געגוע לציון-התנאית אסנת מזרחי לבית בראזני!

[זיוון נח]

געגוע לציון-התנאית אסנת מזרחי לבית בראזני!

את חיבור הפיוט הבא,שעניינו געגועים לציון, ולבניין בית המקדש,יש שייחסו לתנאית אסנת מזרחי לבית בראזני. אסנת ברזאני (1590 בערך - 1670 בערך), אישה שעמדה בראש ישיבה בכורדיסטן במאה ה-17. הייתה ידועה בכינוי התנאית, בדומה לחכמי המשנה הקדומים. אסנת בת הרב שמואל ברזאני נולדה בשנת 1590 לערך. אביה הקים ישיבה במוצול שבכורדיסטן (כיום - בעיראק). אסנת נישאה לבכיר תלמידיו של אביה, הרב יעקב מזרחי, אשר ירש את מקומו של האב כראש הישיבה. אסנת לימדה בישיבה שהקים אביה, ולאחר מות בעלה אף עמדה בראשה עד פטירתה בשנת 1670 לערך. כתבה פירוש לספר משלי, אשר אבד. שאר הפירוט על התנאית הגדולה ברשומה שלי חכמי בבל כורדיסטאן. מתוך הספר תפילת נשים! ה אל הביטה וראה/צר על עם שפל ידאה/פורץ גדר חדר עדר נאלה/נע במדבר נשבר בקר אין רואה./שעיר חוזה מדוח/בנוה קדשך בטוח/אל חי כמה שמה שמה ינוח/גם יתעדן חמדן ומדן עם שוח/נוסעה יונתך חנה/בכפור ובקרה לנה,/גם בחורף עורב אורב ליונה/לך מאל שואל:גואל יבוא נא;/-יונה כי בא תחולתך/ראתי בשבי שבותך/האון לבשי חפשי ונשי צוק עיתך/חכי ביתי איתי משכרותך/ראש ישאו בנים דורשי/לי עמים יובליו שי/צאני אקבץ אמנה אבנה בית מקדשי/אהיה דורש יורש שורש בן ישי,/האל יבנה את מגדל/ציון וכבודי צר יגדל/רוחי ישיב,וינשא שח ונבדל/תוך אולמי עמי ושמי יתגדל.

 

[זיוון נח]

../images/Emo68.gif../images/Emo68.gif../images/Emo68.gifהתנאית אסנת ברזאני

אסנת ברזאני (1590 בערך - 1670 בערך), אישה שעמדה בראש ישיבה בכורדיסטן במאה ה-17. הייתה ידועה בכינוי התנאית, בדומה לחכמי המשנה הקדומים. אסנת בת הרב שמואל ברזאני נולדה בשנת 1590 לערך. אביה הקים ישיבה במוצול שבכורדיסטן (כיום - בעיראק). אסנת נישאה לבכיר תלמידיו של אביה, הרב יעקב מזרחי, אשר ירש את מקומו של האב כראש הישיבה. אסנת לימדה בישיבה שהקים אביה, ולאחר מות בעלה אף עמדה בראשה עד פטירתה בשנת 1670 לערך. כתבה פירוש לספר משלי, אשר אבד. על הכבוד הרב שרחשו לה בני דורה ניתן ללמוד, למשל, מאיגרת ששלח לה הרב פנחס חרירי, ובה הוא פונה אליה בתארים כמוהר"ר (כבוד מורנו ורבנו הרב רבי) ו"אמי רבנתי". גם כמה מאיגרותיה של הרבנית אסנת שרדו, ובהן היא מעידה על עצמה: מתחילה הרב ז"ל טרוד היה בעיונו, ולא היה לו פנאי ללמד התלמידים. כי אני הייתי מלמדת אותם במקומו, עוזרת הייתי כנגדו. עתה בעוונות הרבים הלך הוא למנוחות... נשארתי מלמדת תורה ומוכחת ודורשת לטבילה ולשבת ולנידה ולתפילה וכיוצא. – מתוך מאמרם של אורי מלמד ורינה לוין מלמד בקהילה הכורדית סיפרו על הרבנית אסנת אגדות רבות. באחת מהן נאמר: אסנת בת הרב שמואל אדוני (ברזאני) הייתה אישה חכמה ותורנית גדולה. היא למדה את חכמת הקבלה ותעש לה שם גדול בניסים ונפלאות. אחרי שילדה לבעלה בן ובת, התפללה לה` שיחדל להיות לה אורח נשים, כדי שתוכל לעסוק בתורה הקדושה ובטהרה. ה` נתן לה את שאלתה. – מתוך המאמר הנ"ל אגדה אחרת‏‏[1] מספרת כי פעם אחת הפצירה באנשי קהילתה לקיים את חגיגות ראש חודש מחוץ לבית הכנסת. תוך כדי החגיגות נשמעו צעקות ובית הכנסת החל לעלות באש, אך למזלם של החוגגים, אף אחד לא היה בטווח הסכנה. כאשר ברזאני ראתה את השריפה היא לחשה שם סודי שלמדה מאביה. להקת מלאכים ירדה מהשמים וכיבו את השריפה בכנפיהם. עם שוך הלהבות התגלה כי בית הכנסת וספרי התורה לא ניזוקו כלל, ומאז נקרא בית הכנסת על שם אסנת ברזאני. לאחר מותה, יהודים כורדים רבים היו עולים לקברה באמדי.

 

[זיוון נח]

../images/Emo16.gif../images/Emo16.gifהרב יצחק נח!

הרב חכם יצחק נח (1888 - 1962) רב ואב בית דין של קהילות יהודיות בכורדיסטן, ובסוף ימיו רב מושב אלקוש שבגליל. חכם יצחק נח נולד בראש חודש תמוז ה`תרמ"ח (1888) לאביו אליהו ולאימו דינה בכורדיסטן. מצד אימו חכם יצחק נח היה נצר למשפחת ברזאני שהעמידה רבנים ושוחטים בקרב יהודי כורדיסטן במשך כארבע מאות שנים. בשנת תרנ"ג (1893) בעודו בן 4-5 נכנס ללמוד בתלמוד תורה של העיר ארביל בכורדיסטן. הנער יצחק הצטיין מאוד בלימודיו שם ושקידתו בלימוד התורה הפכה לשם דבר. בשנת תרס"ז (1907) קיבל הסמכה לשו"ב (שוחט ובודק) על ידי דודיו הרבנים למשפחת ברזאני. תקופה קצרה לאחר-מכן הוא הוסמך גם על ידי חכם זכאי ברזאני ועל ידי מורו ורבו הרב אברהם אלכורדי שהיה רב ואב בית דין של העיר ארביל אז. בשנת תרע"ח (1918) התמנה לרב ואב"ד של העיר ארביל במקום הרב אברהם אל כורדי שנפטר. לאחר מכן בשנת תרפ"ז (1927) התמנה לרבה של כוי סנג`ק שבכורדיסטן שם כיהן עד שנת תש"ב (1942). בשנת תש"ב התמנה לרבה של סולמניה שבכורדיסטן שם כיהן עד עלייתו ארצה. בשנת תשי"א (1951) עלה לארץ ישראל עם שתי נשותיו. עם עלייתו ארצה חכם יצחק נח נבחן אצל מרן הראשון לציון בן ציון מאיר חי עוזיאל והוא נתן לו הסמכה לרבנות. מאז התחיל לכהן חכם יצחק נח כרבה של מעברת יוחנן במשך שלוש שנים משנת תשי"א עד תשי"ד (1951-1954). בשנת תשי"ד החל לכהן כרב המושב אלקוש שבגליל עד פטירתו בי"ד בשבט ה`תשכ"ב (1962). חכם יצחק נח עסק בכל מקצועות הרבנות בחייו ורק בישראל לא רצה לשמש כדיין. פסיקותיו נוהגות בדרך כלל על פי רבי יוסף חיים, והוא שימר את מנהגיהם של יהודי כורדיסטן. עסק בקבלה ובקבלה "מעשית" (כתיבת קמיעות, גורלות, וכדומה). בשנת תשנ"ד (1994) יצא עליו ועל הרב יצחק ברזאני ספר בשם "תולדות יצחק" מאת הרב יעקב משה הלל העוסק תולדותם ותיאור חייהם של שני הרבנים הנזכרים. יהי זכרו ברוך אמן!!

 

[זיוון נח]

../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo16.gifהרב יצחק ברזאני

הרב חכם יצחק ברזאני רב ואב בית הדין של הקהילה היהודית ארביל בכורדיסטן, בסוף ימיו רב מושב עין העמק. חכם יצחק ברזאני נולד בשנת 1892 לאביו הרב יעקב ברזאני בכפר צפייה שבכורדיסטן. חכם יצחק ברזאני היה נצר למשפחת ברזאני שהעמידה רבנים ושוחטים בקרב יהודי כורדיסטן במשך כארבע מאות שנים. הוא הוסמך לרב, שו"ב (שוחט ובודק) בשנת תר"ע (1910) על ידי אביו ודודו. ובשנת תרפ"ד (1924) הוסמך הרב יצחק ברזאני גם בגדד ושימש כרב הקהילה של עקרא, אחר כך רב העיר כויסנג`ק ולבסוף רבה הראשי של קהילת יהודי ארביל, ואב בית דין הרבני לאחר עזיבתו של הרב יצחק נח. חכם יצחק ברזאני תמך בתנועה הציונית. הוא אף ביקר בארץ ישראל בשנת תרצ"ה (1935) כאורח קונגרס הציונית, ונכח בלוויתו של הרב הראשי לארץ ישראל, הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. עשור וחצי מאוחר יותר בשנת תשי"א (1951) הוא הצטרף למשפחתו שהתגוררה במושב עין העמק, וכיהן כרב המושב וחבל מגידו עד פטירתו בשנת תש"מ (1980}. חכם יצחק ברזאני עסק בכל מקצועות הרבנות בחייו ורק בישראל לא רצה לשמש כדיין. פסיקותיו נוהגות בדרך כלל על פי רבי יוסף חיים, והוא שימר את מנהגיהם של יהודי כורדיסטן. עסק בקבלה ובקבלה "מעשית" (כתיבת קמיעות, גורלות, וכדומה). בשנת תשנ"ד (1994) יצא עליו ועל הרב יצחק נח ספר בשם "תולדות יצחק" מאת הרב יעקב משה הלל העוסק תולדותם ותיאור חייהם של שני הרבנים הנזכרים.

 

[רק צופה מהצד]

ותמונת הרב יצחק ברזני זצ"ל

שני הרבנים - הרב יצחק נח והרב יצחק ברזני היו בני דודים, כאשר הרב יצחק נח עבר לכהן כרב הקהילה בכוי-סינג'ק, הרב יצחק ברזני החליף אותו כרב בעיר ארביל.

 

[hemiitz]

ניראה קצת משונה הלבוש והמיקבעת

כי הלבוש הזה היה ועודנו לבושם של עדות אשכנז, שהביאו איתם לארץ ישראל מאירופה, או שזה צולם פה בישראל!!!!!!!

 

[רק צופה מהצד]

התמונות אכן צולמו בארץ,

רבים מהרבנים באותה תקופה אימצו את הלבוש הזה עם המעיל והמגבעת. תמונה נוספת של הרב יצחק נח זצ"ל

 

[רק צופה מהצד]

יש לי הכבוד להיות ממשפחתו של הרב יצחק נח

בהיותי ילד הוא ביקר הרבה בירושלים לרגל עיסוקיו ברבנות ובמשרד הדתות, בכל פעם התארח אצלנו בגלל שמלבד קשרי המשפחה, היה ביחסים מאד חמים ןידידותיים עם אבי ז"ל, למרות שאחת מבנותיו גרה בירושלים, הוא ביקר אותה אבל התאכסן אצלנו בקביעות. הוא היה ידוע עוד מכורדיסטאן ככותב קמיעות וכמי שעוסק בקבלה. בכל פעם שבא אלינו הדבר נפוץ בין הכורדים מפה לאוזן ותוך זמן קצר הבית היה מתמלא בהרבה אנשים ךשבאו לבקש ברכה או שיעשה להם קמע. אחת מבנותיו כתבה ספר בשם "בדומיה וסער" על החיים בעיר סולמניה שם גרו ושם הוא כיהן כרב. התמונה המצורפת היא תמונתו של הרב יצחק נח זצ"ל.

 

[hemiitz]

יש אומרים על מוסטפה ברזאני שהוא צאצא של

המישפחה הזו,הרב שמואל ברזאני ,והידע שלי מכורדים מחו"ל שיצא לי לשוחח איתם והם אומרים שכן, המון הצלבות עשיתי על הנושא איתם,והם שלחו לי קישורים שמחזקים את העובדות,אז לשיקולכם!!!!!! חמי

 

[שלהבת אש בוערת]

תודה רבה זיוון../images/Emo24.gifחימי מה שאתה אומר

נשמע מעניין זה אומר שהמקורות של מוסטפה ברזאני הם יהודיים? אז איך נוצר מצב כזה שמוסטפה ברזאני מוסלמי? היו כאלה משושלת הרב שמואל ברזאני שהתחתנו בנשואי תערובת עם מוסלמים?

 

[hemiitz]

יש סיפור ששמעתי מאחד המקושרים שלי מחו"ל

שסיפר על הבן מסעוד ברזאני ונשיא עירק טלבני שהיו בסעודיה, ושם ניפגשו עם איזה שייח מוסלמי,הם היו צרכים להיכנס אליו טלבני ניכנס אל בית השייח וכשיצא אמר למסעוד שיכנס, מסעוד אמר שהוא לא יכול להיכנס כי הוא לא מרגיש טוב, כשחזרו לכורדיסטן שאל אותו טלבני למה הוא לא ניכנס? והוא אמר שההרגשה שלא לא הייתה טובה כדיי להיכנס, כמובן הוא לא יכול היה להגיד את האמת,אבל הוא פעל לפי האמת וזה אומר הרבה. המקורות של ברזאני כניראה הם יהודיים, לפי סיפורים ששמעתי בעיקר מאבא שלי,ברזאני אהב את היהודים ושמר עלהם שם,היהודים נרדפו שם בגלל היותם יהודים,וגם בגלל היותם כורדים,החברים הכורדים איתם אני בקשר אומרים לי את זה תמיד,והם מרגישים היזדהות איתנו היהודים והישראלים,אבל יש המון כורדים שהם נגדנו וצריך לדעת ולהיזהר לא כולם פרו ישראל ויהודים, מוסטפה ברזאני היה בישראל בשנות ה-60 וה-70 חמי

 

[רק צופה מהצד]

חבר ילדות שלו גר באותה תקופה בטבריה,

בתקופה שמולא מוסטפא אל ברזני ביקר בארץ, חבר ילדות שלו גר בטבריה. עוד לפני שהגיע ארצה, ביקש מהמלווים שלו לסדר לו פגישה עם אותו חבר ילדות. הם אכן סידרו לו ביקור ואז הכל התרחש בסודי סודות, לאחר תיאום מראש עם החבר ודרישה לשמור את הביקור בסודיות, הובא מולא מוסטפא לבית החבר בטבריה והם ישבו יחד זמן ממושך והעלו זכרונות. בהמשך מולא מוסטפא ביקר שוב בארץ ושוב ביקש להיפגש עם חבר אותו ילדות. הסיפור כתוב בספר "אנא כורדי - רומן מלחמה ומילוט בכורדיסטאן" מאת אליעזר (גייזי) צפריר, הספר מספר את חוויותיו של שליח המוסד לכורדיסטאן בזמן המרד הכורדי. כותב הספר שהוא השליח, הוא כורדי יליד ארביל. זכור לי שבאותה תקופה התלחשו על הביקור בבתי הכנסת של הכורדים. היהודים הכורדים כאן בארץ התארגנו, ערכו מגבית ואספו כספים אותם העבירו לטובת הכורדים בכורדיסטאן.

 

[hemiitz]

אכן אתה צודק בדברך פשוט לא עולה לי כרגע

השם של אותו חבר,אבל ברזאני ביקר בטבריה אצל אותו חבר

 

[רק צופה מהצד]

למיטב זכרוני (מקריאת הספר) שם החבר היה דוד

ובקרב הכורדים היה מוכר יותר בכינוי "ח'וג'ה ח'ינו",

 

[hemiitz]

עכשו כך זה עלה לי בזיכרון דוד בירי זה השם

 

[רק צופה מהצד]

לא נראה לי שהשם הוא דוד בירי,

בהזדמנות אדפדף שוב בספר "אנא כורדי" ואמצא את שמו של החבר מטבריה. דוד (דודי) בירי ז"ל היה הנכד של דודתי, הוא היה ההרוג הראשון באינטיפדה השניה. הוא נהרג בזמן ליווי אוטובוס להתנחלות נצרים, הופעל מטען לעבר האוטובס, כשירד מהרכב לסרוק את הסביבה, נפתחה אש ממארב והוא נהרג. יהי זכרו ברוך

 

[hemiitz]

השאלה אם אנחנו מדברים על אותו דוד בירי מטבריה

 

[רק צופה מהצד]

לא יודע אבל אם שמו היה בירי, הייתי בטח זוכר.

בכל אופן אני אדפדף שוב בספר "אנא כורדי", כשאמצא את השם אודיע לך.

 

[hemiitz]

../images/Emo45.gifאחלה

 

[hemiitz]

רגעים יפים מהביקור של בשיר בוטאני