לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1867718,677 עוקבים אודות עסקים

פורום מכתבים ווידויים

לכל אחד מאיתנו יש דברים שמעיקים על הלב, 
דברים שיושבים ואין לאן להוציא, 
לפעמים אלו דברים שהיינו שמחים להגיד למישהו ולא מעזים, 
לפעמים המישהו הזה איזו זמין 
ולפעמים, אין מישהו ספציפי.
 
עצם הכתיבה, משחררת את הדברים, מאפשרת להם לצאת לעולם, 
גם האנונימיות של תפוז עוזרת פעמים רבות פשוט לשפוך את מה שמעיק על הנפש.
 
אפשר לכתוב דברים מעיקים או משמחים, 
לפעמים אנו רוצים לשמוע תגובות ולפעמים רק לכתוב
הכל מותר,
 
  שימו לב 
תגובה לפוסטים של אחרים חייבת להיות תומכת ורגישה, אין מקום לפגיעה.
 יש להקפיד על שפה ראויה ומכבדת.
לצורך הגנה על הגולשים הודעות שאינן ראויות ימחקו.
 

אודות הפורום מכתבים ווידויים

לכל אחד מאיתנו יש דברים שמעיקים על הלב, 
דברים שיושבים ואין לאן להוציא, 
לפעמים אלו דברים שהיינו שמחים להגיד למישהו ולא מעזים, 
לפעמים המישהו הזה איזו זמין 
ולפעמים, אין מישהו ספציפי.
 
עצם הכתיבה, משחררת את הדברים, מאפשרת להם לצאת לעולם, 
גם האנונימיות של תפוז עוזרת פעמים רבות פשוט לשפוך את מה שמעיק על הנפש.
 
אפשר לכתוב דברים מעיקים או משמחים, 
לפעמים אנו רוצים לשמוע תגובות ולפעמים רק לכתוב
הכל מותר,
 
  שימו לב 
תגובה לפוסטים של אחרים חייבת להיות תומכת ורגישה, אין מקום לפגיעה.
 יש להקפיד על שפה ראויה ומכבדת.
לצורך הגנה על הגולשים הודעות שאינן ראויות ימחקו.
 
x
הודעה מהנהלת הפורום
כל מה שלא העזתם להגיד ל:בעל,חבר,הורים,בוס,מורה,אקסית,חמותך
זה המקום שלכם לכתוב את המכתבים שלא נשלחו
 
  
 
 
 
 
המשך >>

לצפיה ב-'לך, זו שמידרה אותי מחייה'
לך, זו שמידרה אותי מחייה
04/01/2015 | 13:20
2
160
נתחיל בסוף, היום את מסתירה ממני את כל הפרטים של חייך כי אני פשעתי וחטאתי... 
 
אבל איפה כל זה התחיל? לפי דעתי כשבעלי פוטר מעבודתו ואני נהייתי פקק הסטרי של לחץ. הייתי זקוקה לכתף תומכת, מכילה, מבינה, אבל קיבלתי ממך התנשאות, חוסר רגישות, חוסר התעניינות. מבחינתך כל עוד לא סבלתי כמוך, שהרי אין לי זכות לקטר - שהרי יש סטנדארד והוא כולו נמדד לפי החיים שלך והצרכים שלך.
נכון, הייתי לא הכי נעימה לעיתים אבל הייתי אומללה ומפוחדת ומודאגת, אבל אצלך זה בא עם דרישות: קבלי את הצעותי או אל תבואי אלי עם הבעיות שלך. לא שאמרת זאת מפורשות, אבל פחות או יותר זו הייתה התייחסותך.
וכך קרה שכל פעם כשקיטרתי על משהו, בחרת ממש להתעלם... עד שהגעתי למסקנה שככל הנראה מצבי הרגיש לא ממש חשוב לך ופשוט הפסקתי לספר, שהרי לא התעניינת.
ואני חשבתי שאת רוצה בחברתי, אבל הסתבר שזה בא עם תנאים שפשוט לא סיפרת לי עליהם...
 
המשכתי בכל זאת להתקשר, לשאול לשלומך, לנסות לנהל איתך שיחות בטלפון ולרב השיחות האלו הסתיימו על ידך במספר תואנות קבועות: "אני לא יכולה לדבר עכשיו, אני אתקשר אלייך יותר מאוחר" (אני חושבת שאפשר לספור על כף יד אחת את מספר הפעמים שאכן חזרת אלי), לחילופין הרגשתי איך את בכלל לא מרוכזת במה שיש לי להגיד לך... ניכר שאת שקועה כהרגלך במסך כלשהו ואני הדבר האחרון שאת מעוניינת להתייחס אליו ברגע זה. ניחא היית נותנת לכולם את היחס הזה, אבל די היה לי ברור שלא כך. שיש מועדפות עלייך ושאיתן את מנהלת שיחה בכיף. ייתכן שהייתי משעממת מידי... לא יודעת, מה שבטוח שהשקעתי בך אבל את בחרת רב הזמן לתת לי תחושה של אוויר.
 
ואז קרה הדבר ונכנסת למצב כלכלי קשה, והוא קרה עקב שטות וחוסר אחריות שלך ושל בן זוגך אבל יאללה, לא חובטים בבן אדם כשהוא למטה ואני בהחלט לא חבטתי אבל מידרת אותי. לא היה לך זמן מן הסתם. הסבל שלך היה גדול ואני בהחלט יכולה להבין שהיה לך חרא וניסיתי להיות אוזן קשבת אבל אני לא הייתי האוזן הרצויה לך. יאללה, מקובל עלי שלא אני אהיה החברה הראשית אבל למה לעזאזל אמרת לי שאת חברה שלי כשהיה ברור מכל מעשייך שאת לא ושגם אני לא...?
 
בקבוצת הצ'ט שלנו, בת ארבעת החברות נהיה שקט... וכך ביום בהיר אחד גיליתי לפתע שיש קבוצה חליפית, היא כוללת 3 חברות ולא אותי... מה שאישר לי את תחושותי זה מכבר שאני ממש לא רצויה אצלך, אבל את המשכת בצביעות כלפי. מזמינה אותי אליכם הביתה... אולי כי לא נעים? לא יודעת... כל התקשורת הייתה בנויה רק על זה - רק על המפגשים האלו שהתחלתי לתעב... כי הרגשתי שעושים לי טובה - מן חסד נעורים, ואולי בכלל הסיבה להזמנה בכלל הייתה הקשר של בנותינו... אבל אנחנו כבר מזמן לא היינו חברות. חברות לא מתנהגות ככה...
 
נכון שתמיד הזמנתם וארחתם, ובתוך החבורה הייתה רק עוד משפחה אחת שעשתה זאת באותה תקופה ואני לא עשיתי זאת. ידעת בדיוק כמה זה קשה לי, בעלי לא תורם לאירוח ואני מרגישה עמוסה נפשית ולא מסוגלת לאירוח בקנה מידה כזה ואצלך האיש מבשל ומכין, נשאר לך להתעסק עם עריכות השולחן אבל ביננו, את זה אנחנו האורחים עשינו, תמיד סידרנו את השולחן, ערכנו, עזרנו בפינוי וכן, עשיתי את זה תמיד בשמחה מתוך הערכה לאירוח שבעיני אינו מובן מאליו ועם הזמן הבאתי תמיד משהו משלי לאכול. לעולם לא רציתי לחוש כפויית טובה, אבל לא חשבתי שיש התחשבנות מאחורי זה...
 
התייאשתי ממך והפסקתי להתקשר. מה הטעם? למה להתקשר למישהי שלא מעוניינת לדבר איתך? לחוש דחויה? למה?
 
ודווקא הרגשתי יותר טוב... עד אותו טלפון ארור!
 
באותו יום התקשרת לשיחה שהייתה לכאורה אגבית, אבל בדיעבד אני חשה שהייתה מטרה ברורה מאחוריה... שאלת על יום ההולדת של הגדולה ואני טרחתי לא לספר לאף אחד על אותו יום הולדת כי ידעתי שיש לי מגבלה למספר הילדים שניתן להזמין (מסיבת פיג'מות אחרי הכל). אבל הייתי כנה וכששאלת לא שיקרתי... אולי הייתי צריכה לשקר אבל אם הייתי יודעת שתגיבי כמו שהגבת, אבל אני לא משקרת אם אנשים שואלים אותי ואמרתי שאנחנו עושים מסיבת פיג'מות כפי שעשינו בשנים שעברו ואת התנפלת עלי... אני אל שוכחת את דברייך:
"כבר שלוש שנים שאת לא מזמינה את ביתי ליום ההולדת". הסברתי לך שאני מצטערת על זה אבל לביתי יש יותר מידי חברים שהיא מקושרת אליהם ואני חייבת להציב את הגבול. ואז תקפת ואמרת: "את יכולה לכוון אותה". לא הצלחתי להבין באיזו זכות את חושבת שאני צריכה לכוון את ביתי בבחירת החברות הקרובות ביותר שלה ליום ההולדת... שהרי כל הבנות שהוזמנו היו בנות הכיתה של ביתי, בעוד שביתך אינה לומדת ביחד איתה. די ברור שביתי תהיה קרובה יותר לבנות הכיתה שלה וכן, הייתה עוד ילדה אחת לא מהכיתה שביתי קרובה אליה מאוד וגם היא הוזמנה. לצערי ביתך לא נמצאת בראש הרשימה, אבל אני לא האמא הראשונה, או האחרונה שמגבילה את מספר המוזמנים ליום הולדת... 
 
לא רק ביתך לא הוזמנה, כל החבורה ההיא שביתך וביתי חברות בה לא הוזמנה - לא יצרתי אפליה בתוך החבורה. אני לא כלבה. לא אוכל להזמין את ביתך ולא להזמין בנות אחרות מהחבורה ומנגד, לא אוכל לעשות כל כך הרבה ימי הולדת כי זה יקר, וזה תובעני ושוב פעם אני מציינת שאצלי רק אני מפעילה את יום ההולדת ומכינה דברים ואין מי שיעזור כי בעלי אינו מסייע, ואת זאת את יודעת.
 
ואם לא די בכך, גם בנות הדוד משני הצדדים ועוד הרבה חברות טובות לא הוזמנו כי צריך גבול... את מבינה מה זה גבול? כן, הגבול אולי פוגע בך, אבל אינו מכוון דווקא אלייך אלא נובע מהיכולות שלי...
 
אבל את החלטת שהכל תירוצים, לא רצית לפתור את הבעיה, רק לכעוס. אולי זה בא מכאב הלב שלך על ביתך, שקשה לה חברתית, ואני לא אומרת שאני מקלה ראש בכך, אבל יום ההולדת של ביתי לא יפתור את בעיות החברה של הילדה שלך, הלוואי שכן, אבל לא... אני מצטערת שביתך אינה בראש הרשימה של חברותיה של ביתי אבל כדי לא לפגוע, לא סיפרנו ואת בחרת לשאול.
 
ואני יודעת שאת כועסת כי ביתי הוזמנה לכל יום הולדת של ביתך, ומנגד, ביתך גם קיבלה מתנת יום הולדת. כשמחליטים לא להזמין אנשים גם מקבלים פחות מתנות. זה המחיר... מבאס אבל נובע מאילוצים. אני לא קמתי יום אחד ואמרתי לילדה שלי לא להזמין את ביתך. הילדה קמה ורצתה מסיבה והחליטה מי להזמין ואני חושבת שביום ההולדת של ביתי זכותה להזמין את מי שהיא הכי אוהבת - וכן, גם זו זכותך להזמין אלייך את מי שאת אוהבת - האם אהבת אותי רק כי הילדות היו ביחד? כי אני ממש לא מבינה מה עשית איתי מעבר לזה...
 
ואת יודעת על מה אני כועסת? על עצמי. שאני רגישה ונותנת לך לפגוע בי. שהרי את לא רצית אותי גם קודם אבל עכשיו את מתעלמת מקיומי כאילו אני האדם הרשע ביותר עלי אדמות - יש לך עוד חברות שאת מזמינה את בנותיהן ליום ההולדת של ביתך אבל די ברור שהן לא מזמינות בחזרה אבל איתן את עוד מדברת, אני הבאתי לך כסף כשהיית במצב קשה, הבאתי לך בגדים לילדות אם יכלתי, צלמתי בימי ההולדת והייתי עושה עוד הרבה דברים בשבילך אם רק היית נותנת לי, אני לא חושבת שאני מפלצת, בסך הכל עשיתי בחירה לא נעימה עקב אילוץ אבל לפי דעתי זה נתן לך סיבה סופית להעיף את עצמך מחיי כשגם ככה כבר תקופה שאת לא ממש רוצה אותי שם וזה נתן לך גושפנקא לגרום לי להרגיש מוחרמת כאילו אני איזה בן אדם איום ונורא ומרושע שעשה לך משהו במכוון כשלאמיתו של דבר כבר תקופה שאת מתייחסת עלי כמו אל זבל...
 
לא חשבתי שאת יכולה להיות כזו נבזית ומרושעת, אבל את כן. אני מקווה שאת מאושרת. אני עצובה על תום תקופה ורוצה לעבור הלאה ולא קל לי כי מלאת חלק נכבד מהחיים שלי ואני מרגישה שאני לא מבינה למה טרחת להכניס אותי לחיים שלך רק כדי לבעוט אותי החוצה כי אני לא עומדת באיזה הסכם שכנראה את רשמת אותו אבל אני בהחלט לא זוכרת שחתמתי עליו.
 
יש לי רצון גדול להיכנס בך ורק החינוך שלי והתחושה שאני לא מוכנה לרדת לרמה המגעילה שלך עוצרים אותי ואני כותבת כאן כדי לשחרר את המועקה הנוראית שגרמת לי. הלוואי שלא יהיה לי איכפת כי ממש לא מגיע לך שיהיה לי איכפת.
מכתבים ווידויים >>
לצפיה ב-'מאוד מזדהה '
מאוד מזדהה
06/01/2015 | 00:34
41
מזדהה עם זה שאת כועסת על עצמך שאת רגישה ונותנת לפגוע בך, אבל יחד עם זאת שמחה שאני רגישה כי אחרת זה שם אותי בדיוק במקום של מי שפוגע בי ולא רוצה להיות שם.
טוב שאת לא נכנסת בה. מיותר.
מכתבים ווידויים >>
לצפיה ב-'חברות ....'
חברות ....
<< ההודעה הנוכחית
21/01/2015 | 11:08
17
חברות הן כאלו שעושות לנו טוב, 
בניגוד למשפחה, חברות ניתן לבחור ולהחליף 
ויש המון סיבות לפיהן אנשים בוחרים חברים, 
יש כאלו שכיף איתם, 
יש אלו שיודעים להקשיב, 
יש כאלו שנעים להתייעץ איתם ולשתף אותם, 
ויש כאלו שעונים לנו על צרכים אחרים, 
לפעמים גם על אינטרסים שלא תמיד גלויים...
 
ישנם שלבים בחיים שבהם יש עומס וכמות השיחות והמפגשים יורדת, 
אך חברויות עמוקות שורדות את תקופות הניתוק, 
כאשר החברות מבוססת על אינטרסים ( כמו הצורך לדאוג לילדה לחברה), כאשר האינטרס נגמר, נגמרת גם החברות,
וכשאת חווה מהצד את הניתוק, מבלי להבין, במיוחד אם מבחינתך החברות היתה שונה במהותה, 
זה מאוד כואב, 
 
ולגבי ביתך, את צודקת בהחלט, 
לא ציינת בת כמה היא, אך נראה כי היא כבר מספיק גדולה לבחור את חברותיה,
לעיתים, כשמתרחש ניתוק בין ילדות, ניתן לנסות לשקם את היחסים, אך הדבר צריך להעשות לטובת הילדות, ולא בשל אינטרסים של המבוגרים.
כן, בהחלט ניתן לעזור לילדה שקשה לה חברתית, אך לא כדי שאמא שלה תדבר איתך.
 
ולגבי רגשותיך, 
אין ספק שנפגעת, אך תרגם זאת לכעס על עצמך. נסי לחזור לרמת הפגיעה, זה טבעי ומותר להיפגע, כל עוד את מרגישה שפעלת נכון, ואת שלמה עם בחירותיך, אין לך מה לכעוס על עצמך.
אולי שווה לקבוע פגישה בבית קפה ( מקום ניטרלי, שבו אתן פנויות ממטלות/ילדים ..) ולנסות ללבן את הדברים ביניכן. קשה לך מאוד עם התגובות שלה, ואת הסיבות את רק מנחשת. אם תדברו ישירות על הקשר ביניכן, תוכלי לשאול מה קרה, האם את פגעת בה מבלי לדעת? להסביר את הצד שלך.
גם אם הדברים לא יחזרו למצבם הקודם, לפחות אני מקווה שתצליחי לשחרר את הכעס על עצמך.
 
בהצלחה
מכתבים ווידויים >>

הודעות אחרונות

01:32 | 30.08.17 נוצה בלבן
23:30 | 03.10.16 Som30ne
16:44 | 01.10.16 נסיכה4321
13:42 | 01.10.16 11abcdefg
21:55 | 25.09.16 מיאניבכלל2
18:03 | 06.09.16 11abcdefg
12:47 | 01.09.16 BreakOfDawn
04:42 | 24.08.16 הרוח קוראת לנדוד ל
23:33 | 08.08.16 הרוח קוראת לנדוד ל
22:09 | 11.06.16 פוסידון האחת
13:46 | 03.06.16 sepia2

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ