אכן מעניין
אינני יודע אם השומרים גילו לסוויפט, או אלוהים, אבל ידוע שסוויסט נהג ללגלג למדענים ו"להמציא" בשמם כל מיני דברים משונים, שחלקם התגלו כעבור מאות שנים כקרובים לאמת (המספרים שהציע סוויפט בנוגע לשני הירחים של מאדים - מרחקם מכוכב הלכת ומשך הקפתם אותו - היו שונים באופן ניכר מהידוע כיום, אבל זה בכל זאת מעניין מאוד! אגב, גם קפלר לפניו
שיער שיש למאדים שני ירחים, אולי עקב פענוח שגוי של כתבי גלילאו).
סוויפט, למשל, לגלג לחשבון הדיפרנציאלי של ניוטון ולייבניץ: מה זה "קטן בלי סוף", שאולי "נעלם" אבל לא לגמרי?!
בסופו של דבר תחליטו: הוא נעלם, או לא נעלם?!
אכן, רק במאה ה-19 התחילו קושי ושאר החבר'ה להשתמש ב"שפת ε-δ" ובחתכים של דדקינד ושאר הגדרות מדויקות, במקום הניסוחים המעורפלים של "נעלם אבל לא לגמרי".
אני אהבתי את הלגלוג של סוויפט לחייטים בלפוטה: הם לא סתם מדדו את הלקוח, אלא גם השתמשו בחישובים מתמטיים מתקדמים! אמנם בסופו של דבר הבגד יצא כל כך עקום, שאי-אפשר היה ללבוש אותו, אז מה זה משנה בהשוואה לקדמה האנושית!