לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1819618,196 עוקבים אודות עסקים

פורום מכתבים ווידויים

לכל אחד מאיתנו יש דברים שמעיקים על הלב, 
דברים שיושבים ואין לאן להוציא, 
לפעמים אלו דברים שהיינו שמחים להגיד למישהו ולא מעזים, 
לפעמים המישהו הזה איזו זמין 
ולפעמים, אין מישהו ספציפי.
 
עצם הכתיבה, משחררת את הדברים, מאפשרת להם לצאת לעולם, 
גם האנונימיות של תפוז עוזרת פעמים רבות פשוט לשפוך את מה שמעיק על הנפש.
 
אפשר לכתוב דברים מעיקים או משמחים, 
לפעמים אנו רוצים לשמוע תגובות ולפעמים רק לכתוב
הכל מותר,
 
  שימו לב 
תגובה לפוסטים של אחרים חייבת להיות תומכת ורגישה, אין מקום לפגיעה.
 יש להקפיד על שפה ראויה ומכבדת.
לצורך הגנה על הגולשים הודעות שאינן ראויות ימחקו.
 

אודות הפורום מכתבים ווידויים

לכל אחד מאיתנו יש דברים שמעיקים על הלב, 
דברים שיושבים ואין לאן להוציא, 
לפעמים אלו דברים שהיינו שמחים להגיד למישהו ולא מעזים, 
לפעמים המישהו הזה איזו זמין 
ולפעמים, אין מישהו ספציפי.
 
עצם הכתיבה, משחררת את הדברים, מאפשרת להם לצאת לעולם, 
גם האנונימיות של תפוז עוזרת פעמים רבות פשוט לשפוך את מה שמעיק על הנפש.
 
אפשר לכתוב דברים מעיקים או משמחים, 
לפעמים אנו רוצים לשמוע תגובות ולפעמים רק לכתוב
הכל מותר,
 
  שימו לב 
תגובה לפוסטים של אחרים חייבת להיות תומכת ורגישה, אין מקום לפגיעה.
 יש להקפיד על שפה ראויה ומכבדת.
לצורך הגנה על הגולשים הודעות שאינן ראויות ימחקו.
 
x
הודעה מהנהלת הפורום
כל מה שלא העזתם להגיד ל:בעל,חבר,הורים,בוס,מורה,אקסית,חמותך
זה המקום שלכם לכתוב את המכתבים שלא נשלחו
 
  
 
 
 
 
המשך >>

לצפיה ב-' סמ"ר גלעד שליט מספר אישי 7704387 '
סמ"ר גלעד שליט מספר אישי 7704387
<< ההודעה הנוכחית
24/06/2010 | 01:38
9
86

ב 25 ליוני מציינים ארבע שנים לחטיפתו.
4 שנים בהן מוחזק סמ"ר גלעד שליט בשבי
לאחר שנחטף בידי מחבלים לרצועת עזה.

4 שנים
אצלנו החיים לא עמדו מלכת
שתי מלחמות,ראשי ממשלות,
ועדות חקירה ואירוויזיון כל שנה
תיכוניסטים כבר סיימו צבא
ועפו לטיול סביב העולם
חלקנו הספיק להתחתן,
להוליד ילדים לחתן נכדים,
להשלים תואר ראשון ובדרך לשני
בקרוב נחגוג את ראש השנה
והחייל גלעד שליט עדיין בחשיכה

לסמ"ר גלעד שליט קפאו החיים בשבי
וכבר ארבע שנים שהוא מחכה מייחל ומבקש לחזור הביתה


לא נותנים לאדישות - להרוג אותו  
הקדישו דקה או שתיים ומספר מילים וכתבו לגלעד שליט מכתב מהלב
בתקווה שלא ירחק היום בו הוא יזכה לקרוא את כל המכתבים שנשלחו לו ממרחק
ורוצים אותו קרוב ובקרוב בגבולות המדינה אשר אותם שמר בעת בה נחטף.




פורום מכתב שלא נשלח כבר ארבע שנים מחכה שתחזור גלעד
ומחזק את הוריך האמיצים והאציליים ואת משפחתך
מכתבים ווידויים >>
לצפיה ב-'גלעד...'
גלעד...
24/06/2010 | 22:30
3
נכון שאין סיכוי שאתה קורא את זה עכשיו,
אבל אולי,מי יודע,
תכף כשתצא מאפילה לאורה,
אחרי שתנוח קצת,
שתיהיה עם המשפחה שלך שכל כך מחכה לך,
אחרי שתשלימו את הפערים העצומים שנוצרו,
אחרי שתאכל טוב,
תישן טוב,
ושיהיה לך קצת זמן לעצמך,
כמובן אחרי שתעבור שוב על הפייסבוק לראות שאין משהו חדש,
אחרי שתטייל,תצחק
אולי יהיה לך קצת זמן,
ואולי אפילו ישעמם לך
תיכנס לפורום מכתב שלא נשלח ותקרא את זה...

ותבין-
כמה היית חסר,
כמה כולם רצו שתחזור,
כמה בכו,
כמה התפללו,
כמה הפגינו
כמה דאגו !

מחכים לשובך גלעד היקר!
כל יום,כל שעה, כל דקה!
מכתבים ווידויים >>
לצפיה ב-'בכל יום נולד ילד'
בכל יום נולד ילד
25/06/2010 | 10:04
4
לפחות אחד.. אם לא כמה. אם לא רבים.
אז סביר להניח שביום שאתה נחטפת גלעד, איפשהו אי שם בעולם, נולדו ילדים.
ואני חושבת על כך..
הילד שנולד ביום שאתה נחטפת חוגג היום יום הולדת 4.
היום הוא כבר יכבה את הנרות על העוגה ואולי ירימו אותו 4 פעמים עם 1 לשנה הבאה.
ב-4 השנים האלו הוא כבר גדל פיזית ונפשית, למד ללכת, למד לדבר, הצמיח שיני חלב..
ואתה..
ישבת אי שם, באיזה מקום לא ידוע, בשטח האויב בעזה. אולי לא רואה אור יום.
4 שנים שאנחנו חיים, ילדים נולדים, שינויים מתרחשים ואתה נמק בשבי והמוות מרחף מעליך בכל שנייה וגורלך שתלוי בידיהם של אנשי מדינה ושלטון משתנה כל הזמן ואולי רק הולך ונעשה יותר חסר תקווה.

אני לא יודעת מה להוסיף עוד על כל הדברים שכבר כתבתי לך כאן, בפורום הזה. במילא שום דבר כרגע הוא לא בידיים שלך. וגם לא שלנו.
כבר קשה לחשוב ולקוות שתחזור כי כל יום שעובר רק מרחיק את הסיכוי שזה יקרה. בכל פעם כשמציינים את יום השנה לחטיפתך זה רק ממחיש כמה הסיכוי מתרחק.

ולא שזה עוזר הרבה..
אבל אני רק יכולה לכתוב שאני חושבת עליך לא מעט.
מכתבים ווידויים >>
לצפיה ב-'ותן שיחזור שוב לביתו.'
ותן שיחזור שוב לביתו.
25/06/2010 | 19:19
1
3
"מה יותר גרוע, למות מיד, או להיחטף?
חברה שלי אמרה שעדיף להיחטף, כי אז יש עוד תקווה. אמרתי לה שזה לא נכון, ע"ע רון ארד, נחשון וקסמן, החטופים בהר דוב. היא אמרה לי שזה לא חייב להיות ככה. אמרתי לה, שבמדינה הזאת, הם לא חוזרים. אף אחד לא רוצה להודות בזה, אבל כבר עדיף למות מיד. הלוואי שאני טועה. בחיים שלי לא רציתי כ"כ לטעות כמו עכשיו. ומה עובר על המשפחה, כשהם לא יודעים או הבן שלהם פצוע, אם מתעללים בו, אם נותנים לו לאכול? אם אתה מת, הם יכולים "פשוט" להתחיל להתאבל עליך. זה סופי, ואין עוד תקווה, אבל יודעים שאתה כבר לא סובל יותר. מה חזק יותר, הפחד  או התקווה, כשנחטף חייל? אולי מעדיפים להיאחז בתקווה, להתעלם מהעבר, להדחיק את מה שעלול לקרות ולקוות שהוא יחזור הביתה?"


(26.6.06).

זה הפך לאחד מהדברים האלה שכולם זוכרים איפה הם היו כשהוא קרה. "איפה היית כשרבין נרצח?", "איפה היית כשנפלו התאומים"?,
"איפה היית כשחטפו את גלעד שליט?"

(בצבא. בטיול השנתי של הבסיס. בצהרים הקצינה שלי אמרה ברמקול של האוטובוס ששני חיילים נהרגו בעזה. ושעוד אחד נחטף. ולא ידעתי מה להתחיל לעכל קודם- את ה"שניים נהרגו", או את ה"ועוד אחד נחטף". ורק רציתי הביתה).

זה הפך להיות חלק מהמילים האלו, שאומרים אותן, ואף אחד לא צריך הסבר נוסף- "רצח רבין", "ה-11 בספטמבר", "רון ארד",

"גלעד שליט".

אתה כמעט בגילי. אבל אני כבר הספקתי להשתחרר מהצבא, לעבוד, לטייל, לסיים תואר.
אתה כמעט בגילי, אבל אתה לא כאן.
והיום, 4 שנים אחרי, אין לי כבר שום ספק- עדיף למות מיד. אולי אחרי שתחזור אני אשנה את דעתי, אבל עד אז...? עדיף למות מיד. ולא להיחטף.
(רק לא להיחטף).
אני לא מקנאה במשפחה שלך. גם אם יש להם עוד את התקווה שתחזור, שבלעדיה אי אפשר לחיות-
גם איתה אי אפשר לחיות.
כי אי אפשר כשאתה עוד שם. ויש סיכוי. ויש תקווה. ואין הרבה מה לעשות.
אי אפשר להמשיך לחיות.

אני יודעת איפה אח שלי נמצא. כל דקה וכל יום. אני יודעת איזה קו אוטובוס יביא אותי לשם,  באיזו תחנה אני צריכה לרדת, באיזו כניסה אני צריכה להיכנס, ואיך להגיע לחלקה שלו משם. הוא תמיד באותו המקום, ואני תמיד יודעת איפה הוא. מתחת לאבן הזאת, בחלקה הצבאית- ואני לא צריכה לדאוג כל הזמן אם הוא בריא, אם קר לו, או חם לו, אם יש לו מה לאכול, ואם מתייחסים אליו יפה. ואני לא צריכה לחכות שהוא יחזור. ואני לא צריכה לשכנע אף אחד שהחיים שלו שווים את המחיר של 1000 מחבלים (ברור לי שהם היו שווים את זה- אבל המילה "היו" כבר מוציאה את הרלוונטיות מהשאלה), ואני לא צריכה לתהות "מה יהיה אם הוא לא יחזור לעולם...?", כי אני יודעת שהוא לא יחזור לעולם.
וגם אם לפעמים קשה לי להשלים עם זה, ולפעמים אני לא רוצה להמשיך הלאה-
בניגוד למשפחה שלך, לי יש את האופציה לעשות את זה.
אני יכולה לא לחשוב עליו כל דקה. יש לי את הפריווילגיה הזאת. אני לא צריכה לדאוג לו. אני לא צריכה להרגיש אשמה אם שכחתי לדקה, כי גם אם אני אזכור כל שקה וכל שנייה, זה לא ישנה שום דבר. אין שום דבר שאני יכולה לעשות בשביל לשנות את זה.
(אני יכולה להמשיך לחיות).

אם היו תופסים את המחבל שירה באח שלי, הייתי מוכנה שישחררו אותו תמורתך.
כי אותו זה כבר לא יחזיר, אבל לך עדיין יש סיכוי. להינצל. לחזור. כדי שהאחים שלך לא יהיו כמוני. אחים שכולים.
כי איך אפשר לשים תג מחיר על בנאדם..?
אני יודעת שזה הרבה יותר מורכב מזה, ואני יודעת שזה מסוכן לשחרר מחבלים, ואני יודעת שלא הייתי רוצה להיות במקום מקבלי ההחלטות כרגע.
אבל אני גם יודעת שאם הייתי במקומם, לא הייתי מסוגלת לחיות עם עצמי אם הייתי מצביעה נגד עסקה לשחרורך.
כי אי אפשר להחליט שהחיים שלך שווים 500 מחבלים, אבל לא 1000. ואי אפשר לשלוח אותך לעזה, ולהשאיר אותם שם.
ואי אפשר לקלוט שאתה שם כבר 4 שנים.


יש מעט דברים בעולם הזה שמצליחים לחדור מעבר לחומות הציניות והאדישות שפיתחתי אחרי כ"כ הרבה שנים של לחיות במדינה הזאת. השם שלך הוא אחד מהם. והלוואי שזה תמיד יישאר ככה,
עד שתחזור.
מכתבים ווידויים >>
לצפיה ב-''
26/06/2010 | 19:40
1
גרמת לי לבכות. אני כל כך מצטערת.
מכתבים ווידויים >>
לצפיה ב-'בן יקר שלנו '
בן יקר שלנו
25/06/2010 | 17:15
4
גלעד אהוב עברו 4 שנים ואנחנו כל עם ישראל רוצים שתדע שאין שניה ורגע שאנחנו לא חושבים עלייך דואגים לך חולמים עלייך ומצפים לרגע שתחזור הביתה אלינו שכל כך אוהבים אותך בן יקר שלי אני רוצה שתדע ותזכור שאני אביטל אסייג אוהבת אותך ומחזקת אותך ואנחנו עושים הכל אבל הכל שתחזור הביתה למשפחה שלך ואלינו עם ישראל אני מבטיחה לך שלא נרפה ולא נשתוק עד שתחזור. בן יקר עוד קצת עוד קצת ואתה מגיע הביתה בעזרת השם. תהיה חזק אנחנו איתך אוהבת אותך ואת משפחתך אביטל אסייג
מכתבים ווידויים >>
לצפיה ב-'גלעד'
גלעד
25/06/2010 | 23:33
5
אני חושבת שזו הפעם הראשונה שאני כותבת לך
אני זוכרת את היום שהבנים חזרו הביתה בארון, זו היתה הפעם הראשונה שהצלחתי לכתוב להם...
אני לא רוצה שזה יהיה ככה איתך
אני רוצה שתחזור ותקרא את המכתב שלי, ותקרא את המכתבים של כולם פה, אני רוצה שתדע שאנחנו לא שוכחים אותך, לא בתאריך שנחטפת, ולא ב"סתם" ימים.
אני רוצה שתקרא.
אבל אני לא מצליחה לכתוב לך..
אולי כי זה מפחיד שמדברים על בלונים צהובים, והבלון הכחול של רון מהדהד לי בלב, בלון שכל שנה מנפחים ורון לא חוזר.. (ואולי זו רק הרגשה שלי, אבל מאז שנחטפת, כבר לא כל כך מנפחים יותר)
ואני שונאת שמשווים אותך אליו... כי אנחנו יודעים שאתה חי, ואנחנו צריכים להחזיר אותך. "פשוט ככה" [אני יודעת, אני יודעת שזה לא פשוט]

כל הזמן שואלים "ומה אם את.."
אני יודעת ומה אם אני
אני יודעת שביום שתחזור המחבל שרצח את דוד שלי ישתחרר. אני יודעת.
וכן.. זה צובט בלב... אבל זה לא משנה. כי אתה חי. דוד שלי לא. לדוד שלי לא איכפת אם מי שרצח אותו כלוא או חופשי, גם לא למשפחה שלו (נראה לי), גם לא למי שהיה שם איתו ושרד.
אתה חי. אתה חי. הוא לא יחזור.. אבל אתה כן....
[נכון שאתה כן?...]

אני לא יודעת לכתוב לך
אבל אני לא רוצה לחכות יותר. כי אולי כש... אז אני אצליח לכתוב.
אז רק רציתי... ואולי קיוויתי שאם אני אכתוב אז באיזו דרך מוזרה אתה תרגיש... אתה תרגיש שאתה בלב של כולנו.
לא שזה עוזר לך כל כך...
אבל אולי.. אולי תרגיש טיפה יותר מחובק.

לילה טוב........
מכתבים ווידויים >>
לצפיה ב-'"אני חייל בצבא הישראלי"'
"אני חייל בצבא הישראלי"
26/06/2010 | 02:07
5

לא,אלו לא המילים שלך גלעד אלו המילים
של חייל אחר בקלטת שהעידה שהוא בחיים
עם השנים האדישות והחמצת הזדמנויות
הוא הפך לבלון כחול אתה הופך לבלון צהוב.
לפני ארבע שנים עוד האמנתי והיתה בי תקווה
אני מקווה שאתה עדיין מאמין ולא אבדה בך התקווה
כי אני גלעד כבר לא מאמינה וכואב לי לקוות ולהתעלם
מהכתובת שאט אט נחקקת לה בקיר ההיסטוריה שלנו.
אני מקווה שאתה לא קורא עיתונים ולא מתעדכן בחדשות
ושאתה לא יודע ,שאתה הוא המחיר שהמדינה מוכנה לשלם.
כי אני לא יודעת מה נורא יותר,לאבד את החופש או את התקווה
אתה בטח מדמיין מדינה שלמה שמנסה לעשות הכל עבורך,
חולם על פעולת קומנדו הירואית או מנהיג שיחתום את השבי
ובתמימותך מאמין כמוני שאתה בראש סדר העדיפות.
ואני מקווה שלא תדע .. את מה שאני יודעת
מוכנים לוותר עליך כאן גלעד,מוכנים לשכוח אותך
והזמן שחולף רק מרחיק אותך מהלב ובכל יום שחולף
אתה דוהה לזכרון ישן של חייל בצבא הישראלי
שפעם בשנה מפריחים את הבלון שלו ....
ולמחרת שוכחים שהיינו יכולים להחזיר אותו.

אומרים שהמחיר לשחרר אותך יקר מדי,
משכנעים אותנו שכולנו נשלם מחיר דמים,
מציירים לנו תסריטי אימה בשלטי חוצות ענקיים
אבל בכל פעם שראש הממשלה חותם על "מחווה"
שמשחררת עוד כמה עשרות מחבלים עושים זאת בשקט
שורה קטנה בעמוד אמצעי של עיתון יומי מודיעה שלפני כמה ימים
שוחררו מחבלים ,לא דגי רקק קטנים,אלא דווקא כרישים.
אבל כדי להחזיר אותך הביתה מתווכחים על 20-30
כן,זה מרחק החופש שלך גלעד,20-30 מחבלים
בימים בהם אתה לא רואה שמיים ואור יום
הם לומדים תואר שני על חשבון מדינת ישראל
אוכלים לשובע,מטופלים ע"י רופאים,מקבלים מבקרים,
חיים די טוב אצלנו למען האמת בו בזמן שאתה הולך נמק ודועך

כתבתי לך גלעד בשנים שחלפו מכתבים רבים,
כולם רווי תקווה,תפילה ושרק תחזיק מעמד עוד קצת
כי הנה הנה אנחנו מחזירים אותך,הנה אנחנו שומרים
על הרעות שנשאוה בלי מילים דורות של לוחמים
הפעם אין בי תקווה גלעד ובגרון חנוק אני כותבת לך
מכתב קינה שמספיד את כל מה שהאמנתי בו


אתה בלון צהוב,היית מאמין ?









מכתבים ווידויים >>
לצפיה ב-'צר לי גלעד'
צר לי גלעד
26/06/2010 | 06:53
1
אבל במספר המוות - אתה נפלת.

במשחק השח בו אנו משחקים אתה חייל שהאויב רוצה מלכה במקומו

ואת זה הוא לא יקבל!

לא, צוות קומנדו לא ישחרר אותך, רק יפי הנפש ידברו יצעדו וישיהו סרטים צהובים.

לו בי היה תלוי הדבר, כל מי שיש לו דם על הידים, היה מסיים את תפקידו עלי אדמות ונקבר במכלאת חזירים .

גם אם אלו 100 איש!

עשית את חובתך, הלכת כדי להגן על המדינה, ובמלחמה לפעמים מתים! חייך על חוט השערה, אבל מולך יש מאות אחרים שיפגעו אם נשחרר את אסירי החמאס.
מצטער גלעד, אבל אלה החיים!
מקווה לטוב יותר!
מכתבים ווידויים >>
לצפיה ב-''
26/06/2010 | 11:17
2
היה לי עצוב לקרוא..
מכתבים ווידויים >>

הודעות אחרונות

01:32 | 30.08.17 נוצה בלבן
23:30 | 03.10.16 Som30ne
16:44 | 01.10.16 נסיכה4321
13:42 | 01.10.16 11abcdefg
21:55 | 25.09.16 מיאניבכלל2
18:03 | 06.09.16 11abcdefg
12:47 | 01.09.16 BreakOfDawn
04:42 | 24.08.16 הרוח קוראת לנדוד ל
23:33 | 08.08.16 הרוח קוראת לנדוד ל
22:09 | 11.06.16 פוסידון האחת
13:46 | 03.06.16 sepia2

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ