אני כותב לך לכאן.

juggernaut

New member
אני כותב לך לכאן.

אני כותב לך לפה כי זה יותר קל.
כי אני יודע שלא התחברת לפרופיל שלך בתפוז כמעט שנתיים מתוך כל ה5 שהיינו ביחד, ואנחנו לא ביחד כבר שנה וחצי או משהו, שמתוכם לא הגבת או התחברת לאף אחד מהפורומים, כך שאין סיכוי שאי פעם תקראי את זה. וגם אם כן, זה יקרה עוד כלכך הרבה זמן שזה כבר לא יהיה רלוונטי.

אני כותב כי יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה להוציא ולהגיד, ונמאס לי לכתוב לעצמי.
היית...החברה הכי טובה שלי. ד` פעם שאלה אותי אם את חסרה לי, מתישהו במערכת היחסים שהייתה לי איתה.
אמרתי לה שהיית החברה הכי טובה שלי. שחלקת איתי הכל. אז כן, ברור שהיית חסרה לי.
זה כל כך הזוי. היית חלק כל כך גדול מהחיים שלי ועכשיו אין לי מושג מה קורה איתך. אין לך מושג מה קורה איתי, כמה דברים השתנו והוגדרו מחדש בשנה וחצי האחרונות. לכמה מסקנות הגעתי וכמה חרטות של חלק מאותן המסקנות. היו לי כל כך הרבה רגעים הזויים בשנה הזאת, כל כך הרבה רגעים רעים שרציתי לשלוח לך הודעה ולהגיד לך שאת חסרה לי, שפשוט הקיום שלך כחברה טובה וכבחורה שחלקה איתי חיים, חסר לי.
הסדרות שלנו, הדירה, בורגוס, השיגרה המטופשת והקטנה שלנו. הפשוטה.
שום שיגרה אחרייך לא הייתה פשוטה, אף בחורה לא רצתה פשטות. אני גם לא רציתי, כי זה משהו שהיה לי איתך, לא יכלתי לחלוק את זה עם מישהי אחרת.
אני לא אומר שהיה לנו רק טוב ביחד, היה גם הרבה רע. הרבה כעס לפעמים וחוסר הבנה, קצרים בתקשורת וכאב מטורף. הרבה תסכול. הרבה הרגשה של חוסר הערכה, משני הצדדים.
הרי זה כל כך מגוחך, באמת.
אני חושב שרק עכשיו, שנה אחרי, אני מסוגל באמת להעריך את הקשר ולדעת שמצד אחד, טוב שהוא נגמר, ובכל זאת. איכשהו, עדין יש לי צביטות קטנות. עדין השם שלך עושה לי משהו.
עדין יש לי תמונות מפגרות שלנו על המחשב, שפשוט קשה לי למחוק. אולי אני טיפוס נוסטלגי ואידיוט, אבל זה מרגיש לי כאילו אם אני אמחק אותם, אני אאבד את הזיכרון שהוא את. שהיה אנחנו. הלאסוף אותך כל יום אחרי העבודה מהצומת, וללכת לבית שלנו(כשאת בארץ) ופשוט להיות אנחנו
אלה דברים קטנים שלא חשבתי שיספיקו לי ובכל זאת לתקופה מסויימת בחיי, זה היה כל מה שרציתי.

קל לי לכתוב לך לכאן, כי אני מרגיש שאני מדבר איתך. אני מרגיש שהפרופיל הזה שלך, הוא אבן דרך והוא סימון של משהו שהיה עצום בחיים שלי.
אני כותב לכאן כי אין לך אפשרות לענות ואולי עדיף ככה, גרמתי לך מספיק כאב. הקשר הזה גרם לך ולי למספיק כאב. אני לא אמשוך אותך בחזרה(לא שאני אומר שתימשכי לזכרונות הרעים, אבל זה אף פעם לא כיף).
אני אכתוב לפה ואוציא הכל פה, כי אני אקבל את הפורקן שאני מחפש כבר שנה. שלא הבנתי כמה היה חסר לי כשהייתי עם ד`, או א`, או כל אחת.
ועכשיו, כשאני סופסוף בעצמי, וסופסוף מתחיל להתמקד במה שחשוב לי באמת, אחרי כל מיני מערכות יחסים רעות וכאב מטופש, אני מרגיש שאני יכול להסתכל לאחור בשמחה.
שמחה שחלקתי מערכת יחסים של 5 שנים עם בחורה שבשורה התחתונה, כן היה לנו טוב. גם אם לא תמיד וגם אם לא הכי טוב, היה לנו טוב.
זה נותן לי תקווה שגם אחר כך יהיה טוב.
אחרי התואר, אחרי שכל הבלאגן ישקע, אחרי כל התהפוכות והדברים ההזויים שקרו לי בשנה וחצי האחרונות.
אולי אחרי כל זה...יחזור להיות ממש טוב.
כמו שהיה לפרקים בשנה וחצי האחרונות, או רוב החיים שלי.

אני אסיים בתודה(זה נשמע רשמי)
תודה שחלקת איתי חיים
תודה שגדלת איתי
תודה שאהבת
תודה
 

shiran 148

New member


 

ה מוזה

New member
ועם סיום שכזה

"תודה שחלקת איתי חיים
תודה שגדלת איתי
תודה שאהבת"


יכולה להגיח לחיים התחלה מופלאה




~
~


חמש שנים,זו חתיכת חיים עצומה
ולעיתים קשה לנו כ"כ להפרד מפיסות חיים שכאלו
אני בטוחה שבדרך אל תחושת התודה חלפת דרך כאב
ודרך רגעים שהיו ריקים ואבני דרך שצבטו לך בפנים
להגיע אל התחושה הזו שתמציתה במילה אחת ~ תודה ~
היא הדרך הכי מופלאה לנשום מחדש את כל הטוב שמצפה מעבר לפינה
אותי ריגשת במילות הסיום,הן לא נשמעות רשמיות בכלל
הן המילים הכי אנושיות והכי מרגשות

ואולי,בעת הנכונה היא היא תתחבר לכינוי שלה
ותמצא את התודה הזו שלך
 

juggernaut

New member
קצת מקווה שכן, וקצת מקווה שלא.

גרמנו אחד לשניה יותר מדי כאב.
 
למעלה