כשעובדים זרים עובדים בעבודות שהשכר בהן גבוה
משמעותית משכר המינימום ואפשר להתקדם בהן ולמרות זאת מובטלים חסרי הכשרה מקצועית מסרבים לעבוד באותן עבודות אנו צריכים להבין שמדובר במפונקים שאין הצדקה לרחם עליהם. פועלי בניין משתכרים הרבה יותר ממינימום, עוזרות בית משתכרות הרבה יותר ממינימום, מנקי מדרגות משתכרים יותר ממינימום, מנקי רחובות משתכרים יותר ממינימום וכדו', למרות זאת רוב העובדים בעבודות אלה הם עובדים זרים ולא ישראלים, הסיבה אינה השכר אלא עצם העובדה שמדובר בעבודה פיסית. אין שום הצדקה שאנשים שאינם משכילים יהיו בררנים בעבודות אלא עליהם לעבוד בכל עבודה אליה מוכנים לקבל אותם. יש מספר עבודות שבישראל מרבית המועסקים בהן מועסקים בתנאים תת אנושיים הן בניגוד לחוק והן בחסות החוק ותנאים אלה יש לשפר משמעותית, שכן עובדים אינם עבדים ואינם צריכים לקבל יחס של עבדים וכמו כן יש לאפשר להם כבוד ופרטיות, העבודות הבעייתיות הן סיעוד וחקלאות, אשר מרבית המועסקים בהן בישראל עובדים ללא כל הגבלת שעות, אינם מקבלים שכר בגין כל שעות עבודתם אלא רק בגין חלקן, אינם מקבלים על פי רוב זכויות סוציאליות ובמקרה של סיעוד אף אינם זוכים לפנאי, חירות או פרטיות כלשהי ובמיוחד כאשר מדובר במשרת 24/7, תופעה שקיימת רק בישראל ובמספר מדינות עולם שלישי, את זה אפשר וצריך לתקן. פשוט מאוד להפוך כל משרת 24/7 ל3 או 4 משרות במשמרות וכמו כן פשוט מאוד לאכוף את חוק שעות עבודה ומנוחה ואת חוקי התנאים הסוציאליים, אם כך יעשה גם בתחומים אלה לא יהיה צורך בעובדים זרים ואפשר יהיה להעסיק עובדים ישראלים.
קיצבת אבטלה צריכה להינתן אך ורק למי שמסוגל להוכיח שהוא מחפש עבודה באופן פעיל (המבקש קצבת אבטלה יצטרך להביא חתימות ממעסיקים פוטנציאליים על מסמך שבו יצטרכו לנמק בכתב מדוע לא התקבל המועמד לעבודה, לכל הפחות 3 חתימות על מסמכים מנומקים בשבוע כאשר ברור שאין מדובר באדם שעושה עצמו בלתי כשיר כדי להמשיך להתבטל ושבאמת מדובר באי מסוגלותו לבצע את המטלות הנדרשות במשרה, למשל בגלל היעדר הכשרה מתאימה, נכות המגבילה יכולת הנדרשת במשרה וכדו' ולא סיבות כמו "לא מתאים לי לנסוע בשני אוטובוסים" או "קשה למצוא חניה ליד העבודה" או "לא מוצא חן בעיניי הפרצוף של העובד/ת ההוא/היא שם") מי שלא רוצה להיות מחוייב להציג ראיות לכך שהוא מחפש עבודה באופן פעיל ורציני לא יקבל דמי אבטלה.
בגרמניה יש מקצועות שלהם איגודים מקצועיים אך לעובדים זמניים ועבודות לא מקצועיות אין איגודים ובכל זאת שכר הנמוך מ8 אירו לשעה הוא נדיר.
לעובדים ישראלים ששכרם אינו שעתי יש בדרך כלל שכר גלובלי אך מאחר ועובדים בעלי שכר גלובלי הם בדרך כלל בעלי שכר גבוה מהממוצע (מכיוון שהם בעלי כישורים המאפשרים להם להשתכר מעל לממוצע) אם יחושו ששעות עבודתם אינן מצדיקות את השכר שהם מקבלים יוכלו בקלות יחסית למצוא משרה אחרת שהשכר שישתכרו בה יצדיק את שעות עבודתם, רוב העובדים משתכרים שכר שעתי וביניהם עובדים בכל רמות השכר, כך שבכל מקרה יש פרופורציה הגיונית בין שעות עבודתם, שכרם ותפקידם. היחידים שלא משלמים להם בהתאם לשעות עבודתם הם עובדים זרים בתחומי החקלאות והסיעוד (הנה עוד ראיה לכך שישראלים אי אפשר לנצל בצורה כזו) ואת זה אפשר לתקן, כשיתוקן המצב אפשר יהיה להעסיק ישראלים בתחומים אלה ולא יצטרכו את הזרים. זו גם ראיה לכך שבהגבלה על מספר שעות העבודה אין ממש (הוסבר בחלק המדבר על עובדים בעלי שכר גלובלי).
אגב, בם בכל מדינות סקנדינביה אין שכר מינימום וגם השכר הנמוך ביותר בהן גבוה בקנה מידה עולמי, איך תסביר זאת? אני מסיק מנסיונן של מדינות שבהן אין שכר מינימום שיש דרכים יעילות יותר להוציא עובדים דלי כישורים מהעוני ושהתנאי החשוב ביותר הוא שוק עבודה תחרותי שבו כל מי שרוצה לעבוד יוכל למצוא עבודה, רק זה יכול להסביר כיצד שכרם של עובדים בלתי מיומנים מאפשר להם להתקיים בכבוד בסקנדינביה ובגרמניה ולמרות הכל בכל ארצות סקנדינביה ובגרמניה יש אבטלה נמוכה יחסית.
על מה שטוען עמיתי בקש הסברים ממנו. לדידי לא כל רגולציה היא מיותרת, יש שכן ויש שלא, כל מקרה לגופו.
