ריכוזיות שוק המזון בישראל

baudrate

New member
ריכוזיות שוק המזון בישראל

לאחר מסע של רכישות ומיזוגים 5 חברות מחזיקות ב44% משוק המזון בשיראל
http://www.themarker.com/consumer/1.663196

עבודת הועדה לבחינת ריכוזיות בשוק המזון
http://www.moital.gov.il/NR/exeres/CB084D61-16D3-4427-8F6D-166F155561B8.htm
מהמלצות הועדה:
- הגברת רגולציה על קשרי ספק קימעונאי
- הפעלת הרשות להגבלים עסקיים בנושא של מיזוגים ורכישות
- עידוד מותגים פרטיים של רשתות שיווק
- הורדת המכסים וחסמי יבוא אחרים
- תניכה בעסקים קטנים ובינוניים
- פיקוח על מחירי מזון
- קידום תחרות בשיווק הקימעונאי
- עידוד סוגים חדשים של קמעונאי מזון
- קידום שווקי מזון מקומיים (מכירה ישירה מהיצרן לצרכן)
- שקיפות מחירים

בשורה התחתונה
הועדה מאמינה ששורה של צעדים רגולטורים
יחד עם הורדת חסמים והורדת מכסים נחוצה על מנת להקטין הריכוזיות בשוק המזון.

איזה חלק מהמלצות הוועדה יקודם על ידי הממשלה?
מה דעתכם?
 

Avi85F

New member
מה הבעיה בזה ש 5 חברות מחזיקות 44% מהשוק?

הגברת הרגולציה לא יתרום להורדת המחיר הרגולציה תעזור לחברות הגדולות (כי הקטנות יצטרכו לנוצאי יתור כסף כדי**לעמוד** בחוקי הרגולציה)

הפעלת הרשות להגבלים עסקיים בנושא של מיזוגים ורכישות
עוד שטות סוציאליסטית
שהחברות יתמזגו נו אז מה?

הורדת המכסים וחסמי יבוא אחרים
סוף סוף המלצה נורמלית

תניכה בעסקים קטנים ובינוניים
הזוי.
יקחו כסף מאזרחים כדי לתמוך מעסקים קטנים נו מה עשינו בזה?

פיקוח על מחירי מזון
לא עובד.
לא עבד.
לא יעבוד.

קידום תחרות בשיווק הקימעונאי
- עידוד סוגים חדשים של קמעונאי מזון
- קידום שווקי מזון מקומיים (מכירה ישירה מהיצרן לצרכן)
- שקיפות מחירים


כמו כל דבר שהממשלה מקדמת הדבר היחידי שזה יקדם זה את המקורבים+משרד ממשלתי מיות ובזבזני והכל על חשבון משלם המסים כמובן.
 

baudrate

New member
הבה נבדוק - האם הרפורמה בתחום הסלולר

קרתה בזכות ביטול רגולציה ממשלתית? בזכות הגדלת רגולציה ממשלתית?
בזכות שינוי רגולציה ממשלתית?
 
ה"רפורמה" בסלולר

היא לא רפורמה ולא בטיח. כחלון דחף בכוח עוד כמה שחקנים לתחום, בזמן שהרגולציה ושאר חסמי הכניסה נשארו די דומים.
אותה "רפורמה" בסלולר הובאה על ידי כחלון בגלל הבעיוץ שיצר הפיקוח הממשלתי על התחום.
להכניס עוד כמה חברים של כחלון לתחום הסלולר זה לא רפורמה ולא בטיח.

אם הוא היה מבטל את משרד התקשורת ומסיר את המעורבות הממשלתית בתחום הזה כמעט לגמרי (אולי למעט כמה תקני בטיחות וכו') - היה אפשר לקרוא לזה רפורמה.
 
אמנם ירדו, וה"תחרות" גברה

נחכה שיתייצב ושכחלון 2 יכניס עוד 3 אנשים ל"תחרות" הדמיונית.

זה כמו שמנהל ריצת ה100 מטר יחליט שליוסיין בולט יצטרפו רק 3 רצים. אחרי שנתיים ירשה לעוד 2 להתחרות.
זה תחרות בעיניך?

תחרות זה כשכל אחד יכול להכנס לתחום ולהצליח על ידי כשרונותיו, רכושו והזדמנויות שהיו בדרכו.
 

baudrate

New member
אני חושב שהשוואה לספורט פחות תופשת כאן

אלא אם כן תאמר שעדיין מחירי הסלולר גבוהים (נניח בהשוואה לחו"ל).
 
אם אתה לא יכול מחר לפתוח

חברת סלולר בגלל חסמי כניסה מוגזמים, זה אומר שאין שוק תחרותי בתחום.
אתה מוזמן לשאול את עצמך את השאלה הזאת.

לגבי מחירים, זה בכלל לא רלוונטי להשוות את עצמנו למדינות אחרות מבחינת מחירים. ביחס לקניה יכול להיות שהמחיר שלנו יקר מאוד, ביחס להונג קונג אולי גם כן.
 

baudrate

New member
כמה כסף לדעתך צריך בשביל להקים חברת תיקשורת

סלולרית, וכמה מזה תלוי בממשלה? כל הקמת חברה שמשרתת אלפי לקוחות זו השקעה גדולה
וזה חסם כניסה. אז מסתבר שהתחרותיות בצרות במילא.
 
אין לי מושג כמה

הרבה מהחסמים תלויים בממשלה שקובעת כמה אנטרנות לפרוס, כמה בטחונות לשים בצד , לשלם על תדרים ועוד כל מיני דברים מיותרים.
 

baudrate

New member
גם ללא כל רגולציה קיימים חסמי כניסה

המגבילים את התחרות. אם כך, מה נותן לך ערובה לשוק חופשי תחרותי?
 

baudrate

New member
אוקי, אני רוצה לבנות מפעל שבבים

זה עולה 4-5 מיליארד דולאר. זה נחשב בעיניך חסם כניסה?
 

SupermanZW

Well-known member
אתה יכול גם לרכוש כמות משמעותית של מניות

מחברת שבבים קיימת אשר תהפוך אותך לבעל עניין וככזה אם אתה יזם לשכנע את אותה חברה לפתוח סניף בארץ ובנוסף אתה יכול לשכנע קרן הון סיכון להשיג עבורך חלק מההון הנדרש להשקעה ואם מפעל השבבים יהיה רווחי לא יהיה לך קשה מדי להחזיר את ההשקעה.

בכל מקרה אתה יכול להיות בטוח שהראשונים שהקימו מפעלי שבבים לא היו מיליארדרים ואפילו חלק מהאחרונים לא היו מיליארדרים.
 
אתה מקצין בצורה מיותרת

בודדות החברות שמתחילות את דרכן מבניית מפעל שעולה 4-5 מיליארד דולר. זה סיכון גדול מידי.

מתחילים מקטן וגדלים לאט לאט. אינטל התחילה מ2 עובדים, כך גם מיקרוסופט או אפל. פייסבוק מאחד או שניים גם כן.
לא שמעתי על אנשים שמתחילים עסקים בצורה שתיארת.
 

baudrate

New member
כאשר אני בוחן את רמת התחרותיות בענף מסוים

ברגע נתון, הסיפורים של מה שהיה לפני 40 שנה, גם אם הם מרתקים לא משנים את התמונה העכשוית.
 
בשביל לנצח את אינטל

אתה תצטרך להמציא מוצר טוב יותר או זול יותר מהם. זה פחות או יותר החסם שעומד בפניך.
אינטל לא מציבים רף כניסה של מפעל בשווי 5 מיליארד דולר בפניך. אלא מכשול הרמה והאיכות. אם תרצה לנצח אותם, תצטרך לעבוד קשה.
 

baudrate

New member
אינטל נהנת ממעמד מונופוליסטי בתחומי מחשוב

מסוימים. זה בהחלט בא לידי ביטוי בשולי הרווח על המוצרים שלה. להתעלם מזה זו שגיאה.
וכן, בשביל להתחרות באינטל בתחום ייצור השבבים צריך להשקיע מיליארדים.
 
או להמציא מוצר טוב יותר

כנראה הוא עדיין לא קיים, ואינטל הכי טובים בתחום שלהם. אז מה יתן אם איזשהי ממשלה תשפוך מיליארדים בשביל לנצח עסק שכרגע משתמש בשיא הטכנולוגיה הקיימת?
לפחות הכסף לא יוצא מהכיס שלך על תחזוק המונופול של אינטל, המוצרים שלהם יחסית זולים וזמינים לכל דורש.
 

baudrate

New member
לפתח מוצר?

זה מזמן לא מוצר אלא אקו-סיסטם.
מעבד זה חלק ממערכת שלמה. אתה לא יכול רק לפתח מעבד, אלא כל מה שמסביב
מבחינת חומרה ותוכנה, אחרת זאת תהיה פיסת סילקון חסרת ערך.
 
למעלה