צילום וצלילה
הגישה שלי אולי מיושנת
קודם כל אציין (אשוויץ
) שאני חובב צילום.
עוד לפני שהיו מצלמות בטלפונים, הייתי נוהג להסתובב עם מצלמה עליי.
כשהתחלתי לצלול (לפני שלושים שנה!) הייתה קיימת אפשרות
לצילום מתחת למים, אבל היא הייתה מסובכת ויקרה.
היום, בעיני, דווקא בגלל ש-צילום (גם מתחת למים) כל כך זמין, פשוט וזול,
אני משתדל להימנע.
הצלילה (בשבילי) היא אחת החוויות האחרונות, שנמצאות מחוץ,
לתחום הזה של - הוירטואליה. של התיעוד המטורף הזה.
גמני "חוטא" - ביומיום, עם הילדים, בנסיעות לחו"ל וכו',
בתיעוד אובססיבי והעלאה לרשתות.
אולי יום אחד "אשבר", "אכנע", וגם כן ארד מתחת למים עם איזה גו-פרו.
עד אז, חשוב לי להפקיע את החוויה הייחודית הזו.
לחוות אותה - כאן ועכשיו.
לפני ואחרי צלילות, עושה פוזות למצלמה עם כל הציוד וזה,
ומעלה לפייסבוק, בשביל להשוויץ.
אבל מתחת למים -
מעבר ל-יופי, של הנופים, של הייצורים המיוחדים שצלילה זו
הדרך היחידה לפגוש אותם בסביבה הטבעית שלהם,
יש (בעיני) בצלילה - חוויה מיוחדת שאי אפשר לתפוס בשום מצלמה.
הריחוף במים. הנשימות. השליטה בתנועה באמצעות נשימות.
לצלול עם מצלמה, יגרום לפספס את החוויה העדינה הזו.
והקורס - הוא חוויה מיוחדת בפני עצמה.
מעבר לעניינים הבטיחותיים, ממליץ - עזובת'ך משטויות!.
תהנה מהחוויה עצמה, תמצא אותה עד הסוף.
את התיעוד, במקרה הזה, תשאיר לזכרון!.