ביקורת שלי על "Lemonade"
- פותח הנושא Vulnicura
- פורסם בתאריך
הקדמה (=השוואה לST)
סלף-טייטלד ו-Lemonade מאוד דומים במובנים רבים – את כל אחד מהם מלווה סט ויזואלי מרהיב, בשניהם ביונסה מתרחקת מהפופ שעשתה עד סשה פירס (ואפילו טיפה ב-4), ושניהם שוחררו בהפתעה מוחלטת (או בהתראה מאוד מאוד מאוד קצרה... תקראו לזה איך שאתם רוצים). אם באתם ל-"Lemonade" במטרה לשמוע את סלף-טייטלד 2.0 – כנראה תתאכזבו. בניגוד ל"ביונסה", שם כל שיר וקליפ עוסקים בנושא שונה ומספרים סיפור שונה (כמו: ההפלה, פמיניזם, סקסיות, סקסיסטיות, אהבה ועוד) שבסופו של דבר נשזרים לסיפור אחד גדול – ב"Lemonade" ביונסה מספרת סיפור אחד ארוך, היא מתארת את התהליך שחשה לאחר הבגידה (מעצב, להכחשה, לכעס, סליחה, וכו') – ולכן לדעתי גם הבחירה לאחד את "לימונדה" לסרט אחד ארוך הרבה יותר משמעותית מב"סלף-טייטלד". אני אוהב מאוד את שני האלבומים, אבל "למונייד" מביא חוויה שונה. ב"למונייד" אתה מרגיש את מה שביונסה מרגישה – ביחד איתה. כשהיא כועסת על הבגידה – גם אתה! וכשהיא סולחת – גם אתה.
 
סלף-טייטלד ו-Lemonade מאוד דומים במובנים רבים – את כל אחד מהם מלווה סט ויזואלי מרהיב, בשניהם ביונסה מתרחקת מהפופ שעשתה עד סשה פירס (ואפילו טיפה ב-4), ושניהם שוחררו בהפתעה מוחלטת (או בהתראה מאוד מאוד מאוד קצרה... תקראו לזה איך שאתם רוצים). אם באתם ל-"Lemonade" במטרה לשמוע את סלף-טייטלד 2.0 – כנראה תתאכזבו. בניגוד ל"ביונסה", שם כל שיר וקליפ עוסקים בנושא שונה ומספרים סיפור שונה (כמו: ההפלה, פמיניזם, סקסיות, סקסיסטיות, אהבה ועוד) שבסופו של דבר נשזרים לסיפור אחד גדול – ב"Lemonade" ביונסה מספרת סיפור אחד ארוך, היא מתארת את התהליך שחשה לאחר הבגידה (מעצב, להכחשה, לכעס, סליחה, וכו') – ולכן לדעתי גם הבחירה לאחד את "לימונדה" לסרט אחד ארוך הרבה יותר משמעותית מב"סלף-טייטלד". אני אוהב מאוד את שני האלבומים, אבל "למונייד" מביא חוויה שונה. ב"למונייד" אתה מרגיש את מה שביונסה מרגישה – ביחד איתה. כשהיא כועסת על הבגידה – גם אתה! וכשהיא סולחת – גם אתה.
 
 
"Lemonade" הוא אולי האלבום הכי מגוון של ביונסה, אך הכי מאוחד ומגובש שהיא יצרה.
במשך האלבום תוכלו לשמוע דאנסהול, רוק, טראפ, רנב, רנב אלטרנטיבי, קאנטרי, פופ, היפ הופ, פאנק, ואפילו בלדת פסנתר פשוטה. ועדיין, ביונסה נשמעת מגובשת על עצמה ועל מה שהיא מנסה להעביר יותר מאי פעם. ביונסה חזרה, והיא לא כאן לשחק משחקי ילדים ולשחרר עוד סשה פירס. ביונסה ב-2016 מנסה לחדש. ביונסה של 2016 עושה את מה שאף אחד לא האמין. ביונסה והגיטרה נשמעים כל כך טוב ביחד ב"Daddy Lessons" וג'ק וויט עושה פלאים עם ביונסה ב"Don't Hurt Yourself". בפעם הראשונה ששמעתי את האלבום הייתי עם פה פעור במשך 45:42 דקות. הייתי בטוח שביונסה תביא לנו עוד שירים בסגנון של Formation, דראנק אין לאב וחבריהם. כמה שטעיתי.
ביונסה הביאה אלבום שמעבר לזה שהוא מפתיע, הוא האלבום הכי איכותי (שונא להשתמש במילה הזאת) שעשתה. ביונסה הגיעה לאולפן כשהיא יודעת בדיוק מה היא רוצה לעשות והיא בחרה את האנשים שיעשו את האלבום הזה לאלבום הכי טוב שאפשר. אם ביונסה רוצה לעשות בלדת רוק, בלדת פנסתר, שיר דאנסהול, טראפ ורוק באלבום אחד – מי לעזאזל יכול לעצור אותה?! אני עכשיו בדיוק שומע את האלבום עוד פעם, ומדהים אותי המעבר החד בין 'דונט הרט יורסלף' ל'סורי'. לאו דווקא בגישה, אלא בפאן המוזיקלי. משיר רוק כועס מתפוצץ לשיר טראפ חצוף וכיפי.
אם הייתי בטוח שאחרי סלף – טייטלד ביונסה לא תוכל להתעלות על עצמה, היא הוכיחה לי פה בענק שטעיתי.
 
 
אני לא מבין יותר מדי גדול בקולנוע, אבל אי אפשר שלא לשבח את ביונסה על העבודה הויזאולית המדהימה שעשתה פה. הקליפים שמרהיבים ומרשימים, כל אחד בפני עצמו – ואיך שכולם עובדים ביחד כסרט, במיוחד בעזרת קטעי המעבר (אישית האהוב עליי: בין "Pray You Catch Me" ל"Hold Up". מדהים!).
הסטים, הקאסט, התלבושות, העלילה, ה-כ-ל. כל פעם שאני רואה את הסרט אני בוהה במסך בהתפעלות במשך שעה. אהבתי גם את המעבר החזק בין הצבעים. בין הירוק והחום של "פריי", צהוב ב"הולד אפ", כחול ב"דונט", שחור-לבן ב"סורי", אדום נאון ב"6 אינצ' " ועוד ועוד – מדגישים את האופי של כל שיר וקליפ ואת המסר שביונסה מנסה להעביר. אני אישית בן אדם מאוד ויזואלי ושביונסה מציגה לי מה שהיא מרגישה מול העיניים זה משהו מאוד חזק מבחינתי ומוסיף המון לחיבור שלי עם כל שיר. כפי שרשמתי בהתחלה, מבין גדול בקולנוע אני לא וכנראה שגם לא אהיה, אבל היא בהחלט עשתה פה עבודה מדהימה ומגיע לה על זה שאפו (+ והיא נראית כמו אלוהים לאורך כ-ל הסרט!! במיוחד בסורי בסצנה בחוץ וב"Love Drought" או "All Night", לא זוכר בדיוק).
 
פרשנות אישית שלי + סיכום
לאורך כל האלבום, ביונסה מדברת על בגידה. אני מאמין שהיא מדברת על יותר מ-רק בגידה מהגבר שלה. אני מאמין ש"Forward", "Freedom" ו-"Formation" הם לא היחידים שמדברים על מאבק האדם ( והאישה) השחור באמריקה הלבנה. ביונסה לאורך כל האלבום מדברת על הסטירה שקיבלו השחורים מהמדינה שלהם. את הבגידה שהם חוו כאשר אזרחי המדינה שלהם – ולא סתם אזרחים- שוטרים, שאמורים להגן על האזרח - רוצחים את בני ה"עדה" שלהם- שהיו חפים מפשע. "אפשר לטעום את חוסר האמינות", "הם לא אוהבים אותך כמו שאני אוהבת אותך", "כשאתה פוגע בי, אתה פוגע בעצמך", ועוד, ועוד ועוד המון ציטוטים משפטים שקיימים באלבום – שהאינטרפרטציה הראשונית שעולה מהם – בעלה בוגד בה, או לאחר מכן – הנה, היא סולחת לבעלה, והכל בסדר, האהבה חזקה מהכל. אבל.. אולי מעבר לזה, היא מדברת על המדינה שלה? היא מרגישה שמשהו לא הוגן, לא בסדר, קורה. אולי היא כביכול מדברת אל המדינה, ואומרת לה (בתור אישה שחורה) – אני גם אוהבת אותך – לא פחות מהאנשים הלבנים! והיא מפצירה בה- כשאת פוגעת בי, ובאנשים שלך – את פוגעת בעצמך. בתדמית שלך, בעם שלך. אבל בסופו של דבר, ביונסה אוהבת את המדינה שלה. למרות שלפעמים קשה, ולא הכל תמיד מושלם, גם האנשים השחורים באמריקה אוהבים את המדינה, ופעם אחרי פעם שרים בגאווה את ההמנון, ומרגישים חלק בלתי נפרד (על זה בדיוק היא מדברת *לדעתי כמובן* ב"אל נייט"). אני לא אומר שג'יי זי לא בגד בה- ויכול להיות מאוד שכן (לפי מה שהבנתי(, אבל זה לא הדבר היחיד שביונסה רצתה לצעוק ולהגיד לעולם בגללו " הוצאתי סרט! ואלבום! בהפתעה!". ביונסה צועקת במשך כל האלבום שהשחורים באמריקה חווים את הבגידה הזאת על בשרם, גם אם בסופו של דבר אוהבים את המדינה - והגיע הזמן שכל העולם ישמע.
 
 
בסופו של דבר ביונסה לפי דעתי הביאה אלבום מאוחד, מגובש, מוצף ברגשות ובעל מסר מאוד מאוד חזק.
שירים מומלצים: Pray You Catch me, Daddy Lessons, Freedom, Don't Hurt Yourself, All Night
קליפים מומלצים: Don't Hurt Yourself, Hold Up, Sorry, Love Drought, 6 Inch ( + פורמיישן שקשה לי להשאיר בחוץ)
אני אוהב את כל האלבום, גם שירים וגם קליפים. אלה הטופ 5 שלי.
לאורך כל האלבום, ביונסה מדברת על בגידה. אני מאמין שהיא מדברת על יותר מ-רק בגידה מהגבר שלה. אני מאמין ש"Forward", "Freedom" ו-"Formation" הם לא היחידים שמדברים על מאבק האדם ( והאישה) השחור באמריקה הלבנה. ביונסה לאורך כל האלבום מדברת על הסטירה שקיבלו השחורים מהמדינה שלהם. את הבגידה שהם חוו כאשר אזרחי המדינה שלהם – ולא סתם אזרחים- שוטרים, שאמורים להגן על האזרח - רוצחים את בני ה"עדה" שלהם- שהיו חפים מפשע. "אפשר לטעום את חוסר האמינות", "הם לא אוהבים אותך כמו שאני אוהבת אותך", "כשאתה פוגע בי, אתה פוגע בעצמך", ועוד, ועוד ועוד המון ציטוטים משפטים שקיימים באלבום – שהאינטרפרטציה הראשונית שעולה מהם – בעלה בוגד בה, או לאחר מכן – הנה, היא סולחת לבעלה, והכל בסדר, האהבה חזקה מהכל. אבל.. אולי מעבר לזה, היא מדברת על המדינה שלה? היא מרגישה שמשהו לא הוגן, לא בסדר, קורה. אולי היא כביכול מדברת אל המדינה, ואומרת לה (בתור אישה שחורה) – אני גם אוהבת אותך – לא פחות מהאנשים הלבנים! והיא מפצירה בה- כשאת פוגעת בי, ובאנשים שלך – את פוגעת בעצמך. בתדמית שלך, בעם שלך. אבל בסופו של דבר, ביונסה אוהבת את המדינה שלה. למרות שלפעמים קשה, ולא הכל תמיד מושלם, גם האנשים השחורים באמריקה אוהבים את המדינה, ופעם אחרי פעם שרים בגאווה את ההמנון, ומרגישים חלק בלתי נפרד (על זה בדיוק היא מדברת *לדעתי כמובן* ב"אל נייט"). אני לא אומר שג'יי זי לא בגד בה- ויכול להיות מאוד שכן (לפי מה שהבנתי(, אבל זה לא הדבר היחיד שביונסה רצתה לצעוק ולהגיד לעולם בגללו " הוצאתי סרט! ואלבום! בהפתעה!". ביונסה צועקת במשך כל האלבום שהשחורים באמריקה חווים את הבגידה הזאת על בשרם, גם אם בסופו של דבר אוהבים את המדינה - והגיע הזמן שכל העולם ישמע.
 
 
בסופו של דבר ביונסה לפי דעתי הביאה אלבום מאוחד, מגובש, מוצף ברגשות ובעל מסר מאוד מאוד חזק.
שירים מומלצים: Pray You Catch me, Daddy Lessons, Freedom, Don't Hurt Yourself, All Night
קליפים מומלצים: Don't Hurt Yourself, Hold Up, Sorry, Love Drought, 6 Inch ( + פורמיישן שקשה לי להשאיר בחוץ)
אני אוהב את כל האלבום, גם שירים וגם קליפים. אלה הטופ 5 שלי.
candyheart
New member
קודם כל, תודה רבה על הביקורת!
הקריאה הייתה מאוד מעניינת.
אני, כאחת שדי סולדת מביונסה, גם הרגשתי איזושהי אותנטיות הפעם ומשהו יותר מגובש ואחיד, כפי שכתבת. פחות מתחנף, ויותר אישי ואמיתי הפעם.
הויזאליות הרשימה מאוד גם אותי, אם כי אני כנראה לא אצפה בזה במלואו שוב. זה די מעייף בסופו של דבר. אבל אני שמחה שצפיתי וזה בהחלט נתן לאלבום מימד גדול יותר.
הפרשנות שלך מעניינת מאוד. לא חשבתי על זה בכלל! אני חושבת שג'יי זי כן בגד בה, אבל מאוד יכול להיות שהיא מקשרת את זה למקום שציינת. הפן של השחורים באמריקה בהחלט מככב המון בקליפ לצד עניין הבגידה, אז באמת יכול להיות שהיא קישרה בינהם. מחשבה יפה!
לדעתי כתבת מצוין וענייני.
שוב תודה!
הקריאה הייתה מאוד מעניינת.
אני, כאחת שדי סולדת מביונסה, גם הרגשתי איזושהי אותנטיות הפעם ומשהו יותר מגובש ואחיד, כפי שכתבת. פחות מתחנף, ויותר אישי ואמיתי הפעם.
הויזאליות הרשימה מאוד גם אותי, אם כי אני כנראה לא אצפה בזה במלואו שוב. זה די מעייף בסופו של דבר. אבל אני שמחה שצפיתי וזה בהחלט נתן לאלבום מימד גדול יותר.
הפרשנות שלך מעניינת מאוד. לא חשבתי על זה בכלל! אני חושבת שג'יי זי כן בגד בה, אבל מאוד יכול להיות שהיא מקשרת את זה למקום שציינת. הפן של השחורים באמריקה בהחלט מככב המון בקליפ לצד עניין הבגידה, אז באמת יכול להיות שהיא קישרה בינהם. מחשבה יפה!
לדעתי כתבת מצוין וענייני.
תודה רבה!
גם אני דיי סלדתי ממנה בשלושת האלבומים הראשונים (אוהב את הלהיטים בעיקר וגם Bday אחלה של אלבום ) - היא הרגישה לי דיי מנסה לצאת משהו שהיא לא. אבל כש4 יצא התאהבתי בה. ולגבי הפרשנות - למדנו באנגלית שיר שקשור למאבק של השחורים באמריקה אז ישר התקשר לי
בכל מקרה דיי חפרתיעל זה בביקורת אבל כרגע לימונדה הוא האהוב עליי של ביונסה. מקווה שהיא תמשיך להתעלות על עצמה!
גם אני דיי סלדתי ממנה בשלושת האלבומים הראשונים (אוהב את הלהיטים בעיקר וגם Bday אחלה של אלבום ) - היא הרגישה לי דיי מנסה לצאת משהו שהיא לא. אבל כש4 יצא התאהבתי בה. ולגבי הפרשנות - למדנו באנגלית שיר שקשור למאבק של השחורים באמריקה אז ישר התקשר לי
Ultraviolence
New member
תודה רבה על הביקורת!
אני מסכים שזה עוד פרויקט מוצלח שלה מכל הבחינות ושהיא התעלתה על עצמה במספר מובנים ויצרה סוף סוף משהו שלא מרגיש מתחנף יותר מדי וקצת יותר חושפני ו''כנה'',
אבל כמו שכבר כתבתי כאן, אני חושב שה- replay value שלו נמוך יותר משל ''self-titled''.
אישית הפן הויזואלי הדהים אותי בצפייה ראשונה (על אף שגם אני בטח לא אחזור לזה) והשירים רק גדלו וגדלו עלי בשבוע הראשון של ההאזנה.
 
נהניתי לקרוא, תישאר כאן יותר
אני מסכים שזה עוד פרויקט מוצלח שלה מכל הבחינות ושהיא התעלתה על עצמה במספר מובנים ויצרה סוף סוף משהו שלא מרגיש מתחנף יותר מדי וקצת יותר חושפני ו''כנה'',
אבל כמו שכבר כתבתי כאן, אני חושב שה- replay value שלו נמוך יותר משל ''self-titled''.
אישית הפן הויזואלי הדהים אותי בצפייה ראשונה (על אף שגם אני בטח לא אחזור לזה) והשירים רק גדלו וגדלו עלי בשבוע הראשון של ההאזנה.
 
נהניתי לקרוא, תישאר כאן יותר
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.