כמה שאלות
- פותח הנושא חרוצון1
- פורסם בתאריך
מחלת דקומפרסיה
נגרמת מנשימת אוויר דחוס, בלחץ הסביבתי של הצולל. ככול שמעמיקים הלחץ ברקמות הגוף עולה, ויותר חנקן מתמוסס ומצטבר בהן. כאשר עולים והלחץ קטן, החנקן משתחרר. אם עולים מהר מדי, או צוברים יותר מדי חנקן, נוצרות בועות שיכולות לחסום כלי דם.
צולל חופשי, מין הסתם, לא נושם בכלל, לכן לא סופג חנקן לגוף, לכן אינו חשוף לסכנת דקומפרסיה. (מקווה שהסברתי ברור)
לגבי השאלה השנייה, יש עדיין פה למטה בהמשך עדיין שרשור על הצוללת החפשית Audery Mestre שנהרגה בניסיון לקבוע שיא עולם בצלילה חפשית. שם (גם בשרשור וגם בסרט עצמו) השאלה הזו נדונה בהרחבה.
נגרמת מנשימת אוויר דחוס, בלחץ הסביבתי של הצולל. ככול שמעמיקים הלחץ ברקמות הגוף עולה, ויותר חנקן מתמוסס ומצטבר בהן. כאשר עולים והלחץ קטן, החנקן משתחרר. אם עולים מהר מדי, או צוברים יותר מדי חנקן, נוצרות בועות שיכולות לחסום כלי דם.
צולל חופשי, מין הסתם, לא נושם בכלל, לכן לא סופג חנקן לגוף, לכן אינו חשוף לסכנת דקומפרסיה. (מקווה שהסברתי ברור)
לגבי השאלה השנייה, יש עדיין פה למטה בהמשך עדיין שרשור על הצוללת החפשית Audery Mestre שנהרגה בניסיון לקבוע שיא עולם בצלילה חפשית. שם (גם בשרשור וגם בסרט עצמו) השאלה הזו נדונה בהרחבה.
אנסה להסביר (מקווה שלא אפול באי-דיוקים למיניהם)
כאשר צולל מעמיק בצלילה חופשית- הוא עוצר את נשימתו.
זה אומר שריאותיו מפסיקות לספוח גאז חדש שאמור היה לעבור בתהליך הדיפוזיה ממחזור הנשימה למחזור הדם ולהפך.
בתהליך ההעמקה- קטנות הראות וכן הבועיות שבמחזור הדם.
כאשר הצולל החופשי עולה למעלה- הראות יתרחבו וכן הבועיות.
אם לא לקח שאכטת אוויר מצולל- סביר להניח שהוא יסיים צלילה בהצלחה (במידה ועבר הסמכת צלילה חופשית מתאימה כמובן
).
אם בכ"ז יחליט לקחת שאכטת אוויר מצולל "נדיב"- הוא נחשף לשתי סכנות עיקריות: (א) ריאותיו יתרחבו בעומק. בעת העליה לפני המים- סביר להניח שייגרם נזק לראות, או במקרה הגרוע- יתפוצצו לחוק בויל
(ב) בועיות גאז חדשות- יסתפחו למחזור הדם בתהליך הדיפוזיה. בעת העליה לפני המים- הדקומפרסיה תחגוג
כאשר צולל מעמיק בצלילה חופשית- הוא עוצר את נשימתו.
זה אומר שריאותיו מפסיקות לספוח גאז חדש שאמור היה לעבור בתהליך הדיפוזיה ממחזור הנשימה למחזור הדם ולהפך.
בתהליך ההעמקה- קטנות הראות וכן הבועיות שבמחזור הדם.
כאשר הצולל החופשי עולה למעלה- הראות יתרחבו וכן הבועיות.
אם לא לקח שאכטת אוויר מצולל- סביר להניח שהוא יסיים צלילה בהצלחה (במידה ועבר הסמכת צלילה חופשית מתאימה כמובן
אם בכ"ז יחליט לקחת שאכטת אוויר מצולל "נדיב"- הוא נחשף לשתי סכנות עיקריות: (א) ריאותיו יתרחבו בעומק. בעת העליה לפני המים- סביר להניח שייגרם נזק לראות, או במקרה הגרוע- יתפוצצו לחוק בויל
בגדול מה שהוא אמר
מעבר לזה הסכנה העיקרית לדעתי ב"שאכטה" מצולל מכלים היא התרחבות הריאות וקריעתן ופחות דקומפרסיה. קשה לי להאמין שאפשר להכנס לדקומפרסיה מכמות החנקן שנמצאת ב"שאכטה" אחת של אויר.
 
לעומת זאת צולל מיכלים לומד מהיום הראשון בקורס כוכב 1 שבמקרה של עליית חירום הוא צריך לפלוט את האויר בצעקה ואף מתרגל זאת בניגוד לצולל חופשי שמתורגל לעצור את נשימתו ולא לפלוט את האויר שבריאותיו כך שבעליה עם אויר בלחץ גבוה העצור בריאותיו הוא בסבירות גבוהה יפוצץ אותן.
 
סביר להניח שצולל חופשי שייקח "שאכטה" בעומק וידע לעלות תוך שחרור שוטף ומבוקר של האויר יוכל לעשות זאת בבטחה אבל לא הייתי מציע לאף אחד לנסות מהסיבות שמניתי בעיקר משום שבזמן בזמן לחץ אדם פועל לפי האינסטינקטים או הרפלקסים המותנים שרכש תוך כדי תרגול.
מעבר לזה הסכנה העיקרית לדעתי ב"שאכטה" מצולל מכלים היא התרחבות הריאות וקריעתן ופחות דקומפרסיה. קשה לי להאמין שאפשר להכנס לדקומפרסיה מכמות החנקן שנמצאת ב"שאכטה" אחת של אויר.
 
לעומת זאת צולל מיכלים לומד מהיום הראשון בקורס כוכב 1 שבמקרה של עליית חירום הוא צריך לפלוט את האויר בצעקה ואף מתרגל זאת בניגוד לצולל חופשי שמתורגל לעצור את נשימתו ולא לפלוט את האויר שבריאותיו כך שבעליה עם אויר בלחץ גבוה העצור בריאותיו הוא בסבירות גבוהה יפוצץ אותן.
 
סביר להניח שצולל חופשי שייקח "שאכטה" בעומק וידע לעלות תוך שחרור שוטף ומבוקר של האויר יוכל לעשות זאת בבטחה אבל לא הייתי מציע לאף אחד לנסות מהסיבות שמניתי בעיקר משום שבזמן בזמן לחץ אדם פועל לפי האינסטינקטים או הרפלקסים המותנים שרכש תוך כדי תרגול.
מנסה להבין
האם אחוז החמצן בריאות לא צולל במהלך הצלילה? כי אם כן זה לא אומר שבכל זאת יש דיפוזיה של גזים לדם, כולל חנקן בלחץ גבוה?
ומה קורה אם הצולל נושף את האויר (הדחוס ) שלו ושואף במקומו אויר מיכלים דחוס? כמות האויר בריאות לא תשתנה, גם כמות החנקן לא השתנתה בסוף התהליך והוא רק הרויח חמצן בלחץ גבוה.(והולך עכשיו לחטף הרעלת חמצן רק שלא נראה לי שזה מסוכן אם מדובר בשתי דקות)
או שלא הבנתי כלום..
ועוד שאלה אפרופו המקרה של אודרי מייסטר - אני מתאר לעצמי שצוללי מיכלים יכולים רק לחכות לה בנקודות מסוימות בדרך. כי מה הם כבר יכול לעשות כשהיא מתחילה לעלות במהירות של 4 מטרים בשנייה?
האם אחוז החמצן בריאות לא צולל במהלך הצלילה? כי אם כן זה לא אומר שבכל זאת יש דיפוזיה של גזים לדם, כולל חנקן בלחץ גבוה?
ומה קורה אם הצולל נושף את האויר (הדחוס ) שלו ושואף במקומו אויר מיכלים דחוס? כמות האויר בריאות לא תשתנה, גם כמות החנקן לא השתנתה בסוף התהליך והוא רק הרויח חמצן בלחץ גבוה.(והולך עכשיו לחטף הרעלת חמצן רק שלא נראה לי שזה מסוכן אם מדובר בשתי דקות)
או שלא הבנתי כלום..
ועוד שאלה אפרופו המקרה של אודרי מייסטר - אני מתאר לעצמי שצוללי מיכלים יכולים רק לחכות לה בנקודות מסוימות בדרך. כי מה הם כבר יכול לעשות כשהיא מתחילה לעלות במהירות של 4 מטרים בשנייה?
אנסה להסביר
אתה שואל מה קורה אם הצולל מחליף את האויר הדחוס שבריאותיו באויר דחוס ממיכל וטוען כי כמות האויר לא תשתנה אבל זה פשוט לא נכון !
 
האויר שנשם הצולל בתחילת הצלילה הוא בלחץ של בר אחד וככל שיעמיק הלחץ אמנם יעלה אבל הכמות תרד שכן האויר נדחס, כאשר יעלה האויר יתחיל להתרחב והלחץ שלו ירד עד בר אחד, הכמות לא תשתנה.
 
לעומת זאת אם הצולל לקח "שלוק" אויר מיכלים בעומק של 40 מ' לדוגמה הרי שהוא מילא את נפח ריאותיו באויר בלחץ של 5 בר, כל זמן שהוא שוהה באותו עומק לא קורה כלום אבל ככל שירדיד לחץ האויר הדחוס שבריאותיו ירד ונפחו יעלה כך שבהגיעו לפני המים כמות האויר תהיה בדיוק פי 5 מנפח ריאותיו. מה יקרה לריאות אתה יכול להבין לבד.
 
לגבי המקרה של אודרי מיסטרה אני לא בקי בכל הפרטים לכן התשובה שלי תהיה עקרונית בלבד. במקרה של מצוקה צולל בטיחות לו היה זמין היה יכול לתת לה אויר ולעלות איתה לאט ובבטחה אל פני המים בקצב של צלילת מיכלים ובכך להציל אותה. שיא העומק אליו הגיעה באותה צלילה אולי לא היה נחשב אבל חייה היו ניצלים.
אתה שואל מה קורה אם הצולל מחליף את האויר הדחוס שבריאותיו באויר דחוס ממיכל וטוען כי כמות האויר לא תשתנה אבל זה פשוט לא נכון !
 
האויר שנשם הצולל בתחילת הצלילה הוא בלחץ של בר אחד וככל שיעמיק הלחץ אמנם יעלה אבל הכמות תרד שכן האויר נדחס, כאשר יעלה האויר יתחיל להתרחב והלחץ שלו ירד עד בר אחד, הכמות לא תשתנה.
 
לעומת זאת אם הצולל לקח "שלוק" אויר מיכלים בעומק של 40 מ' לדוגמה הרי שהוא מילא את נפח ריאותיו באויר בלחץ של 5 בר, כל זמן שהוא שוהה באותו עומק לא קורה כלום אבל ככל שירדיד לחץ האויר הדחוס שבריאותיו ירד ונפחו יעלה כך שבהגיעו לפני המים כמות האויר תהיה בדיוק פי 5 מנפח ריאותיו. מה יקרה לריאות אתה יכול להבין לבד.
 
לגבי המקרה של אודרי מיסטרה אני לא בקי בכל הפרטים לכן התשובה שלי תהיה עקרונית בלבד. במקרה של מצוקה צולל בטיחות לו היה זמין היה יכול לתת לה אויר ולעלות איתה לאט ובבטחה אל פני המים בקצב של צלילת מיכלים ובכך להציל אותה. שיא העומק אליו הגיעה באותה צלילה אולי לא היה נחשב אבל חייה היו ניצלים.
זו התשובה הנכונה לגבי דקומפרסיה
צולל חופשי שיורד ל-20 מטר, הלחץ בריאותיו עולה לשלוש אטמוספירות, והרקמות שלו מתחילות לספוח חנקן בדיוק כמו בצלילת מכשירים. אלא שהוא צולל לזמן קצר ואז כמות החנקן שהגוף שלו סופח אינה מספיקה כדי לגרום למחלת דקומפרסיה.
לגבי שכטה של אויר מצולל מכשירים בעומק, ענו לך למעלה.
צולל חופשי שיורד ל-20 מטר, הלחץ בריאותיו עולה לשלוש אטמוספירות, והרקמות שלו מתחילות לספוח חנקן בדיוק כמו בצלילת מכשירים. אלא שהוא צולל לזמן קצר ואז כמות החנקן שהגוף שלו סופח אינה מספיקה כדי לגרום למחלת דקומפרסיה.
לגבי שכטה של אויר מצולל מכשירים בעומק, ענו לך למעלה.
והכי גרוע זה לעשות צלילות חופשיות בהפסקה שבין צלילות מכשירים
כי למרות שזאת צלילה חופשית, אתה רווי בחנקן מהצלילה הרגילה, ואם עולים בקצב מהיר זה מאוד לא בריא.
לא זוכר איפה שמעתי, אבל גם לויתנים יכולים לחטוף דקומפרסיה אם הם עולים מהר מדי (או אם הצי האמריקאי מבצע ניסויים לסונארים עוצמתיים, לפי האגדות
)
כי למרות שזאת צלילה חופשית, אתה רווי בחנקן מהצלילה הרגילה, ואם עולים בקצב מהיר זה מאוד לא בריא.
לא זוכר איפה שמעתי, אבל גם לויתנים יכולים לחטוף דקומפרסיה אם הם עולים מהר מדי (או אם הצי האמריקאי מבצע ניסויים לסונארים עוצמתיים, לפי האגדות
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.