בעקבות המקור של דן בראון:

אז יש הגיון בתיאוריה שהוא מעלה?

בשנת 1953, ערכו באוניברסיטת שיקגו, הרולד יורי וסטנלי מילר ניסוי שנועד לדמות את התנאים ששררו בכדור הארץ בתקופת המרק הקדמון. השניים הצליחו אמנם לייצר 3 חומצות אמינו אך לא אורגניזם חי. בשנת 2008 נעשתה בדיקה מחדש של 11 מבחנות מקוריות של הניסוי שנשתמרו בהקפאה, באמצעות טכנולוגיות חדישות של ספקטרומטריית מסה ו-HPLC והתגלה שהניסוי ייצר 22 חומצות אמינו, ולא 3. 20 מבין החומצות הללו הן הדרושות לקיום חיים.

ודן בראון טוען שזה עניין של חוסר זמן המתנה
 

BigBadWolf

Member
חומצות אמינו הן רק מולקולות, ודי פשוטות

ההבדל בין ייצור חומצות אמינו לייצור חיים הוא הבדל של שמיים וארץ. עצם העובדה שהצלחת לייצר חומצות אמינו בתהליך מסויים אפילו לא רומזת על יכולת לייצר חיים באותו תהליך.
ניסוי יורי מילר הוא ניסוי מאוד ידוע בתחום הביוג'ניסיס (יצירת חיים). הרבה מעבדות ניסו להתקדם משם בעשרות השנים שעברו אך ללא הצלחה. כיום יש הרבה מדענים שסקפטיים לגבי הרלוונטיות של ניסוי יורי מילר ליצירת החיים על כדור הארץ. קודם כל, כיום ידוע שהרכב האטמוספרה הקדמונית לא היה כמו בניסוי יורי מילר וכשמנסים לעשות את הניסוי שוב עם האטמוספרה הנכונה לא מקבלים דבר. מעבר לכך, מצאנו מקורות נוספים לחומצות אמינו, שהן כאמור מולקולות מאוד פשוטות בסך הכל. לדוגמה, חומצות אמינו נמצאו על מטאוריטים ועל כוכבי שביט.
 

BigBadWolf

Member
אני לחלוטין לא מסכים איתך שחי לא יכול להווצר מדומם

הדבר היחיד שאני מסכים לגביו הוא שלא פשוט לייצר את רמת המורכבות של החיים הביולוגיים, ואכן נדרשו לכך מיליארדי שנים.

אבל קודם כל צריך לשאול מהם חיים. כיום אין עדיין הגדרה מקובלת לגבי מהו חי. יש הטוענים שזה קשור בתהליכים שרחוקים משיווי משקל תרמודינמי, אחרים טוענים שזה קשור לרמת המורכבות (Complexity) של החומר, יש טענה שחי הוא מה שיכול לשכפל את עצמו ואחרים אומרים שמעגל מטבוליטי הוא שמגדיר את החי (כלומר תזונה, הפקת אנרגיה והרחקת פסולת דלת אנרגיה). גם על ה-DNA אומרים שהוא מגדיר חיים, כלומר שחיים צריכים ספר הוראות. בכל אופן, כל עוד לא הגדרת חי לא ניתן לדון בשאלה איך יוצרים חי.
אבל אאתגר אותך, ואני יודע שהתגובה האוטומטית היא לפסול על הסף אבל תחשוב על זה רגע נוסף, האם גבישים חיים? ואני לא מדבר על יהלום על טבעת אחרי שנוצר ומת אלא על גביש בסביבתו הטבעית בזמן שהוא עוד גדל. בסביבה הזו, הגביש ניזון ממולקולות בסביבתו בכדי לגדול, הוא משתמש במולקולות שכבר מרכיבות אותו כספר הוראות לאיפה המולקולה החדשה צריכה לשבת. בזמן הגדילה, הרבה לפני שנגמר ה-'מזון' הוא נמצא רחוק משיווי משקל תרמודינמי. ולמעשה הוא יכול גם להשתכפל. איך תשאל? גביש שנשבר בעת גדילתו (וזה קורה הרבה) יוצר שני גבישים זהים. האם גבישים הם צורת חיים אי-אורגנית?
 

uzi2

Active member
הבעיה עם השאלה "מה חי"

היא שהחלוקה המקובלת, היא דרך האינדוקציה, והנסיון, ואז מגיעים למצבים גבוליים.
אנחנו יודעים שחתול (לא גוויה של חתול) הוא חי, עכבר חי. נמלה - חיה, תולעת נימית - חיה, חידק - חי (כך אנו מתייחסים אליו), ואז אנחנו מחפשים תכונות משותפות. שכפול? כן! חיים במנותק מהקרקע (ולפיכך - לא צומח? לא בטוח שהגדרתית זה מקובל), וכדומה אבל ההגדרה מגיעה מאינדוקציה, ולכן יהיה שלב שבו היא תהיה בעייתית (וירוס - לא משתכפל מעצמו). או בינה מלאכותית (אולי בעתיד תשכפל את עצמה).
מבחינתי, העיקר - להבדיל בין מחלוקות סמנטיות, למחלוקות עובדתיות. לכן, לשאלה האם חי יכול להיווצר מדומם, יש לדעתי משמעות גם אם לוקחים חי בתור מה שמוסכם על כולנו שהוא חי (למשל חתול) ודומם בתור משהו שמוסכם על מרביתנו שהוא דומם (וניקח זאת כאקסיומה) למשל האטומים הבודדים.
לדעתי (להגדרתי את המונח "חי" וזו הגדרה פרטית שלי שעשויה לכלול גם צומחים) זה הולך לשאלה מה קובע האם (או עד כמה) משהו חווה חוויה סובייקטיבית או לא.
נשים לב, שמדובר במשהו שהוא כנראה רציף על אף שההגדרה היא בסגנון של "כן/לא". אני מאוד ממליץ על חומרים שכריסטוף קוך מפרסם (אפשר למצוא הרצאות שלו ביוטיוב. הוא חוקר מוח ידוע, ויש גם עבודות של ז'וליו טונוני (עוד חוקר מוח) מאוד מעניינות. עדיין מדובר בהשערות.
 

BigBadWolf

Member
אני לא לגמרי בטוח שחיידק חווה חוויה סובייקטיבית

ואם כן, מה ההבדל בין החוויה הסובייקטיבית של חיידק לזה של נחל? או צוק? או גביש? כולם משתנים לאורך זמן כתלות בתנאים שסביבם, מגיבים לשינויים כאלו ואחרים.
לגבי הרציפות של הגדרת החי, כבר שמעתי מדענים שטוענים כך ואני נוטה להסכים במידה מסויימת אם כי אולי רק בקצוות כי קשה לי להגיד מי יותר חי - אדם, חתול, נמלה או חיידק.
 
למעלה