כל האמת על הצד האפל שלי..
אולי זו השהייה הממושכת תחת נורות הפלורצנט המשרדיות, אולי האוויר הממוחזר בטמפ' האחידה ואולי יש לזה קשר לאידיוט ההוא שיושב מולי ששוב לקח לי את העט ואפילו לא טרח להשאיר לי פתק ממו. אני יכול שלא להפקיר את עמדת השולחן שלי ולוותר על הפסקות הקפה והסיגריה אבל אז אני הופך לבלתי נסבל ועצבני. הפתרון הבוגר יהיה לדבר איתו על זה. אז תפסתי איתו שיחה בסוף היום בחדרון הצילום, במהלך השיחה גם תפסתי את הראש שלו והטחתי על זכוכית מכונת הצילום 7 פעמים. בפעם השנייה כבר הדם התחיל ללכלך לי את החולצה אבל אמא תמיד אמרה שהמתחיל במצווה אומרים לו גמור. בפעם הרביעית נראה לי שהוא כבר איבד את ההכרה אבל לא הייתי בטוח כי מכונת הצילום החלה לעבוד ופס האור המרצד סינוור אותי קצת. משעשע איך הדם הכהה שהתפזר על הזכוכית נראה כמו סירופ פטל תחת אותו פס האור החזק של מכונת הצילום. בהיתי בפטל המתפשט עד שהמכונה סיימה את פעולת הצילום, אז שיחררתי את אחיזתי בפניו והוא צנח לריצפה. לקחתי את הדפים המצולמים לעמדת השולחן שלי ותייקתי. למחרת הבוס בא לעמדת השולחן שלי ותפס אותי מקמט את הדפים המצולמים עם הפרצוף של האידיוט וקולע אותם לפח במקום לעבוד. נראה לי שבגלל זה הוא פיטר אותי. אבל לפחות הוא כתב מכתב המלצה למקום העבודה הבא שלי שבו הוא ציין במפורש שלא לקחת לי עיטים מהשולחן בלי לבקש או לפחות להשאיר פתק ממו. המכתב עזר, ובראיון למקום העבודה החדש שלי הסברתי להם שאני בכלל לא טיפוס אלים, אני בכלל שקרן פתולוגי.
אולי זו השהייה הממושכת תחת נורות הפלורצנט המשרדיות, אולי האוויר הממוחזר בטמפ' האחידה ואולי יש לזה קשר לאידיוט ההוא שיושב מולי ששוב לקח לי את העט ואפילו לא טרח להשאיר לי פתק ממו. אני יכול שלא להפקיר את עמדת השולחן שלי ולוותר על הפסקות הקפה והסיגריה אבל אז אני הופך לבלתי נסבל ועצבני. הפתרון הבוגר יהיה לדבר איתו על זה. אז תפסתי איתו שיחה בסוף היום בחדרון הצילום, במהלך השיחה גם תפסתי את הראש שלו והטחתי על זכוכית מכונת הצילום 7 פעמים. בפעם השנייה כבר הדם התחיל ללכלך לי את החולצה אבל אמא תמיד אמרה שהמתחיל במצווה אומרים לו גמור. בפעם הרביעית נראה לי שהוא כבר איבד את ההכרה אבל לא הייתי בטוח כי מכונת הצילום החלה לעבוד ופס האור המרצד סינוור אותי קצת. משעשע איך הדם הכהה שהתפזר על הזכוכית נראה כמו סירופ פטל תחת אותו פס האור החזק של מכונת הצילום. בהיתי בפטל המתפשט עד שהמכונה סיימה את פעולת הצילום, אז שיחררתי את אחיזתי בפניו והוא צנח לריצפה. לקחתי את הדפים המצולמים לעמדת השולחן שלי ותייקתי. למחרת הבוס בא לעמדת השולחן שלי ותפס אותי מקמט את הדפים המצולמים עם הפרצוף של האידיוט וקולע אותם לפח במקום לעבוד. נראה לי שבגלל זה הוא פיטר אותי. אבל לפחות הוא כתב מכתב המלצה למקום העבודה הבא שלי שבו הוא ציין במפורש שלא לקחת לי עיטים מהשולחן בלי לבקש או לפחות להשאיר פתק ממו. המכתב עזר, ובראיון למקום העבודה החדש שלי הסברתי להם שאני בכלל לא טיפוס אלים, אני בכלל שקרן פתולוגי.