secret agent man
New member
מכתב לאמא
היי אמא..
אני כותב פה כי אני לא יודע איך להגיד את זה פנים מול פנים, בייחוד לא ברוסית - השפה שאנחנו מתקשרים בה (מה שעושה את המכתב הזה ללא רלוונטי, כי הוא גם בעברית, אבל רק ככה אני יכול להביע את עצמי כמו שאני רוצה).
טוב, אני אגש ישר לעניין. לקח לי עד גיל 25 להגיד את זה לעצמי ואני לא יודע כמה זמן ייקח לי להגיד לך, אבל בנתיים אני אכתוב לך: אני הומו.
וואו, מוזר עדיין לכתוב את המילים האלו, אפילו להגיד בקול רם זה קשה..
יכול להיות שכבר ניחשת. אומרים שאמא תמיד יודעת, ובכל זאת - בן 25 שאף פעם לא הייתה לו חברה, לא יכול להיות שאני עד כדי כך דחוי (מצד שני גם חבר לא היה.. אבל מסיבות אחרות, אני רוצה להאמין).
אז אם ניחשת - למה לא שאלת? למה ניסית עדיין למצוא איזו בת של שכנים של חברים או שאלת על ההיא מהתיכון שלא ראיתי כבר שנתיים?
ואם לא ניחשת, אני מניח שזה עוד יותר קשה לשמוע את האמת עכשיו, אבל אני חייב את זה לך, ובעיקר לעצמי. לא יכול יותר לשקר שאני הולך לחברים ולא לדייט, רוצה לשתף אותך שתדעי אם אני מאושר או מדוכא, להביע את דעתי כשיש איזה סיפור על הומואים בחדשות בעוצמה בה זה באמת מפריע לי ולא כ"גיי-פרנדלי"..
אולי זה היה הרבה יותר קל לשנינו אם לא הייתי בן יחיד, או אם אבא עדיין היה בחיים אבל המציאות היא מה שיש ועם זה צריך להתמודד.
חשוב לי שתדעי שאני אוהַב אותך בכל מצב וחשוב לי שתגיבי כמו שאת מרגישה בלי להסתיר. אני מאמין שנגבר על הבעיות - אם לא תוך שבוע, אז חודש או שנה.. בכל זאת, יש לנו רק אחד את השני בבית. למען האמת אני מקווה שזה יהיה מהיר.
אני יודע שזה לא פייר שלי היו 11-12 שנה להתמודד עם המצב, להבין מי נגד מי, לפחד, לנסות, לקבל, להשלים ואני מצפה ממך לעבור את התהליך הזה בזמן הרבה הרבה יותר קצר - אבל אני צריך את זה. תקראי לזה חובה הורית.
ואולי זה ינחם אותך לדעת שאני לא מוותר על משפחה משל עצמי, אני רוצה ילדים יותר מהכל - אני יודע את זה אפילו בגילי הצעיר, אני רוצה ילדים - יותר מאחד (בן יחיד זה נחמד אך החסרונות עולים על היתרונות), אני רוצה זוגיות שלמה רק עם גבר..
אני קורא שוב את השורות שכתבתי, ואני נשמע מבולבל קצת, אבל אני חייב ללחוץ "שלח", אפילו אם לא הבעתי את עצמי כמו שרציתי.. כי כנראה ככה זה יהיה בשיחה שאני מנסה לדחות לסוף הימים ואני צריך להתכונן לזה גם.
לא תמיד דברים יוצאים איך שמתכננים (אירוני, אה?)
אני אוהב אותך, אמא.
היי אמא..
אני כותב פה כי אני לא יודע איך להגיד את זה פנים מול פנים, בייחוד לא ברוסית - השפה שאנחנו מתקשרים בה (מה שעושה את המכתב הזה ללא רלוונטי, כי הוא גם בעברית, אבל רק ככה אני יכול להביע את עצמי כמו שאני רוצה).
טוב, אני אגש ישר לעניין. לקח לי עד גיל 25 להגיד את זה לעצמי ואני לא יודע כמה זמן ייקח לי להגיד לך, אבל בנתיים אני אכתוב לך: אני הומו.
וואו, מוזר עדיין לכתוב את המילים האלו, אפילו להגיד בקול רם זה קשה..
יכול להיות שכבר ניחשת. אומרים שאמא תמיד יודעת, ובכל זאת - בן 25 שאף פעם לא הייתה לו חברה, לא יכול להיות שאני עד כדי כך דחוי (מצד שני גם חבר לא היה.. אבל מסיבות אחרות, אני רוצה להאמין).
אז אם ניחשת - למה לא שאלת? למה ניסית עדיין למצוא איזו בת של שכנים של חברים או שאלת על ההיא מהתיכון שלא ראיתי כבר שנתיים?
ואם לא ניחשת, אני מניח שזה עוד יותר קשה לשמוע את האמת עכשיו, אבל אני חייב את זה לך, ובעיקר לעצמי. לא יכול יותר לשקר שאני הולך לחברים ולא לדייט, רוצה לשתף אותך שתדעי אם אני מאושר או מדוכא, להביע את דעתי כשיש איזה סיפור על הומואים בחדשות בעוצמה בה זה באמת מפריע לי ולא כ"גיי-פרנדלי"..
אולי זה היה הרבה יותר קל לשנינו אם לא הייתי בן יחיד, או אם אבא עדיין היה בחיים אבל המציאות היא מה שיש ועם זה צריך להתמודד.
חשוב לי שתדעי שאני אוהַב אותך בכל מצב וחשוב לי שתגיבי כמו שאת מרגישה בלי להסתיר. אני מאמין שנגבר על הבעיות - אם לא תוך שבוע, אז חודש או שנה.. בכל זאת, יש לנו רק אחד את השני בבית. למען האמת אני מקווה שזה יהיה מהיר.
אני יודע שזה לא פייר שלי היו 11-12 שנה להתמודד עם המצב, להבין מי נגד מי, לפחד, לנסות, לקבל, להשלים ואני מצפה ממך לעבור את התהליך הזה בזמן הרבה הרבה יותר קצר - אבל אני צריך את זה. תקראי לזה חובה הורית.
ואולי זה ינחם אותך לדעת שאני לא מוותר על משפחה משל עצמי, אני רוצה ילדים יותר מהכל - אני יודע את זה אפילו בגילי הצעיר, אני רוצה ילדים - יותר מאחד (בן יחיד זה נחמד אך החסרונות עולים על היתרונות), אני רוצה זוגיות שלמה רק עם גבר..
אני קורא שוב את השורות שכתבתי, ואני נשמע מבולבל קצת, אבל אני חייב ללחוץ "שלח", אפילו אם לא הבעתי את עצמי כמו שרציתי.. כי כנראה ככה זה יהיה בשיחה שאני מנסה לדחות לסוף הימים ואני צריך להתכונן לזה גם.
לא תמיד דברים יוצאים איך שמתכננים (אירוני, אה?)
אני אוהב אותך, אמא.