ממנהגי יהדות כורדיסטאן-חג פורים!!

[זיוון נח]

../images/Emo24.gifממנהגי יהדות כורדיסטאן-חג פורים!!

1. בראש-חודש אדר, כשהאב חוזר מבית-הכנסת לביתו לאחר תפילת שחרית, הוא מוצא את דלת ביתו סגורה בפניו. הילדים נועלים את הדלת (גלאקית תראי) ואין פותחים לו עד שהוא מפצה אותם במתנת כסף שתניח דעתם. ראש המשפחה מזמין את בנותיו הנשואות, בעליהן וילדיהן לסעודה בביתו, וכן הוא מזמין את חתניהן של הבנות המאורסות. 2. החל בראש חודש השמש אוסף את תרומת השקלים, ואוסף זה נמשך עד לפני קריאת המגילה. תרומה זו מתחלקת בין החזן, השמש ובית-הכנסת, כשכל אחד מהם מקבל שליש. 3. כבר כמה ימים לפני החג טרודים רבים באפיית דברי מאפה - כל מיני עוגות בצורות שונות. לביבות זלוביא הן החביבות ביותר. 4. חג הפורים נקרא בפי בני העדה בשם "מגלא". 5. בליל פורים מתמלא בית-הכנסת מפה אל פה, אנשים ונשים, צעירים וזקנים, כדי לשמוע את קריאת המגילה. הנערים מצוידים באקדחים, רעשנים וחומרי נפץ שונים. על פני כולם נסוכה שמחת החג. כל אחד מצויד במגילת אסתר, והמדקדקים משתדלים לרכוש מגילה כשרה כתובה על גבי קלף. קודם קריאת המגילה עובר השמש בין הקהל, כשבידו קופת בית-הכנסת, ואוסף את תרומות ה"שקלים" מידיהם של אותם מתפללים שטרם הספיקו לתרום תרומה זו. החזן עומד על התיבה ולידו שני אנשים: ה"סומך" ובעל מצוות "כסא ושעוה" (זכות זו נמכרת ביום שמחת-תורה בעת מכירת המצוות), ובידו של הלה נר שעווה גדול ועבה, בו הוא מחזיק כל עת קריאת המגילה. קודם הקריאה אומרים פיוטים מיוחדים, שנמצאים עדיין בכתבי יד. לאחר גמר אמירתם מגולל החכם את המגילה, מבקש את הקהל לעמוד בעת הברכות, מברך בקול רם וקורא בנעימה מיוחדת. בני העדה שבידם מגילה כשרה, קוראים עמו בלחש. 6. הפסוקים הבאים נקראים בקול רם ובנעימה שונה: "והנערה אשר תיטב בעיני המלך" וגו` (ב, ד); "איש יהודי היה בשושן הבירה" וגו` (ב, ה); "בלילה ההוא נדדה שנת המלך" וגו` (ו, א); "הרצים רכבי הרכש האחשתרנים" וגו` (ח, יד); "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות" וגו` (ח, טו); "ליהודים הייתה אורה ושמחה" וגר (ח, טז); "ומאמר אסתר קים" וגו` (ט, לב), וכמו כן שלושת הפסוקים של פרק י`. כל הפסוקים הנ"ל נקראים תחילה ע"י בני העדה, ואח"כ חוזר עליהם בעל הקורא. כשמגיע למלים "על כל דברי האגרת הזאת" (פרק ט פסוק כו), הוא מרים את המגילה ומנענע אותה. 7. התפרצויות השמחה בעת קריאת המגילה רבות הן. כל אימת שמזכירים את שמו של "המן", מקימים רעש מחריש אוזניים בעזרת רעשנים ופקקי פורים, הגורם להפרעה רבה של הקריאה. משום כך תקנו בזמן האחרון שעובר לקריאה יפנה החכם אל המתפללים בהסברה ובבקשה לרסן את יצרם עד גמר הקריאה, לבל יגרמו שברכות המגילה תהיינה לבטלה ח"ו. גם בעת הזכרת שמו של "המן" בתפילת על הנסים שבשמונה עשרה מקימים רעש גדול ע"י מחיאת כפים ורקיעת הרגלים על הרצפה. 8. בשוב המתפללים הביתה, סועדים את לבם. אם ראש המשפחה יודע לקרוא - קורא את המגילה שנית, בשפה הכורדית, לנשי המשפחה. בדרך כלל מתאספות נשי כמה משפחות באחד הבתים, כדי לשמוע תרגום מדויק של המגילה מהמומחה לכך. למחרת היום נקראת המגילה שנית באותה המתכונת, בתפילת שחרית. אחר התפילה מקיימים מצוות "משלוח מנות" - קרובים וידידים שולחים זה לזה קערה מלאה פירות, עוגות, ממתקים ועוד. תורמים לעניים בעין יפה. במשך היום מקיימים מצוות "סעודת אסתר", שותים למכביר - עד דלא ידע.

חג פורים שמח

 

[זיוון נח]

../images/Emo140.gif../images/Emo140.gif../images/Emo140.gifחודש אדר וחג פורים!!

אדר חודש אדר הוא האחרון בחודשי השנה למניין שמונים מניסן, והוא `החדש השנים עשר` שנזכר במקרא (דברי הימים א כז; אסתר ט). ואף על פי שלפעמים השנה מעוברת, ונוסף אדר שני, שהוא חודש שלושה עשר לפי סדר חודשים, לא נקרא אדר שני אלא חודש שנים עשר אף הוא. ארבע פרשיות ארבע שבתות יש בשנה, שאף על פי שאין בהן לא רגל ולא ראש חודש, לא חנוכה ולא פורים, אף על פי כן קוראים בהן בשתי פרשיות ומוציאים בהן שני ספרי תורה. ואם יש באחת מהן גם ראש חודש - קוראים בשלוש פרשיות ומוציאים שלושה ספרי תורה. ארבע שבתות אלה הן: השבת האחרונה של שבט (אם השנה פשוטה ולא מעוברת) ושלוש שבתות של אדר - ברוב השנים; או כל ארבע השבתות בחודש אדר, או שלוש באדר ואחת בניסן - במיעוט השנים, כמו שיתבאר להלן. שנה מעוברת, שיש בה אדר ראשון ואדר שני, אין מחשבים לעניין זה אלא אדר הסמוך לניסן; לכן הפרשה הראשונה מארבע פרשיות אלה אינה חלה בשבט אלא בשבת האחרונה של אדר ראשון. בארבע שבתות אלה קורים בפרשת השבוע שבעה אנשים, והשמיני - שהוא מפטיר - קורא בפרשה אחרת ובספר אחר, ומפטיר בנביא מעין אותה הפרשה שקרא בה הוא ולא מה שקראו שבעה קודמיו. ומה הם קוראים למפטיר בשבתות אלה? בשבת אחת קוראים בסדר `כי תשא` מעניין מחצית השקל, והיא הנקראת `פרשת שקלים`. באחת קוראים בסוף סדר `כי תצא` - "זכור את אשר עשה לך עמלק", והיא הנקראת `פרשת זכור`. באחת קוראים בסדר `חקת` מעניין פרה אדומה, והיא הנקראת `פרשת פרה`. ובאחת קוראים בסדר `בא` - "החודש הזה לכם ראש חודשים", והיא הנקראת `פרשת החודש`. פרשת שקלים בזמן שבית המקדש היה קיים, מצוות עשה על כל אדם מישראל ליתן מחצית השקל בכל שנה ושנה, להקריב מהם כל קרבנות הציבור בבית המקדש, עולות התמיד והמוספים והנסכים והמנחות והקטורת וכו`. וצריך להביא הקרבנות בכל השנה מן התרומה של אותה שנה ולא של שנה אחרת. פרשת זכור שבת שלפני פורים מוציאים בבית הכנסת שני ספרי תורה, אחד - שקוראים בו בפרשת השבוע שבעה קרואים, ואחד - שקוראים בו מפטיר: "זכור את אשר עשה לך עמלק" שבסוף פרשת כי-תצא מספר דברים. וקוראים אותה `שבת זכור` על שם הקריאה הזו; ומפטירין אחר כך בנביא (שמואל א טו): "פקדתי את אשר עשה עמלק". מצוות עשה מן התורה על כל ישראל לשמור בלב איבה ושנאה לעמלק ולזרעו, ולהזכיר בפה את רשעותו, ונספר זאת לבנינו ולדורותינו מה עשה לנו אותו רשע בדרך בצאתנו ממצרים, עד אשר נאבד את זכרו מן העולם ונמחה את שמו שלא יישאר לו שריד ופליט, לא נפש אחת זכר או נקבה, ולא שום דבר אחר שנקרא על שמו. וזה הוא מה שכתוב בתורה: "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים וגו`, תמחה את זכר עמלק מתחת השמים, לא תשכח"; ודרשו חכמים: `זכור` - בפה; `לא תשכח` - בלב. וכדי לקיים מצוות עשה זו של זכירת רשעותו של עמלק בפינו ושמירת האיבה אליו בלבנו, תקנו חכמים לקרוא פרשה זו בציבור מתוך הספר, פעם אחת בכל שנה, בשבת שקודם הפורים כדי לסמוך מחיית עמלק למחיית המן שהיה מזרעו. וחובה לשמוע את הקריאה. מנהג קהילות ספרד, לאחר קריאת התורה בפרשת "זכור" אומרים בציבור פיוט של רבי יהודה הלוי - `מי כמוך, ואין כמוך`. פרשת פרה השלישית שב`ארבע פרשיות` היא `פרשת פרה` שקוראים בשבת הסמוכה ל`פרשת החודש` ואין מפסיקים בין שתי פרשיות אלה אלא הן באות זו אחר זו. אם ראש חודש ניסן חל בשבת - קוראים `פרשת פרה` בשבת האחרונה של אדר; ואם ראש חודש ניסן חל באמצע השבוע - קוראים `פרשת החודש` בשבת האחרונה של אדר, ובשבת שקודמת לה - `פרשת פרה`. ב"שבת פרה" מוציאים בבית הכנסת שני ספרי תורה. באחד קוראים שבעה אנשים בפרשת השבוע, ובשני קוראים מפטיר בפרשת פרה אדומה שבסדר `זאת חוקת התורה` מספר במדבר. עניין קריאה זו קודם ניסן, כדי להזכיר ולהודיע לכל מי שנטמא במת להיטהר מטומאתו כדי שיוכל להקריב קרבן פסח במועדו. והקדימו לזרז על כך קודם ניסן, לפי שהרחוקים מירושלים התחילו לצאת מעריהם כבר בראש חודש ניסן לעלות לירושלים. פרשת החודש השבת האחרונה של חודש אדר היא הרביעית והאחרונה מ`ארבע פרשיות`. ונקראת `פרשת החודש` על שם הקריאה שקוראים בה למפטיר בפרשת "החודש הזה לכם ראש חודשים" מסדר בוא בספר שמות. מוציאים בשבת זו שני ספרי תורה. באחד קוראים שבעה אנשים בפרשת השבוע מספר ויקרא, ובשני קורא מפטיר מספר שמות כנ"ל, ומפטירים בנביא מספר יחזקאל (פרק מה) `בראשון באחד לחודש` וגו` מעניין היום. במה דברים אמורים? שראש חודש ניסן אינו חל בשבת. אבל אם חל בשבת - קוראים "פרשת החודש" בשבת שהיא ראש חודש ניסן, ומוציאים בשבת זו שלושה ספרי תורה: באחד קוראים בפרשת השבוע - שישה קרואים, בשני קוראים בקרבן ראש חודש מפרשת פנחס - שביעי, ובספר השלישי - "החודש הזה לכם ראש חודשים" מספר שמות - מפטיר. ומפטירים בנביא מספר יחזקאל כנ"ל. תענית אסתר בי"ג באדר - תענית אסתר, זכר לתענית שהתענו מרדכי ואסתר וכל ישראל באותו יום שלושה עשר, אשר שיברו אויבי היהודים לשלוט בהם ולהשמידם, ונהפוך הוא - אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם. נקהלו היהודים בעריהם וגו` (אסתר ט). ומצינו, שכל שעה שנקהלו היהודים לעשות מלחמה באויבי ה` ובאויבי ישראל, היו עושים תענית ביום התקהלם ומבקשים מה` שיפיל אויביהם לפניהם במלחמה. ואף משה רבנו כשבא לעשות מלחמה בעמלק היה מתענה. והתענית - להראות שלא בכוח יגבר אנוש ולא בגבורת מלחמתם, אלא במה שנושאים עיניהם בתפילה לשמים, ומן השמים מרחמים עליהם ונותנים בהם כוח לנצח במלחמה. וכן ישראל שבאותו הדור, בשעה שנקהלו לשלוח יד במבקשי נפשם היו מתענים. ולזכר אותה תענית של יום היקהלם נקבעה תענית לדורות, כדי לזכור תמיד שהבורא יתברך שמו רואה ושומע תפילת כל איש בעת צרתו כאשר יתענה וישוב אל ה` בכל לבבו, כמו שעשה לאבותינו בימי מרדכי ואסתר.

 

[זיוון נח]

../images/Emo66.gifהמשך-חודש אדר וחג פורים!!

מחצית השקל נוהגין שבי"ג באדר בשעת המנחה נותנים שלוש מחציות של מטבע הנהוגות באותו המקום, והכסף ניתן לעניים לעשות בו מה שירצו. וזה לזכר מחצית השקל שהיו ישראל שוקלים בזמן שבית המקדש היה קיים, והיו משמיעין עליה בכל שנה מראש חודש אדר. מצוות הפורים מצוות היום ארבע הן המצוות המיוחדות לפורים ושנצטווינו עליהן מפי הקבלה על ידי סנהדרין ונביאים, ואלו הן: מקרא מגילה, משתה ושמחה, משלוח מנות איש לרעהו, ומתנות לאביונים. חייב אדם לסעוד סעודה אחת בפורים ביום, ואסור בתענית, ואינו יוצא ידי חובה במה שאכל בלילה. חייב אדם לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין "ארור המן" ל"ברוך מרדכי". וכן תיקנו חכמים לקרוא בתורה מעניין היום בפרשת `ויבוא עמלק` שבסוף `בשלח`, ולהזכיר נס פורים בתפילה ובברכת המזון לכן מוסיפים בהן "על הנסים: בימי מרדכי ואסתר" וכו`. אין אומרים הלל בפורים, וכמה טעמים לדבר: טעם ראשון, שקריאת המגילה היא הילולו של היום. טעם שני: שאין אומרים הלל על נס שאירע בחוצה לארץ. והרי אומרים הלל על נס של יציאת מצרים? אלא כדתניא: עד שלא נכנסו ישראל לארץ הוכשרו כל הארצות לומר שירה; משנכנסו לארץ - נפסלו כל הארצות, ולא הוכשרה לומר שירה אלא ארץ ישראל בלבד. ועוד אמרו בגמרא טעם שלישי, לפי שבהלל אומרים "הללוהו עבדי ה" - עבדי ה` ולא עבדי פרעה; אבל כאן, אחרי נס פורים, עדיין עבדי אחשוורוש אנו. פורים פרזות ומוקפין בי"ד ובט"ו באדר ימי הפורים: בי"ד בכל ערי פרזות, ובט"ו בערים מוקפות חומה (כל מקום אחר דינו - כעיר פרזות). ולמה חילקו חכמים בתקנת פורים בין עיר פרזות לעיר מוקפת חומה? מפני שכשנקהלו בי"ג באדר להילחם בשונאיהם, הכו כל הקמים כנגדם בערי פרזות, ולא מצאו השונאים מקום להתחבא ולהתבצר ונהרגו כולם בי"ג באדר, ובי"ד באדר נחו מאויביהם ועשו אותו יום טוב; אבל בערים מוקפות חומה מצאו להם השונאים מקום להתחבא ולהתבצר מאחורי החומות, ולא הספיקו להכות את כל השונאים. ואחרי שביקשה אסתר מלפני המלך, ניתנה לישראל הרשות להילחם גם ביום י"ד עד שביערו את כל השונאים, ולא נתפנו לעשות יום טוב עד היום הט"ו. ואף על פי שלא כתוב במגילה על שאר הערים המוקפות שנלחמו בהן בי"ד ונחו בט"ו, כי אם על שושן הבירה, דין אחד להן, ודינן כשושן. שורת הדין היתה לקבוע תקנה זו על כל הערים שהיו מוקפות חומה בזמן אחשוורוש, אבל אילו כך, כל ערי ישראל היו חוגגות ביום י"ד, כדין ערי פרזות, לפי שכל ערי ישראל היו חרבות בזמן נס פורים. לכן תיקנו חכמים שבאותו דור לתלות דין פרזות ודין מוקפים בזמנו של יהושע, כלומר ראוי היה נס פורים ומחיית עמלק להיות בזמנו של יהושע, ותיקנו כאילו קרה הנס בימי יהושע. נמצא, שכל עיר שהיתה מוקפת חומה בימי יהושע עושה פורים ביום ט"ו, ואם לא היתה מוקפת חומה בימי יהושע, אף על פי שהיתה מוקפת חומה בימי אחשוורוש - עושה פורים ביום י"ד. אלא ששושן הבירה, שבה קרה הנס, עושה בט"ו. ערים שספק אם היו מוקפות חומה בימי יהושע אם לא, עושות שני ימים - י"ד וט"ו - פורים לכל דבר. ביום י"ד קוראים את המגילה ומברכים עליה, שהולכים אחרי רוב העולם, ובט"ו קוראים בלי לברך. ישנן בארץ ישראל הרבה ערים מסופקות שחייבות לנהוג פורים שני ימים: טבריה, מירון, בית שאן, חיפה, קיסריה, יפו, לוד ובאר שבע, שכל אלה ספק אם הן בנויות כיום בדיוק במקום שבו הן היו בנויות בזמנו של יהושע. ויש הנוהגים לקרוא בהם פעמיים מגילה, פעם בברכה ופעם בלא ברכה. רק בירושלים ובשושן שבפרס נוהגים פורים בוודאות ביום ט"ו. מקרא מגילה חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולחזור ולשנותה ביום. כל הלילה כשר לקריאת המגילה, עד שיעלה עמוד השחר; וכן כל היום - מהנץ החמה ועד שקיעתה, ובדיעבד אם קרא המגילה קודם הנץ החמה ולאחר שעלה השחר, יצא. הכול חייבים בקריאת המגילה, אחד אנשים ואחד נשים. ומצווה מן המובחר לקרותה בציבור ובבית הכנסת. אפילו היו עמו הרבה אנשים - לא יקראנה בביתו אלא הולכים לבית הכנסת, משום `ברוב עם הדרת מלך` ויש יותר פרסום הנס. המגילה חייב אדם לשמוע קריאת המגילה מתוך מגילה כשרה, כתובה בדיו על קלף. ואם החסיר אפילו מילה אחת - לא יצא ידי חובה וחייב לחזור ולשמוע מאותה מילה עד הסוף לפי הסדר. הקורא את המגילה שלא על הסדר - לא יצא. אבל מותר להגיד מילים בודדות מן המגילה, שאינן עניין שלם, בעל פה, אם הוא שומע רובה מתוך מגילה כשרה. לכן יחזיק אדם חומש בעת הקריאה, ולפני שיגיע החזן למילה "המן" יקרא מתוך החומש כמה מילים כדי שלא יפסיד כלום משמיעת קריאתה. מגילה שיש בה טעויות ומלים מחוקות, אם לא חסר בה עניין שלם - כשרה לקריאה. זמן קריאת המגילה ט"ו באדר - שושן פורים - שחל בשבת, בירושלים קוראים את המגילה בי"ד ונותנים מתנות לאביונים, אומרים על הנסים בט"ו, ועושים סעודת פורים ומשלוח מנות בט"ז. ולמה אין קוראים את המגילה בט"ו? גזרו חכמים שאין קוראים את המגילה בשבת, כשם שגזרו שאין תוקעים בשופר ואין נוטלים לולב בשבת. וכל זה גזרה, שמא יוציא יחיד את המגילה או את השופר או את הלולב, ויעביר אותם ד` אמות ברשות הרבים. על קריאה בספר תורה לא גזרו; משום שקריאה בתורה היא מצווה המוטלת רק על הרבים, והיא מתקיימת רק ברבים, ואין היחיד המתפרץ בא לידי תקלה, שעד שירצה להוציא, יזכירו לו אחרים. אבל שופר ולולב ומגילה נמצאים בידי היחיד, ואם ישכח שהיום שבת - לא יימצא מי שיזכיר לו. שורת הדין היתה שתידחה קריאת המגילה ליום ט"ז, כמו שנדחות שאר מצוות פורים ליום ט"ז, אבל בקריאת המגילה נאמר "ולא יעבור" - שלא יעברו בה לקרוא אותה אחרי י"ד וט"ו. בן עיר שאינה מוקפת חומה, שקוראים בה בי"ד, ולא היתה בידו מגילה בי"ד, קורא בט"ו ואינו מברך, מפני שכבר עבר זמן קריאה לרוב העולם. אבל אם לא נזדמנה לו מגילה עד אחרי ט"ו - שוב אין לו מצוות קריאה, שהרי נאמר "ולא יעבור". ברכות המגילה הקורא את המגילה מברך שלוש ברכות לפני הקריאה וברכה אחת אחר הקריאה, ומתכוון להוציא כל הקהל ידי חובתם. והשומעים עונים אמן ומתכוונים לצאת ידי חובתם, אבל אין אומרים "ברוך הוא וברוך שמו" מפני הפסק ברכה. לפני הקריאה מברך: "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מקרא מגילה"; "שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה"; "שהחיינו וקיימנו" וכו`. לאחריה הוא מברך: "הרב את ריבנו" וכו`. ואומרים אחר זה נוסח `אשר הניא`, ו`שושנת יעקב` לבסוף. שכך אמרו חכמים בגמרא: חייב אדם לומר "ארור המן" ו"ברוך מרדכי" וכו` "וגם חרבונה זכור לטוב". ובקריאת המגילה ביום אין אומרים `אשר הניא", ולמנהג ספרדים אין אומרים "שהחיינו". בן עיר או בן כרך שיצא חוץ למקומו בן עיר שבמקומו קוראים את המגילה בי"ד, שיצא לכרך שקוראים שם בט"ו, או להיפך - חילוקי דינים שונים יש בהם בזמן חיוב קריאתם וחילוקי דעות בין הפוסקים. לכן ראוי לכל אדם היוצא ממקומו בי"ג באדר שלא על מנת לחזור בו ביום, שיעשה שאלת חכם כיצד לנהוג במקרא מגילה ובשאר מצוות היום. על הנסים יש שאומרים: הואיל וסעודת פורים היא מצוות עשה מן הקבלה, לפיכך הזכרת הנס בברכת המזון חובה גמורה היא, יותר מבחנוכה. שאם שכח בחנוכה ולא הזכיר "על הנסים" בברכת המזון אין מחזירים אותו. לפי שהסעודה לא היתה חובה, לכן גם הזכרת הנס בברכת המזון - אינה חובה גמורה; אבל בפורים, שחייב לסעוד לפחות סעודה אחת של מצווה, חייב להזכיר את הנס בברכה שהוא מברך אחר סעודתו. ואם שכח ולא אמר `על הנסים` בברכת המזון אפילו פעם אחת - מחזירים אותו לברך עוד פעם. אבל אם הזכיר את הנס בסעודה אחת - שוב אין מחזירים אותו. ויש אומרים: אין מחזירים על `על הנסים` כלל, גם אם לא הזכירו אפילו פעם אחת, לפי שעיקר המצווה היא על שתיית יין שאין בה `על הנסים`. |י

 

[hemiitz]

../images/Emo8.gif

 

[כורדי עסלי]

שבוע טוב ושמח לכולם משנכנס אדר מרבין בשמחה

 

[פבפ]

שבוע טוב !

 

[sivani10]

שבוע טוב, הישר מפורום מתכונים-קובה מטוגנת

סדנא מצולמת בתמונות של שלב אחרי שלב בהכנת המלית והבצק לקובות מטוגנות ומבושלות שווה צפיה

 

[הדסה29]

הופעה כורדית

בתאריך 16/3/10 יש הופעה כורדית במכון וויצמן רחובות עם אומנים יהיה יפה מי שמעוניין בפרטים יכול לכתוב לי ביי ביי ושבוע נפלא לכולם

 

[sivani10]

אני מעוניינת בפרטים

אם אפשר אשמח אם תפרטי באיזה אומנים מדובר

 

[עמנואלה ברזאני]

../images/Emo198.gifהדסה תודה רבה - אפשר לקבל עוד פרטים

 

[פרויז1]

הכורדים הם מיעוט אתני נרדף

בכל מקום. נכון? איך היה היחס של הכורדים הלא יהודים אל היהודים?

 

[ברק הכורדי2]

פרוייז אולי התכוונת

שהכורדים מיעוט גדול במזרח התיכון מכיל 30 מליון נפש בעירק סוריה ואיראן

 

[עמנואלה ברזאני]

../images/Emo198.gifיהודי כורדיסטאן חיו בשכנות טובה עם

האחים כורדים מוסלמים היו מקרים של רדיפות ואנטישמיות וזה היה מגיע מצד האויבים של הכורדים לפי הסיפורים של סבתא וסבא שלי באיזור שלהם בהרי כורדיסטאן גבול טורקיה עירק - גבול אירן השכנות עם המוסלמים הייתה טובה מאוד הצרות הגיעו דווקא מצד הטורקים !!!!

 

[פרויז1]

ברק ועמנואלה! תודה על התשובות הטובות!

"מיעוט" התכוונתי לקבוצה אתנית קטנה בכל אחת מן המדינות שהוזכרו. אני מופתע מסכום האוכלוסיה הכורדית בטוקריה, עיראק,אירן. האוכלוסיות הכורדיות הן קבוצות מובדלות באופן מובחן על ידי צופה מן הצד. קבוצות אלו שהן זהות בתרבותן, הן יחד קבוצה אתנית מפותחת ונראה שהן יחד כבר קבוצת לאום בעלת שאיפה לעצמאות טריטוריאלית. (זה התהליך). באיזה תחומים הכורדים כבר זכו מצד השלטונות לאוטונומיה/עצמאות? שפה, חינוך פורמאלי, מינהגים יחודיים לקבוצה, שפה, מה?

 

[עמנואלה ברזאני]

../images/Emo198.gifהכורדים הם קבוצה אתנית

הכורדים הם קבוצה אתנית הכוללת בין 25 ל-30 מיליון נפש, כורדיסטאן איזור טורקיה הכורדים, שיותר ממחציתם בעולם נמצאים בטורקיה, כונו במשך השנים "טורקים הרריים" ושמם "כורדים" נאסר לשימוש. המיעוט הכורדי בטורקיה, ש- 1.1 מיליון ממנו מוגדרים כפליטים, נמצא בדרום-מזרח המדינה ובריכוז מסוים באנקרה, ומנהל מאבק להשגת עצמאות מאז שנות ה-20 של המאה ה-20. את עיקר המאבק שגבה עד היום למעלה מ- 30,000 הרוגים לשני הצדדים, נטלה על עצמה מפלגת הפועלים הכורדית, ה- PKK. הכורדים בטורקיה יושבים באזורים אסטרטגיים השולטים על צינורות הנפט ועל מס' סכרים על הפרת והחידקל. על אף שיש לכורדים בטורקיה זכויות רבות מאלה שיש להם בשאר המדינות (עיראק, איראן וסוריה), הם מנועים מזכויות רבות אחרות ככורדים - למשל, עד לאחרונה חל עליהם איסור להשתמש בשפתם. ההשקפה הטורקית לפיה שלמות טורקית אינה מתיישבת עם עצמאות כורדית לא השתנתה, ואף נעשו מחקרים ביוזמה טורקית, המנסים לבטל את מוצאם ושפתם. עד היום ממשיכים העימותים המזוינים בין הכורדים לצבא טורקיה בדרום מזרח המדינה. כורדיסטאן איזור עירק החבל הכורדי בעיראק מתפקד כעצמאי למעשה.ממשל דמוקרטי חופש בשפה תרבות חינוך,חברות בזכויות האדם וזכויות נשים,רבע מדינה לכול דבר שנקראת מדינת כורדיסטאן שלא ממהרת להכריז על עצמאות עד ששאר אדמות כורדיסטאן יסופחו לרשות הכורדית בעירק - (חלום רחוק שנעשה מאמצים רבים להתקרב ולהגשים את מה שנראה לבלתי אפשרי .. כורדיסטאן איזור סוריה ואירן לכורדים במדינות אלו נשלל זכויות והם חיים תחת משטר דיכויאיסלמי קיצוני,באירן כול צעד קטן של הכורדים נבדק בקפידה לכול מי שסוטה בקטנה הצידה נשלח לכלא שבסופו נידון למוות בתליה בכיכר העיר לעניי כול הכורדים "למען יראו ויראו" החיים של הכורדים בסוריה אינם קלים ואין להם תעודות זהות ואינם רשומים ברישום האוכלוסין וכול הזכויות כאזרחים נשללות מהם לרבות הצבעות ממשלתיות חינוך רפואה וכו' וכו',

 

[פרויז1]

עמנואלה תודה על הסקירה .

עכשיו יותר ברור למה חיי הכורדים במדינות אלו, אינם קלים. תגידי ! האם היחס שלממשלות אירן וסוריה, תורכיה וגם עיראק - אל היהודים זהה ליחס אל הלא יהודיים? הרי ברור שממשלות אתו ינסו להכניס טריז ולפצל ולסכסך בין הכורדים. גם זה חלק מהתהליך השכיח כיחס של ממשל מרכזי כלפי מיעוט אתני בעל מודעות עצמית ובעל שאיפות. בוקר טוב !

 

[עמנואלה ברזאני]

../images/Emo198.gifהיחס הוא אותו יחס

אני מכירה משפחות שעלו מכורדיסטאן העראקית וחברים שמתכתבים איתי בפייסבוק שהם כורדים יהודים מכורדיסטאן האירנית היחס זהה לאותו היחס שהכורדים המוסלמים מקבלים בכול איזור שנשלט ע"י שלטון זה או אחר. כשסאדם חוסיין הפציץ את כורדיסטאן בגז חרדל בכפרים האלו היתשבו בין הכורדים המוסלמים כורדים יהודים,סאדם לא הודיע לפני שעל הכורדים היהודים לפנות את הכפרים לנוס ולךהציל את נפשם מהמוות האכזרי,הכורדים היהודים מצאו את מותם בדיוק כפי שמצאו את מותם הכורדים המוסלמים,ומי שהצליח לנוס ולברוח אל הרי כורדיסטאן האירנית והטורקית נס ברח וניצל,חבל מאוד בקומונה היה לנו חבר כורדי יהודי שניצל מהפצצות של סאדם חוסיין בחאלבג'ה.אני מתארת לעצמי שהוא היה תורם לנו רבות מהסיפורים והתיעוד של יהודי כורדיסטאן גם הכורדים היהודים והמעטים שפזורים בחבל כורדיסטאן האירנית אינם זכאים להנחות ואף רובם נאלצו להתאסלם כדי לטשטש את זהותם היהודית,אני מניחה שהכורדים האסלמים נענים לבקשתם של יהודי כורדיסטאן ונחלצים לעזרתם - הגורל הוא אותו גורל מפני שלפני הכול הכורדים הם כורדים לפני הכול ורק אחרי שהם כורדים כול אחד והדת שלו לגבי הכורדים היהודים שמתגוררים בטורקיה וסוריה הכורדית אין לי שמץ של מושג מה קורה בקהילות אלו - יש הסבורים שאין יהודים ויש שטוענים שעד היום אפשר למצא קהילות קטנות של יהודים שפזורים בכול חבלי כורדיסטאן.. בכורדיסטאן העראקית במאה אחוזים ישנם קהילות קטנות של כורדים יהודים שעדיין מתגוררים ומתאקלמים בין כול אזרחי כורדיסטאן .מה ואיך מתנהלת הקהילה היהודית שם לזה אין לי תשובות... ..

 

[ברק הכורדי2]

למיטב ידיעתי

הכורדים בסוריה הינם ערבים וחלקם מוסלמים יש לי מכר שמתגורר בחיפה גרה לידו משפחה כורדית ערבית..יש דבר כזה שאלתי אותו אם הם מוסלמים הוא אמר לי שהם כורדים שבאו מערב הסעודית אבל אני לא קונה את זה

 

[ברק הכורדי2]

תיקון טעות

מכווית לא מערב הסעודית

 

[פרויז1]

ואיך היחסים הפנימיים בין

היהודים והמוסלמים בכורדסטן האירני והסורי, התורקי והעירקי? הכורדים מוצאם צאסלאם. האם הם הפנטים יותר(שיעים) או המתונים(סונים) . העובדה שכל הכורדים נרדפים, בטח חיזקה את הקשר בין המוסלמים והיהודים.

ולמה את משתמשת באייקון הערבי? מהו הקשר של הכורדים (ושלך) לערבים? תודה רבה לעמנואלה,וגם לברק2.