ניסוי קוונדיש- ניסוי מכני מפורסם , בתחום התופעות הזעירות

BigBadWolf

Member
הבנתי היטב, הזוכים כולם מדענים רציניים

מאתר האינטרנט שלהם: "The Ig Nobel Prizes honor achievements that make people LAUGH, and then THINK."

אחד הזוכים אפילו זכה בנובל אחרכך על מחקר אחר שלו.
גם השופטים הם זוכי פרס נובל, אנשים רציניים שלא היו מבזבזים זמן על טרחנים.
 

aetzbarr

Member
נסה לעניין עוד משתתפים בפורום, אולי הם ימצאו את התשובה.

 

aetzbarr

Member
זווית מרכזית למעגלים,רדיוסים,רדיוסות,מעלות,ואמונה מתמטית שגו

זווית מרכזית למעגלים רבים, רדיוסים , רדיוסות , מעלות , ואמונה מתמטית שגויה.

כמות הרדיוסים בהיקפו של מעגל, תלויה באורך הממשי של הרדיוס.

רדיוס שאורכו 1000 מטר, יופיע כ 6.28 פעמים בהיקף.
כך נקבל 6 קשתות גדולות באורך 1000 מטר, ועוד קשת קטנה באורך 280 מטר.
בכל קשת גדולה יש כ 57.32 מעלות של זווית מרכזית.
בקשת הקטנה יש כ 16.1 מעלות של זווית מרכזית.

רדיוס שאורכו 0.001 מ"מ, יופיע כ 6.32 פעמים בהיקף.
כך נקבל 6 קשתות גדולות באורך 0.001 מ"מ , ועוד קשת קטנה באורך 0.00032 מ"מ
בכל קשת גדולה יש כ 56.96 מעלות של זווית מרכזית.
בקשת הקטנה יש כ 18.3 מעלות של זווית מרכזית.

החלטה שרירותית :
לקשת מעגל – שאורכה ( שווה ) לאורך רדיוס המעגל , נעניק את השם רדיוסה.
כמות המעלות ברדיוסה אינה קבועה, והיא משתנה בהתאם לגודל הממשי של המעגל.
תחום השינוי - בין 56.96 מעלות ל 57.32 מעלות.
כלל מנחה: ככל שהמעגל גדול יותר, כמות המעלות ברדיוסה שלו , גדולה יותר

על פי ההחלטה השרירותית מתקבל:
היחס בין רדיוסה לרדיוס שלה שווה תמיד 1
היחס בין רדיוסה א לרדיוס א (שווה) 1
היחס בין רדיוסה ב לרדיוס ב (שווה) 1

לכן
היחס בין רדיוסה א לרדיוסה ב (שווה) ליחס בין רדיוס א לרדיוס ב

זאת כאשר:
כל רדיוסה מייצגת מספר ייחודי של מעלות, בין 56.96 מעלות, ל 57.35 מעלות.

מסקנה:
זווית מרכזית למעגלים רבים (שערכה הנבחר הוא בין 56.96 מע' ל 57.32 מע' ) מסוגלת ליצור רדיוסה (רק במעגל יחיד) מתוך המעגלים הרבים.

יש לציין כי קיימת במדע אמונה מתמטית עתיקה , הנמסרת מדור לדור.
אמונה מתמטית זו אומרת כי אין חשיבות לגודל הממשי של המעגל, וכמות המעלות בכל רדיוסה של כל מעגל היא קבועה, וערכה 57.32 מעלות בקירוב.
על פי אמונה מתמטית זו - זווית מרכזית למעגלים רבים (שערכה הנבחר 57.32 מע') יוצרת את כל הרדיוסות של כל המעגלים.
ניסוי ההיקפן הוכיח כי אמונה מתמטית זו היא שגויה.
א.עצבר
 

BigBadWolf

Member
בדקתי, מדובר במחקר רציני (אפילו אם אינך מסכים עם התוצאות)

פרופ' אליהו ריפס הוא פרופסור למתמטיקה באוניברסיטה העברית שמתמחה בתורת החבורות. המאמר המדובר הוא מאמר סטטיסטי בעיקרו שהתפרסם בכתב העת המתמטי Statistical Science (אימפקט פאקטור 3.5 נכון ל-2009) ועבר ביקורת עמיתים. במאמר המחברים אף מציינים בדיקות שהרוויורים ביקשו מהם לבצע. להלן לינק שניתן בו להוריד את המאמר המלא בחינם: [URL]https://www.researchgate.net/publication/38363092_Equidistant_Letter_Sequences_in_the_Book_of_Genesis[/URL]

לפי ויקיפדיה, פרופסור אומן (חתן פרס נובל לכלכלה) תמך במאמר והוביל צוות לבדיקת העניין. רק מאוחר יותר פרופ' אומן חזר בו בעקבות מחקרו וטען שאין בכך דבר.
אולי זו לא הבחירה הכי מבריקה לפרס, אבל אי אפשר לומר שלא מדובר במחקר רציני שפרסמו מחברים מלומדים בתחום. המחקר מגוכח במבט ראשון, אך כולל התייחסות רצינית ומלאה לסטטיסטיקה וללא ספק גרם לאנשים לחשוב (פרופ' אומן, מייקל דרוסנין שכתב על כך ספר וכו').
גם בפרס הנובל יש לפעמים בחירות שאינן מבריקות לדעת רבים.
 

BigBadWolf

Member
לא ברור לי איך מדברי הבנת שאני מאמין בתוצאות

אתה מנסה לשכנע את המשוכנעים שאין דבר בטענה שבמאמר. זה כלל לא מה שטענתי, כל מה שאמרתי הוא שלא מדובר במאמר אינטרנטי של טרול רשת אלא מאמר מתמטי רציני שנכתב על-ידי מומחים, פורסם בכתב עת מתמטי ועבר ביקורת עמיתים. העובדה שמאוחר יותר המאמר התגלה כשטות איננה רלוונטית לזמן קבלת הפרס.
אם תסתכל על מה שכתבתי קודם, אני מסכים שהבחירה במקרה הזה לא הייתה מבריקה. אבל היא עדיין לא נוגדת את עיקרון הפרס (בעת קבלת הפרס, לא בצורה שהדברים התפתחו מאוחר יותר).
 

aetzbarr

Member
"טעות לעולם חוזרת" זו תגובה להודעתך על הזווית הנפרסת ...וכו'

תסכים אתי שאין כל טעם להמשיך את הדיון.
יפה שהשתתפת והבעת את דעתך.
עכשיו צריך להמתין, עד שמוסד מדעי מכובד יחזור על ניסוי ההיקפן.

א.עצבר
 

aetzbarr

Member
אשמח לשמוע ביקורת על הסיכום הבא.

סיכום – מעלות, רדיוסות , ואמונה מתמטית עתיקה.

כמות הרדיוסים בהיקפו של מעגל, תלויה באורך הממשי של הרדיוס.
רדיוס שאורכו 1000 מטר, יופיע כ 6.28 פעמים בהיקף.
כך נקבל 6 קשתות גדולות באורך 1000 מטר, ועוד קשת קטנה באורך 280 מטר.
בכל קשת גדולה יש כ 57.35 מעלות של זווית מרכזית.
בקשת הקטנה יש כ 15.9 מעלות של זווית מרכזית.

רדיוס שאורכו 0.001 מ"מ, יופיע כ 6.32 פעמים בהיקף.
כך נקבל 6 קשתות גדולות באורך 0.001 מ"מ , ועוד קשת קטנה באורך 0.00032 מ"מ.
בכל קשת גדולה יש כ 56.96 מעלות של זווית מרכזית.
בקשת הקטנה יש כ 18.2 מעלות של זווית מרכזית.

החלטה שרירותית :
לקשת מעגל – שאורכה ( שווה ) לאורך רדיוס המעגל , נעניק את השם רדיוסה.
כמות המעלות ברדיוסה אינה קבועה, והיא משתנה בהתאם לגודל הממשי של המעגל.
תחום השינוי - בין 56.96 מעלות ל 57.35 מעלות.

כלל מנחה: ככל שהמעגל גדול יותר, כמות המעלות ברדיוסה שלו , גדולה יותר


קיימת אמונה מתמטית עתיקה , הנמסרת מדור לדור.
כמות המעלות ברדיוסה היא קבועה, והיא 57.35 מעלות בקירוב.

א.עצבר
 

aetzbarr

Member
הקבוע של המבנה הדק ,והקשר שלו אל הגיאומטריה הפיזיקלית

https://he.wikipedia.org/wiki/קבוע_המבנה_הדק

(פאי מקסימלי מינוס פאי מינימלי) חלקי פאי מינימלי = בקירוב לקבוע של המבנה הדק

השערה: גיאומטריה פיזיקלית מספקת רמזים על המציאות הפיזיקלית הממשית.

א.עצבר
 

aetzbarr

Member
סימן ההיכר של מדע אמיתי, הוא ניסוי מעשי ומדידות.

במבט ראשון הרעיון של פאי משתנה נראה לך מגוחך, מצחיק, ואולי מטופש.
גם במבטים שני, שלישי, רביעי, קבעת כי מדובר בשטויות במיץ עגבניות.

אבל מה עם המבט החמישי, ? החופשי והמשוחרר מדעות קדומות .
רעיון פאי המשתנה עמד במבחן הניסוי המעשי והמדידה, והוא בגדר של מדע אמיתי, המביא איתו תרומות מדעיות.

ומי יקבע מהי תרומה מדעית ?.
ריסוק התפיסה השגויה של פאי קבוע אינה תרומה מדעית ?
גיאומטריה חדשה של קווים עגולים סגורים, אינה תרומה מדעית ?
מכשיר מדידה חדש - ההיקפן - אינו תרומה מדעית ?
הקביעה המוחלטת, שהמתמטיקה לא מסוגלת לערוך חישובים על קווים עגולים סגורים - אינה תרומה מדעית ?
המסקנה הקשה, שהחשבון של ניוטון ולייבניץ לא מסוגל לערוך חישובים על קווים עגולים סגורים - אינה תרומה מדעית ?
אלפי שנים ניצבה לה הגיאומטריה האוקלידית, בפיסגת האולימפוס בבדידות מזהרת,ועכשיו הצטרפה אליה הגיאומטריה העצברית - האין זו תרומה מדעית ?

יש שתי גיאומטריות וודאיות בעולם, הגיאומטריה האידיאלית של הקו הישר, והגיאומטריה הפיזיקלית של קווים עגולים סגורים.
הגיאומטריה של קווים עקומים מחכה לגילוי, וגם זו תהיה גיאומטריה פיזיקלית.
קו עקום נוצר מצירוף תנועות, תנועה ישרה ותנועה עגולה.

א.עצבר
 

guprnds

Active member
עכשיו אתה משווה עצמך לקוונדיש?


 

aetzbarr

Member
גבול יכולתה של המתמטיקה, לפעול בתחום הגיאומטרי.

גבול יכולתה של המתמטיקה, לפעול בתחום הגיאומטרי

גבול זה יוצג עם ציור של ריבוע שאורך צלעו 1, ובתוכו חסום קו עגול סגור.

יש למתמטיקה משפט, המאפשר את המעבר (מאורך קו ישר - לאורך קו ישר ) בכל רמת דיוק שנחפוץ, ( משפט פיתגורס) .
אין למתמטיקה משפט, המאפשר את המעבר (מאורך קו ישר – לאורך קו עגול)

לכן, אפשר לחשב את אורך האלכסון של הריבוע, על פי אורך צלע הריבוע, בכל דרגת דיוק שנחפוץ. ( לדוגמה ... 1.4142136)

לעומת זאת, אין שום אפשרות לחשב את אורכו של קו עגול סגור החסום בריבוע , על פי האורך הישר של צלע הריבוע.

קווים עגולים סגורים הם תמרור "אין כניסה" למתמטיקה.


א.עצבר
 
למעלה