מכתב לאמא
וואו לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל...אולי אתחיל מהמילה אמא. מילה שאני כ"כ מתגעגעת להגיד - לקרוא לך כך. עוד מעט אנחנו מציינים 10 שנים בלעדייך. וזה עדיין לא נתפס. ואפילו כשאני כותבת עכשיו הדמעות לא מפסיקות לרדת. מצד אחד זה נראה כאילו היה רק אתמול ואני זוכרת כל רגע ורגע. ומצד שני כ"כ רחוק. מה לא הייתי נותנת בשביל עוד חיבוק, עוד ליטוף, עוד מבט אפילו.
אני רוצה לבקש ממך סליחה. זה יושב לי על הלב וכנראה גם ימשיך לשבת כל החיים, אולי לכתוב את זה קצת יקל.
סליחה על שהייתי ילדה ולא תמיד הבנתי. סליחה על שלא הייתי שם רוב הזמן. פיזית ומנטלית. סליחה על שלא הבנתי מה את עוברת בטיפולים האלה לאורך כל 8 שנות המחלה. סליחה על אותה פעם שבאתי להיות אתך בטיפול בבי"ח והיה לי פתאום טלפון ויצאתי לדבר ולא שמתי לב שעברה רבע שעה. וכשחזרתי אמרת לי (ובצדק) שאם באתי כדי לדבר בטלפון אני יכולה ללכת. אם הייתי יודעת כמה מעטות יהיו הדקות אתך לא הייתי מבזבזת אף שניה...
סליחה על שלא איחלתי לך יום נישואין שמח (כי היינו בריב עוד קודם) וזה בעצם היה יום הנישואין האחרון שלך ושל אבא שחגגתם...
סליחה על הכל. על כל המריבות המטומטמות, על חוסר הסבלנות שלי בהרבה מקרים
את גם לא היית קלה, אבל הייתי צריכה להיות יותר בוגרת ממה שהייתי ולהתעלות על עצמי
אני יודעת שאת יודעת שאהבתי אותך תמיד ואני עדיין אוהבת, אבל אני בכל זאת מתחרטת על כל הדברים האלה
ואני לא אדם שמתחרט. אבל אלה החרטות הגדולות של חיי
סליחה על שאולי לא הערכתי אותך כפי שהיה מגיע לך ולא תמיד הבנתי אותך ואת הרגשות שלך
טוב אני יכולה להמשיך עוד הרבה
אז...ס-ל-י-ח-ה ענקית אמא....אוהבת אותך המון
וואו לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל...אולי אתחיל מהמילה אמא. מילה שאני כ"כ מתגעגעת להגיד - לקרוא לך כך. עוד מעט אנחנו מציינים 10 שנים בלעדייך. וזה עדיין לא נתפס. ואפילו כשאני כותבת עכשיו הדמעות לא מפסיקות לרדת. מצד אחד זה נראה כאילו היה רק אתמול ואני זוכרת כל רגע ורגע. ומצד שני כ"כ רחוק. מה לא הייתי נותנת בשביל עוד חיבוק, עוד ליטוף, עוד מבט אפילו.
אני רוצה לבקש ממך סליחה. זה יושב לי על הלב וכנראה גם ימשיך לשבת כל החיים, אולי לכתוב את זה קצת יקל.
סליחה על שהייתי ילדה ולא תמיד הבנתי. סליחה על שלא הייתי שם רוב הזמן. פיזית ומנטלית. סליחה על שלא הבנתי מה את עוברת בטיפולים האלה לאורך כל 8 שנות המחלה. סליחה על אותה פעם שבאתי להיות אתך בטיפול בבי"ח והיה לי פתאום טלפון ויצאתי לדבר ולא שמתי לב שעברה רבע שעה. וכשחזרתי אמרת לי (ובצדק) שאם באתי כדי לדבר בטלפון אני יכולה ללכת. אם הייתי יודעת כמה מעטות יהיו הדקות אתך לא הייתי מבזבזת אף שניה...
סליחה על שלא איחלתי לך יום נישואין שמח (כי היינו בריב עוד קודם) וזה בעצם היה יום הנישואין האחרון שלך ושל אבא שחגגתם...
סליחה על הכל. על כל המריבות המטומטמות, על חוסר הסבלנות שלי בהרבה מקרים
את גם לא היית קלה, אבל הייתי צריכה להיות יותר בוגרת ממה שהייתי ולהתעלות על עצמי
אני יודעת שאת יודעת שאהבתי אותך תמיד ואני עדיין אוהבת, אבל אני בכל זאת מתחרטת על כל הדברים האלה
ואני לא אדם שמתחרט. אבל אלה החרטות הגדולות של חיי
סליחה על שאולי לא הערכתי אותך כפי שהיה מגיע לך ולא תמיד הבנתי אותך ואת הרגשות שלך
טוב אני יכולה להמשיך עוד הרבה
אז...ס-ל-י-ח-ה ענקית אמא....אוהבת אותך המון
