שיר אפוקליפטי אישי

yofiel

New member
שיר אפוקליפטי אישי

הולך במזדרון של חיי דלתות נפתחות מכל עבר אבל אני... הולך אחורה בעיניים עצומות ולא נתקל בשום דלת שנפתחת לעברי אני כבר לא יכול לראות את האמת שיוצאת לעברי ואומרת... אני שלך. לנצח אשכח את כוחי ולעולם לא אדע מה עמד אז מולי באותו יום ביום שהתחלתי למות. זה שיר שכתבתי לפני 4 שנים בערך , כשעדיין לא האמנתי בעצמי כמו היום. הפחד הכי גדול שלי היה שלא אראה את האמת ואשכח מי אני. ההזדמנויות תמיד היו שם , אני לא ראיתי אותם. היום שבו אתחיל למות הוא היום שבו אוותר על החלומות שלי. השיר הזה היא השיר הכי חשוב שכתבתי כיוון שהוא אמר הרבה מעבר למה שיכולתי להבין בזמן שהוא נכתב. כל שלב שעברתי בחיים , מצאתי עוד פירוש לשיר. היום , כשאני באמת מתחבר לכוחי אני רואה את העולם אחרת , אני יודע שאני בכיוון הנכון להגשים את יעודי. האפוקליפסה האישית שלי כבר לא תקרה , את הפחד הזה כבר עברתי. באור ואהבה , יופיאל המלאך
 
ניחוש פרוע...

יש מין ניחוח רומנטי באווירת השיר, האם הוא נכתב בעקבות סיום מערכת יחסים אחרונה...? ודרך אגב, היום בו התחלת למות הוא היום בו התחלת להיוולד מחדש. באהבה, רואה בכוכבים.
 

yofiel

New member
לא בדיוק...

אכן , יש ניחוח רומנטי , אבל זה קשור למציאת האחת , שעדיין לא הכרתי ולא לסיום של משהו ישן. הבשבילי היום שהתחלתי למות זה תהליך הגסיסה בלי לשים לב של הרבה אנשים שחיים כמו זומבים ולא עושים שום דבר עם עצמם. שים לב , אמרתי היום שהתחלתי למות , לא היום שמתתי... אם הייתי מת , גם יכולתי להוולד מחדש... הגסיסה זה מה שגרוע...
 
ההבדל בין לחיות ולהתקיים

מה ששניכם העלתם כאן, ידידי היקרים הוא ההבדל בין... לחיות לבין להתקיים. אדם חי הוא אותו אדם עם עיניים יוקדות... שנשמתו תוססת, אדם עם חלומות... עם הגשמות... עם תקוות... עם מודעות פנימית שמתפתחת כל הזמן... אדם שמתקיים הוא למעשה ... ...מת - קיים... ואלו הם אותם אנשים שחיים כמו ``זומבי`` ולא עושים כלום עם עצמם. אז.. אאחל לכולנו ללכת תמיד בנתיב התפתחות המודעות הפנימית ו.. שנחייה!!! אהבתי מאוד את ההודעה שלך, יופיאל, על ההגדרה של ``ירידה לצורך עלייה`` (!) בְּהֶקשר להתפתחותה של המודעות הפנימית ונדמה לי איכשהו... שזה מתקשר... בהמון אהבה! :cool:
 
ליופיאל

ואם אתה זומבי מרגיש לכוד בין מת לחי חי את חייך אך איבדת את החיות מרגיש שאינך חי ואינך יכול לצאת מהמלכוד אין בכוחך להוציא את עצמך מן המילכוד של הזומבי וכל חיותך תלויה באדם אחר, בן זוג למשל מה עליך לעשות אז? למות ולנסות שוב?
 
שמי אינו יופיאל, אבל,

מרגיש לכוד זו כבר.. מודעות (!) ולא ``זומבי``. ולכן מכאן ועד בנייה פנימית - הדרך כבר גלוייה, אפשרית. תלות באחר, בכל המובנים, אינה בריאה. כך שאם זה קיים והאדם האחר, שבו היינו תלויים יוצא מן התמונה - יש להתייחס לזה כאל ה ה ז ד מ נ ו ת שלנו לבנות את עצמינו מחדש, ללא תלות. לטפח את היישות הפנימית שלנו.. עד שנעמוד זקופים על רגלינו אנו. אומרים שמי שרודף אחר הכבוד הכבוד בורח ממנו... זה נכון גם באהבות, זה נכון גם בבניית חיות פנימית ועצמאית. מי שנשען על האחר בבנייה העצמית שלו לא בונה את עצמו באמת. ובהשאלה - עיוור שהולך בדרך תוך השענות ומתן יד.. לעולם לא ילמד. רק אם יניחו לו להתנסות בהליכה עצמאית. אז.. אם אני מבינה נכון את מה שאת מרמזת עליו... אפשר לומר, שקבלת הזדמנות שנייה לחיים... :) שלך כמו תמיד, באהבה רבה, אני.
 
אוף - עכשיו אני צריכה להסביר

דיברתי עליו ולא עלי הוא זה שהיה תלוי בי, נפשית, שלא התגבר, אחרי מותי בתאונה (קליני), על התחושה שאין לו קיום בלעדיי, קיום לנפשו שחי דרכי רצה עצמאות! ובסוף הרגיש צורך להשתחרר הרגיש זומבי חש שאם ישאר כאב ובעל הוא מת מבפנים כל החיות היא דרכי והצורך לבחור - אם ישאר איתי ועם ילדיו וחייו הקודמים - ימות מבפנים ואם ילך לדרכו - אה, אבל זה איננו יכול, לא יכול היה לחיות בלעדיי אז במה יכול היה לבחור? ובחר בחבל התליה..
 

yofiel

New member
לבחור בחיים

בעלך היה אדם מאוד תלותי , והעדיף לחיות את חייו דרך אחרים מאשר לחיות את עצמו. בכך הכניס את עצמו למילכוד - אם אני לבד - אין לי קיום , ואם אני נשאר - אני לא באמת חי. הוא חשב שהגיע למצב שבו אין ברירה , אך הוא פחד להסתכל על מה שהביא אותו לאין מוצא - התלות. הוא יכל היה לבחור לחיות בשביל עצמו , איתך או בלעדייך , אבל עדיין בשביל עצמו. הוא ויתר על חייו עוד לפני שהתאבד. הוא בטח היה מסוג האנשים ה``טובים מדי`` שמקריבים את עצמם למען אחרים. ההקרבה האישית הזאת נובעת מפחד לעמוד בזכות עצמי וחוסר באהבה עצמית. אנשים כאלה יאהבו מאוד את מי שסביבם , אך שום דבר לא יוכל באמת למלא אותם לא משנה כמה נאהב אותם. הם צריכים ללמוד לאהוב את עצמם. להיות אדם טוב זה לא רק לדאוג לזולת , אלא גם לדאוג לעצמי , כדי שיהיה לי את הכח לדאוג לאחרים. ``ואהבת לרעך כ מ ו ך `` אני מצטער שבעלך בחר כך , אבל זו הבחירה שלו והוא יצתרך להתמודד איתה. את בחרת בחיים , ויש לך הזדמנות שניה. את צריכה להבין מה היה השיעור שלך איתו , מה למדת , ומה את לוקחת הלאה. עצה - את הכאב תשאירי מאחור , הוא משא כבד , לא כדי להסחב איתו כל החיים. באור ואהבה אינסופית יופיאל המלאך
 

lookout

New member
בחירה

לפעמים נדמה לנו כי אחרים אינם יכולים בלעדינו, אולי זה הפוך ? בכל מקרה כל אחד בוחר את הבחירות שלו, לנו אין את כל התשובות. אך נוכל לחשוב שתמיד הבחירות באות מתוך אהבה, ולא נעצור כדי ל``טחון`` כל בחירה על היבטיה, נקבל אותה באהבה, ונמשיך בבחירות שלנו.. אין לאף אחד הסיבה להחליט עבור האחר, ואין חשיבות למיהו אותו האחר, בן, בת, בעל, אב, אם וכ``ו, אך אפשר לעזור לו בבחירותיו באמצעות בחירותינו. באהבה.
 

שני.ר

New member
הי יופיאל

כמה שאני מזדהה, כל כך ציורי, מלא דימיון אין שום ספק שיש לך כשרון
 
למעלה