
וחלק מהותי מתהליך הפיוס יכלול את ביטול העוולות,
ע"י מנגנון פיצוי.

הרשימה המשותפת מתיימרת לדרוש דברים רבים אחרים:
סיום הכיבוש של כל השטחים שנכבשו בשנת 1967,
פירוק כל ההתנחלויות וחומת ההפרדה,
שחרור כלל "האסירים הפוליטיים",
הקמת מדינה פלסטינית עצמאית ריבונית בגבולות ה-4 ביוני 1967, שבירתה ירושלים המזרחית,
מתן אזרחות לכל ערבי שגורש מישראל וחפץ בכך (זכות השיבה).
http://hadash.org.il/מצע-הרשימה-המשותפת/


לטעמי, ולטעם מנהיג המפלגה:
אין טעם לקבוע מראש דברים גדולים כמו מיקום הגבולות ומספר המדינות.
ובטח שלא לקבוע למדינת ישראל את מי לקלוט כאזרחים.
אבל כן ניתן קבוע מראש - מה השלום ייתן לערבים?
 

הפרבולה

New member
הציונות היא כן "גזענות"
במובן הזה שהיא קובעת שהארץ הזאת ( לפחות השטח שבתוך הקו הירוק ) שיך ללאום היהודי ורק ליהודי. עובדה שחוק השבות מתיר רק ליהודים להתאזרח פה.

לא צריך להתבייש בזה , לרוב מדינות העולם יש חוקי הגירה שמפלים לטובה את המוצא האתני של הארץ שלהם , מה גם שלערבים יש 22 מדינות ענקיות במזה"ת ואין שום סיבה מוצדקת שנתחלק איתם בחלקת האדמה היחידה של העם היהודי.

אם מפלגת העבודה תומכת בדרישות של ערביי ישראל אז לפחות שלא תרמה את העם עם בטישטוש עמדותיה ( כמו למשל כינויה בשם "המחנה הציוני" ), היא צריכה לומר בגלוי האם היא תומכת ב"זכות השיבה" כמו שדורשים ערביי ישראל ( כמו שאתה תומך, שהרי אמרתה שגמאל זחלאקה צודק ). וכן יש להצהיר על דברים מראש , מה הם מיקום הגבולות הרצוי לנו , ואת מי מדינת ישראל צריכה לקלוט כאזרחים.
 
אין בקביעת אופי המדינה וחוק השבות מימד גזעני
הרי גם צרפת היא ארצו של העם הצרפתי - ולפחות לפני שנכנסו לאיחוד, יכלו לקבוע מי יכנס לצרפת ומי לא, מי יקבל אזרחות ומי לא.
&nbsp
מפלגת העבודה דוחה את הדרישה ל"זכות שיבה" שתבטל את זכותה הריבונית של ישראל לקבוע מי יכנסו לישראל ויהיו אזרחיה,
אבל אין בכך כדי להצדיק עוולות עבר,
או למנוע פיצוי ממי שסבל מהם, במסגרת פיוס היסטורי,
או למנוע את השבת הרכוש ל"נוכחים-נפקדים": אנשים שהם אזרחי ישראל, ושרכושם הולאם ללא הצדקה.
&nbsp
מדובר בתהליך נירמול,
ובחלק מהדרישות - וודאי שאני מסכימה שערביי ישראל צודקים.
בדיוק כפי שאני מסכימה עם חלק מטענות המתנחלים.
&nbsp
לעומת זאת,
מה מיקום גבולות הקבע? - אינו דבר שניתן לקבוע לפני תחילת המו"מ,
אלא רק אחריו.
זאת, היות וכדי לקבוע במדויק האם הגבול יכלול טריטוריה מסוימת - הצד השני יצטרך לבצע וויתורים שיאפשרו זאת.
וגם מדינות נוספות עשויות להידרש לספק סיוע בדרכים שונות.
 

הפרבולה

New member
מבחינת הערבים חוק השבות הוא חוק גזעני
זה שאחמד מסכנין לא יכול לעשות "עליה" לבן דוד שלו מלבנון ולקבל סל קליטה זה מבחינתו גזענות.
הערבים רוצים לבוא לכאן במקומינו ולסלק אותנו ( היהודים) מפה, ולא מסתפקים בשום פיצוי כספי או "השבת רכוש" אלה אם הרכוש הזה הוא האדמה שעליה אנו חיים.

אין בעיה להצהיר כבר עכשיו מה הם הם גבולות הקבע הרצויים מבחינת ישראל, בלי קשר למה שהצד השני דורש. אחר כך אפשר לדון על זה, אם כי אני לא רואה איך אפשר לדון עם הצד השני כל עוד הם דורשים את "זכות השיבה" שזה דרישה חצופה מאין כמוה ומעידה על אי רצון לשלום אמיתי ( אגב לדעתי גם הדרישה לנסיגה מלאה לקווי 67 מעידה על אי רצון לשלום )
 
לאומן שמבקש לטהר אתנית, הוא גזען בעצמו!
את הדיון על פיצוי כחלופה לשיבה יש לבצע,
כיוון שלעומת שיבה שכיום אינה ריאלית,
פיצוי הוא כן אפשרי

לא כל דרישה שמוצגת ע"י אחד הצדדים במהלך מו"מ,
אכן תהיה חלק מסיומו.
 
ללמוד זה לא רק שליליות ופוביה מעשיה
אלא בעיקר - הבנת הטעויות והסקת מסקנות,
כדי לעשות את המלאכה נכון בפעם הבאה.

בלי לספר מה לא צריך לעשות
מה לדעתך כן צריך לעשות?
 

לבלב

New member
מדובר כאן בדיני נפשות
בחיי אדם,
מהלכים מסויימים גרמו לתוצאות שאי אפשר להקל בהן ראש
&nbsp
לכן אמרת נכון מאד, צריך לומר מה לא לעשות
וגם צריך לומר מה כן לעשות
&nbsp
ה"צ'אנס" שנתנו בעבר לא הוכיח את עצמו לכן לא צריך לחזור עליו
דווקא המציאות מראה שכאשר השגרה דווקא מתנהלת,
שני הצדדים חיים כאן יחד, עובדים יחד, בלי שום "תהליכים"
יש שקט, (גם אם פה ושם תקריות בודדות )
וכל הצדדים יוצאים נשכרים
&nbsp
חשוב מאד להדגיש, שהצד השני, העממי, בעצמו, מעדיף אותנו על פני
אלו שיושבים בממשל שלהם.
 
גם אי עשיה זה דיני נפשות
היות והיא קובעת עובדות בשטח.
היא הובילה למצב בו כמעט כל מדינות העולם. אותן אלו שתמכו במדינת ישראל בשנת 1967,
היום מצביע בעקביות נגד ישראל - בכל החלטה באו"ם.
תוך יצירת תלות בלעדית בארה"ב לבטלה.

במקום לתת להסדר להיווצר - כאוסף של תאונות, מחטפים, ומאבקי-כוח אלימים,
יש לחשוב מהו ההסדר הרצוי,
ולנסות להגיע אליו.
 

לבלב

New member
שוב - הניסיון הראה ההיפך
כל ניסיון להגיע להסדרים הביא לטרור ושפיכות דמים
וכל התנהלות הפוכה, הביאה דווקא לשקט ועדיפות מצב לשני הצדדים,
&nbsp
אחרי הסכמי אוסלו המדינות המוזכרות המשיכו להצביע נגד מדינת ישראל.
&nbsp
אחרי ההתנתקות הנגב המערבי כוסה באופן קבוע בשיגורי רקטות
(כאשר לפני הפינוי התבטאו הפוליטיקאים "נגיב בכל הכוח....")
 
למעלה