חשיבות שפת הסימנים עבור הילדים שלכם
1. התפתחות שפתית מלאה – ילד לקוי-שמיעה לעולם לא יהיה שומע. זה לא עניין של בחירה אישית, זה מצב קיומי.לכן הוא נזקק גם לשפת סימנים וגם לעברית . ילדים חרשים זקוקים לשתי השפות. התפתחותם השפתית תהיה טובה יותר במסגרות דו לשוניות. שפת הסימנים היא המפתח להתפתחות שפתית מלאה בד בבד עם העברית.
2. * שפת סימנים מלאה מאפשרת התפתחות שפתית מלאה – מחקרים מוכיחים שדו-לשוניות על בסיס שפת-הסימנים מובילה להישגים והצלחות גבוהות יותר מכל שיטה אחרת.
3. שפת הסימנים בשילוב עם השתל נותנת לילד/ה את הטוב משני העולמות – הטענה שילדים "מתקלקלים" משפת הסימנים אינה נכונה. הנטייה השפתית הטבעית של הילד היא לשפת הסימנים.
4. גמישות תקשורתית – לא תמיד השתל עובד: אי אפשר להשאיר ילד/ה תלוי בטכנולוגיה בלבד. הילד/ה זקוק לכלים שפתיים, תקשורתיים וקוגניטיביים כבר בגיל הרך.
5. דימוי עצמי חיובי – ילד/ה לקוי-שמיעה לעולם מרגיש/ה שונה בגיל ההתבגרות. ילדים עם לקות שמיעה חווים לעיתים קרובות דחייה מצד חבריהם בשל השונות, הם זקוקים לקבוצת שייכות שבהם אינם שונים. כשיש להם גם את המעגל החברתי של נערים/ות ונערות כמותם הם מרגישים שייכים. אל תבודדו אותם- תנו להם להנות משני העולמות.
6. כוחה של הקהילה – קהילת החרשים וכבדי השמיעה היא קהילה תומכת ומכילה שיכולה לתת לילד/ה שלכם תחושת שייכות וכוח ברגעים שהוא/היא מרגישים "חריגים". כלקוי שמיעה העולם השומע לא תמיד יודע להכיל את השונה. קהילת החרשים מחזקת את הדימוי העצמי החיובי, ואת הכוחות העצמיים והיכולת להתמודד.
7. מודלים לחיקוי – ילדים זקוקים למודלים חיוביים לחיקוי. ילדכם ירצה לדעת שהוא/היא לא לבד בעולם ויחפש מודלים לחיקוי שיוכל להזדהות עמם. ללא שפת הסימנים, כל לקוי-שמיעה הוא אי לעצמו; שפת הסימנים מאפשרת את הזיקה האישית אשר דרכה אפשר לשאוף ליותר, לפרוץ גבולות ולהגיע להגשמה עצמית גם בחיים הבוגרים.
8. שוווה בין שווים –בקהילה דוברת שפת סימנים שכולם בה ערבים זה לזו ילדכם יוכל לקחת חלק ולהרגיש שווה בין שווים.
לסיכום-
1. זו השפה הטבעית לו או לה מבחינת יעילות וקלות הלמידה (מכיוון שהלמידה היא בערוץ הראייתי-חזותי בניגוד לכל דרך תקשורת אחרת המחייבת מאמץ ומשאבים גדולים מאוד שלעולם לא תהיינה יעילות מבחינת ההשקעה והבנת השפה – אם בקריאת שפתיים או בשמיעת שיחה קבוצתית למשל).
2. זה הגיבוי היחיד שיש לילד מניתוק מוחלט מהסביבה במקרה וכל הטכנולוגיות והשיטות האחרות אינן עומדות בציפיות – בסופו של דבר ילד עם שתל, כאשר השתל אינו פעיל, הוא ילד עם אפס שרידי שמיעה (במיוחד עם שתל דו-צדדי). לכן במצבים שבהם יש ירידה נוספת בשמיעה, כשל בשתל וכו' אי אפשר לשלול מילדים את הדרך הטבעית והבסיסית שלהם לתקשר עם הדומים להם ועם אחרים.
אנו נשמח לענות על עוד שאלות של הורים
בברכה,
ננה בר
1. התפתחות שפתית מלאה – ילד לקוי-שמיעה לעולם לא יהיה שומע. זה לא עניין של בחירה אישית, זה מצב קיומי.לכן הוא נזקק גם לשפת סימנים וגם לעברית . ילדים חרשים זקוקים לשתי השפות. התפתחותם השפתית תהיה טובה יותר במסגרות דו לשוניות. שפת הסימנים היא המפתח להתפתחות שפתית מלאה בד בבד עם העברית.
2. * שפת סימנים מלאה מאפשרת התפתחות שפתית מלאה – מחקרים מוכיחים שדו-לשוניות על בסיס שפת-הסימנים מובילה להישגים והצלחות גבוהות יותר מכל שיטה אחרת.
3. שפת הסימנים בשילוב עם השתל נותנת לילד/ה את הטוב משני העולמות – הטענה שילדים "מתקלקלים" משפת הסימנים אינה נכונה. הנטייה השפתית הטבעית של הילד היא לשפת הסימנים.
4. גמישות תקשורתית – לא תמיד השתל עובד: אי אפשר להשאיר ילד/ה תלוי בטכנולוגיה בלבד. הילד/ה זקוק לכלים שפתיים, תקשורתיים וקוגניטיביים כבר בגיל הרך.
5. דימוי עצמי חיובי – ילד/ה לקוי-שמיעה לעולם מרגיש/ה שונה בגיל ההתבגרות. ילדים עם לקות שמיעה חווים לעיתים קרובות דחייה מצד חבריהם בשל השונות, הם זקוקים לקבוצת שייכות שבהם אינם שונים. כשיש להם גם את המעגל החברתי של נערים/ות ונערות כמותם הם מרגישים שייכים. אל תבודדו אותם- תנו להם להנות משני העולמות.
6. כוחה של הקהילה – קהילת החרשים וכבדי השמיעה היא קהילה תומכת ומכילה שיכולה לתת לילד/ה שלכם תחושת שייכות וכוח ברגעים שהוא/היא מרגישים "חריגים". כלקוי שמיעה העולם השומע לא תמיד יודע להכיל את השונה. קהילת החרשים מחזקת את הדימוי העצמי החיובי, ואת הכוחות העצמיים והיכולת להתמודד.
7. מודלים לחיקוי – ילדים זקוקים למודלים חיוביים לחיקוי. ילדכם ירצה לדעת שהוא/היא לא לבד בעולם ויחפש מודלים לחיקוי שיוכל להזדהות עמם. ללא שפת הסימנים, כל לקוי-שמיעה הוא אי לעצמו; שפת הסימנים מאפשרת את הזיקה האישית אשר דרכה אפשר לשאוף ליותר, לפרוץ גבולות ולהגיע להגשמה עצמית גם בחיים הבוגרים.
8. שוווה בין שווים –בקהילה דוברת שפת סימנים שכולם בה ערבים זה לזו ילדכם יוכל לקחת חלק ולהרגיש שווה בין שווים.
לסיכום-
1. זו השפה הטבעית לו או לה מבחינת יעילות וקלות הלמידה (מכיוון שהלמידה היא בערוץ הראייתי-חזותי בניגוד לכל דרך תקשורת אחרת המחייבת מאמץ ומשאבים גדולים מאוד שלעולם לא תהיינה יעילות מבחינת ההשקעה והבנת השפה – אם בקריאת שפתיים או בשמיעת שיחה קבוצתית למשל).
2. זה הגיבוי היחיד שיש לילד מניתוק מוחלט מהסביבה במקרה וכל הטכנולוגיות והשיטות האחרות אינן עומדות בציפיות – בסופו של דבר ילד עם שתל, כאשר השתל אינו פעיל, הוא ילד עם אפס שרידי שמיעה (במיוחד עם שתל דו-צדדי). לכן במצבים שבהם יש ירידה נוספת בשמיעה, כשל בשתל וכו' אי אפשר לשלול מילדים את הדרך הטבעית והבסיסית שלהם לתקשר עם הדומים להם ועם אחרים.
אנו נשמח לענות על עוד שאלות של הורים
בברכה,
ננה בר