../images/Emo24.gifממנהגי יהדות כורדיסטאן-חג פורים!!
1. בראש-חודש אדר, כשהאב חוזר מבית-הכנסת לביתו לאחר תפילת שחרית, הוא מוצא את דלת ביתו סגורה בפניו. הילדים נועלים את הדלת (גלאקית תראי) ואין פותחים לו עד שהוא מפצה אותם במתנת כסף שתניח דעתם. ראש המשפחה מזמין את בנותיו הנשואות, בעליהן וילדיהן לסעודה בביתו, וכן הוא מזמין את חתניהן של הבנות המאורסות. 2. החל בראש חודש השמש אוסף את תרומת השקלים, ואוסף זה נמשך עד לפני קריאת המגילה. תרומה זו מתחלקת בין החזן, השמש ובית-הכנסת, כשכל אחד מהם מקבל שליש. 3. כבר כמה ימים לפני החג טרודים רבים באפיית דברי מאפה - כל מיני עוגות בצורות שונות. לביבות זלוביא הן החביבות ביותר. 4. חג הפורים נקרא בפי בני העדה בשם "מגלא". 5. בליל פורים מתמלא בית-הכנסת מפה אל פה, אנשים ונשים, צעירים וזקנים, כדי לשמוע את קריאת המגילה. הנערים מצוידים באקדחים, רעשנים וחומרי נפץ שונים. על פני כולם נסוכה שמחת החג. כל אחד מצויד במגילת אסתר, והמדקדקים משתדלים לרכוש מגילה כשרה כתובה על גבי קלף. קודם קריאת המגילה עובר השמש בין הקהל, כשבידו קופת בית-הכנסת, ואוסף את תרומות ה"שקלים" מידיהם של אותם מתפללים שטרם הספיקו לתרום תרומה זו. החזן עומד על התיבה ולידו שני אנשים: ה"סומך" ובעל מצוות "כסא ושעוה" (זכות זו נמכרת ביום שמחת-תורה בעת מכירת המצוות), ובידו של הלה נר שעווה גדול ועבה, בו הוא מחזיק כל עת קריאת המגילה. קודם הקריאה אומרים פיוטים מיוחדים, שנמצאים עדיין בכתבי יד. לאחר גמר אמירתם מגולל החכם את המגילה, מבקש את הקהל לעמוד בעת הברכות, מברך בקול רם וקורא בנעימה מיוחדת. בני העדה שבידם מגילה כשרה, קוראים עמו בלחש. 6. הפסוקים הבאים נקראים בקול רם ובנעימה שונה: "והנערה אשר תיטב בעיני המלך" וגו` (ב, ד); "איש יהודי היה בשושן הבירה" וגו` (ב, ה); "בלילה ההוא נדדה שנת המלך" וגו` (ו, א); "הרצים רכבי הרכש האחשתרנים" וגו` (ח, יד); "ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות" וגו` (ח, טו); "ליהודים הייתה אורה ושמחה" וגר (ח, טז); "ומאמר אסתר קים" וגו` (ט, לב), וכמו כן שלושת הפסוקים של פרק י`. כל הפסוקים הנ"ל נקראים תחילה ע"י בני העדה, ואח"כ חוזר עליהם בעל הקורא. כשמגיע למלים "על כל דברי האגרת הזאת" (פרק ט פסוק כו), הוא מרים את המגילה ומנענע אותה. 7. התפרצויות השמחה בעת קריאת המגילה רבות הן. כל אימת שמזכירים את שמו של "המן", מקימים רעש מחריש אוזניים בעזרת רעשנים ופקקי פורים, הגורם להפרעה רבה של הקריאה. משום כך תקנו בזמן האחרון שעובר לקריאה יפנה החכם אל המתפללים בהסברה ובבקשה לרסן את יצרם עד גמר הקריאה, לבל יגרמו שברכות המגילה תהיינה לבטלה ח"ו. גם בעת הזכרת שמו של "המן" בתפילת על הנסים שבשמונה עשרה מקימים רעש גדול ע"י מחיאת כפים ורקיעת הרגלים על הרצפה. 8. בשוב המתפללים הביתה, סועדים את לבם. אם ראש המשפחה יודע לקרוא - קורא את המגילה שנית, בשפה הכורדית, לנשי המשפחה. בדרך כלל מתאספות נשי כמה משפחות באחד הבתים, כדי לשמוע תרגום מדויק של המגילה מהמומחה לכך. למחרת היום נקראת המגילה שנית באותה המתכונת, בתפילת שחרית. אחר התפילה מקיימים מצוות "משלוח מנות" - קרובים וידידים שולחים זה לזה קערה מלאה פירות, עוגות, ממתקים ועוד. תורמים לעניים בעין יפה. במשך היום מקיימים מצוות "סעודת אסתר", שותים למכביר - עד דלא ידע.
חג פורים שמח