גם אני לא התלהבתי בשמיעה הראשונה.
לא יודע אם אצלך זה הולך להשתנות, אבל עכשיו אני הרבה יותר 'אופטימי'
הוא היה נשמע לי כמו אוסף חלש מתמיד בשבילה, בעיקר אחרי האקסטרווגנטיות שהרגילה אותנו אליה, כמו שאמרת.
השירים גדלו עלי. זה לא אלבום מופת ולא יודע עד כמה הוא עומד בהבטחה של האנשים שעומדים מאחוריו,
אבל כשהתעמקתי בשירים (מילים, לחן, הפקה) התאהבתי ברוב הפרויקט.
מ''אשליה מושלמת'' אני עדיין לא מתלהב ועדיין חסר לי איזה standout שמפיל אותי מהרגליים,
אבל אני הכי מבסוט על הכיוון שבחרה וסך הכל כמו שכתבתי, זה באמת, באמת
פופ.
בקיצור, עבד לה בעיני. האלבום מרגש אותי וזורם לי ואני נהנה ממנו. מה שבטוח זה שיש כאן הרבה יותר רגש מבארטפופ (לא רק לירית אלא גם במינונים המוזיקליים) ואתמול כששמעתי את הראיון שלה ל- Beats 1 (האחד שהיא דיברה בו על מדונה) הבנתי כמה כוונה וכמה אישיים השירים עבורה. שכנעה אותי