הדפסה שחור\לבן על קצה המזלג

ROTEM 3 0 0 3 5

New member
הדפסה שחור\לבן על קצה המזלג

ניסיתי לעשות את זה כמה שיותר מסודר, מקווה שהצלחתי.
 

ROTEM 3 0 0 3 5

New member
הכנת המעבדה והגדרות בסיסיות

לפני שמתחילים להדפיס יש כמה הכנות וכמה מושגים שכדאי לדעת. במעבדת צילום בסיסית צריך שיהיו מס' דברים: - 4 אמבטיות גדולות – למפתח, עוצר, קובע ושטיפה. - אור ביטחון אדום + אור לבן רגיל. - מגדל. - מתקן ייבוש. - 2 זוגות מלקחיים לפחות. - שעון המודד שניות וזוהר בחושך הכנת הכימיקלים: מפתח לנייר צילום אינו זהה למפתח של סרט! כנ"ל לגבי הקובע. הכנתו הינה לפי הוראות היצרן. בשביל עוצר יש להשתמש באמבטיית מים בתוספת חומצת חומץ. את הקובע מכינים גם כן עפ"י הוראות היצרן. כל כימיקל נמצא בנפרד – אין לערבב ביניהם! כדאי מאד להקפיד על כלים שונים וקבועים למפתח וקובע. קובע שנכנס למפתח הינו הרסני לגבי המפתח. מה גם בזמן העבודה כדאי להקפיד שלכל אמבטיה יהיה זוג מלקחיים משלה כדי לא לערבב בין המפתח לקובע. את האמבטיות יש לסדר לפי סדר העבודה. קודם המפתח, אח"כ העוצר, קובע ולבסוף השטיפה. כדאי לשים לב שככל שהמפתח קר יותר כך ייקח לו זמן רב יותר לעבודה. במעבדה רבת משתמשים או אחרי זמן רב של פיתוח, יתכן ובשלב מסוים יהיה המפתח תשוש ומזוהם ויהיה צורך להחליפו. חומרים נדרשים להדפסה: - נייר צילום מולטי-גרייד בעבר היו משתמשים במספר חבילות של ניירות כל נייר בעל קונטרסט שונה ובזמן הפיתוח היו עוברים להדפסה על נייר שונה על פי רמת הקונטרסט אליה רוצים להגיע כיום ניתן לעבוד עם חבילת ניירות אחת בשם מולטי-גרייד – רב דרגות – את הקונטרסט משנים בעזרת פילטרים בצבעים שונים ובדחיסויות שונות החוסמים את האור ברמות שונות ומגדילים או מקטינים את הקונטרסט. את הנייר אסור בשום פנים ואופן לחשוף לאור שהוא לא אור ביטחון אדום, הנייר אינו רגיש לצבע האדום ולכן ניתן לעבוד איתו אך ורק באור זה. בכל אור אחר הנייר יישרף ולא יהיה ניתן לעבוד איתו. נייר שרוף לא מפותח לרוב נוטה להצהיב. (אם נפתח אותו הוא יהיה שחור). הנייר רגיש לשריטות וטביעות אצבעות ולכן נשתדל לגעת בצד עליו מרוחה האמולסיה כמה שפחות. - פילטרים – תפקיד הפילטרים הוא שליטה על הקונטרסט. הפילטרים מגיעים ממוספרים מ-00 ועד 5, ביניהם ישנם דרגות של חצאים ושלמים (00, 0, 0.5, 1, 1.5......5). פילטר מס' 2 הוא פילטר סרק, לכאורה הוא אמור לתת את אותה התוצאה כמו בלעדיו, אבל למען הדיוק נעבוד איתו. תמיד נתחיל בפילטר 2 וממנו נעלה או נוריד קונטרסט. ככל שמספר הפילטר גבוה יותר הניגודיות שהוא ייתן תהיה גדולה יותר ולהיפך. - מגדל (הרחבה בהמשך). - איזל (מתקן להחזקת נייר הצילום במקום בזמן העבודה) - מומלץ - מסתיר - להוספה או הסתרה מקומית של אור (הרחבה בהמשך) - משטח זכוכית כ-מ"מ עובי בגודל 40X40. (לקונטקטים – הרחבה בהמשך)
 

ROTEM 3 0 0 3 5

New member
עבודה בסיסית עם מגדל:

למגדל מספר חלקים עיקריים – גוף המגדל, נורה, עדשה, מפוח, טבעת פוקוס, נושא הנגטיב, נושא הפילטר, פילטר אדום וטיימר. גוף המגדל - יכול לנוע מעלה ומטה ע"י ידית הקבועה בצד המגדל. נורה – קבועה בראש המגדל, נשלטת ע"י הטיימר. טבעת פוקוס – מזיזה את המפוח וע"י כך מחדדת את אלומת האור או התמונה המוקרנת מן המגדל. עדשה – קבועה בתחתית המפוח, מרכזת את האור לכדי תמונה ברורה. בעלת צמצמים אשר נותנים לנו שליטה על כמות האור המועברת למשטח העבודה. נושא הנגטיב – מעין מגש קבוע מעל העדשה אשר בתוכו מושחל הנגטיב. יש צורך לשים לב שנושא הנגטיב מותאם לגודל הסרט שאיתו עובדים, דרך נושא הנגטיב מוקרן פריים אחד בלבד אל עבר משטח העבודה. בכל זאת, כדאי לגזור את הסרט כל כמה פריימים ולא בבודדים כדי שיהיה מה שייתפס בנושא הנגטיב. נושא הפילטר – קבוע מעל נושא הנגטיב, לתוכו מושחלים פילטרים שונים לשינוי הקונטרסט של הסרט. טיימר – לטיימר מספר מצבים. באחד הנורה עובדת. באחד כבויה. ובאחרון הנורה עובדת לפרק זמן מוקצב ואחריו נכבית. כדאי לתרגל את העבודה עם הטיימר כמה דקות לפני שמתחילים כדי לוודא שהכל ברור. לרוב הטיימרים יש אפשרות החלפה בין שניות לדקות, כך שניתן למדוד עד כ-60 דקות אור בטיימר (והסיכוי שנזדקק ל-60 דקות אור הוא כ"כ קלוש אבל ניחא). פילטר אדום – נמצא מתחת לעדשה וניתן להזזה ימינה ושמאלה. מטרתו היא לאפשר ראייה טובה יותר של משטח העבודה ע"י תאורה שלא תשרוף את נייר הצילום (הפיכת האור הלבן היוצא דרך העדשה לאור ביטחון אדום), יש להקפיד שבזמן סידור הנייר מתחת לעדשה נשתמש בפילטר ובזמן החשיפה עצמה נזכור להסיט אותו, אחרת למעשה לא עשינו שום דבר.
 

ROTEM 3 0 0 3 5

New member
כמה מילים על סרטי צילום:

כל סרט מורכב ממספר שכבות, החשובה בין כולן היא האמולסיה – זהו החומר הרגיש לאור עליו נרשמת התמונה. האמולסיה רגישה מאד לשריטות ועל כן מרחו מעליה שכבה דקה של ג'לטין כמגן. נוכל לזהות את הצד עליו מרוחה האמולסיה כ-הצד המבריק. – זהו הג'לטין. עוד שיטה למי שמתקשה למצוא את הצד המבריק והחלק של הסרט – המספרים. אותם מספרים העוזרים לנו לדעת האם פיתחנו כמו שצריך את הסרט עוזרים גם בעת ההדפסה. כשאר המספרים קריאים ולא כתובים בכתב ראי – האמולסיה נמצאת כלפיכם.
 

ROTEM 3 0 0 3 5

New member
הדפסי מגע - קונטקט

עכשיו כשקצת יותר ברור מה זה מה... אפשר כמעט להתחיל. את הסרט המפותח והיבש, רצוי לגזור כל 4-5 פריימים כך שיהיה נוח לעבודה ולאכסן בתוך שרוול מתאים. (מן הסתם לסרטים של 35 מ"מ יש שרוולים שונים מסרטי 6X6 או 6X4.5 וכד') בזמן סידור הסרט בתוך השרוול שימו לב שכל הפריימים נמצאים עם האמולסיה לאותו הכיוון. לפני ההדפסה נהוג להדפיס קונטקט – הדפס מגע של כל הפריימים ביחד. להדפסת קונטקט – הדפס מגע: מטרתנו בהדפסת הקונטקט היא: א' – ראיה כוללת של התמונות מקלה על הבחירה – מה להדפיס, מה לא, מה נראה טוב וכו'. ב' – לראות את רמת הניגודיות של הסרט בכולל. את הקונטקט מדפיסים על נייר צילום גדול (רצוי) עליו יכנס הסרט בשלמותו. נרים את המגדל עד שאלומת האור תכסה את כל הסרט (המסודר בתוך שרוול) כאשר הפילטר האדום נמצא תחת העדשה. הסרט צריך להיות מונח עם האמולסיה כלפי מעלה (הצד המבריק). נניח את נייר הצילום גם כן כאשר האמולסיה (הצד המבריק) כלפי מעלה מתחת לסרט, מעל הכול משטח זכוכית בעובי של כמילימטר אחד (כדאי שהזכוכית תכסה יותר שטח מהסרט) ונבצע טסט.
 

ROTEM 3 0 0 3 5

New member
טסטים

טסט – זהו הדבר החשוב ביותר בהדפסה, גם של תמונות וגם של הדפסי מגע. ע"י טסטים שונים אנו יכולים לבדוק את ניגודיות הסרט, האם חשפנו מספיק זמן לאור את נייר הצילום, את משך הזמן אשר רצוי שנייר הצילום ישהה בתוך המפתח ועוד. בתחילה נקבע צמצם כלשהו בעדשה, רצוי להתחיל בסביבות ה-8 או 16, גם במגדל עובד אפקט הצמצם על החדות, ככל שהצמצם סגור יותר החדות תגדל ונקבע בנושא הפילטר את פילטר מס' 2. הטסט מתבצע ע"י הנחת רצועה של נייר צילום (חותכים נייר צילום גדול למספר רצועות בשביל טסטים ע"י סכין חיתוך או גיליוטינה) מתחת לסרט (בזמן הדפסת קונטקט) או מתחת לאלומת האור (בזמן הדפסה) וחשיפת חלקים ממנו לפרקי זמן שונים. כדי לבצע את החשיפה נקבע פרק זמן בטיימר (כ-3 שניות) ונחשוף פס אחד מנייר הצילום ע"י הסתרת שאר הנייר בקרטון קשיח אטום לאור, מקובל להשתמש בקרטון בו נמצאים ניירות הצילום. אח"כ נסיט את הקרטון מעט ונחשוף פס שני (הפס הראשון כרגע נחשף פעמיים) וכן הלאה. את הטסט מפתחים, שוטפים ומקבעים (קביעה של תמונה לוקחת כ-10 דקות,לטסט מספיק דקה או שתיים) – עפ"י הפסים נקבע את משך החשיפה הנותנת לנו את התוצאה הטובה ביותר. אם הטסט אפרורי, נעלה פילטר אחד או חצי פילטר עפ"י העין כדי להעלות ניגודיות ולהיפך – אם הטסט ניגודי – נרד פילטר. אחרי שבחרנו פס וקבענו פילטר כדאי לעשות טסט אחרון על רצועה שלמה עם הפרמטרים שקבענו כדי לראות טוב יותר שאנו מרוצים מהבחירה לפני שמדפיסים על דף שלם. (אם כל פס היה 3 שניות ובחרנו בפס השלישי נחשוף ל-9 שניות סה"כ) – באותם פרמטרים בדיוק שקבענו מהטסט נדפיס את התמונה. עיקרון זה של עבודה עם טסטים עובד גם בזמן הדפסת קונטקט וגם בזמן הדפסת תמונה. בהדפסת קונטקט יש כאלה המקפידים פחות, אבל חבל. טסט לקונטקט יתבצע כאשר רצועת נייר הצילום מונחת מתחת לסרט על מספר פריימים ומתחת לזכוכית אשר מוודאת ששום דבר לא יזוז בזמן החשיפה. טסט לתמונה יתבצע כאשר הרצועה מונחת על האיזל (או משטח העבודה בהיעדר איזל) מתחת לתמונה המוקרנת עליו. חשוב! בזמן מיקום הרצועות הפילטר האדום צריך להיות ממוקם מתחת לעדשה כדי שלא לשרוף את הנייר. בזמן החשיפה לאור יש להסיט את הפילטר!! אחרת, כאילו לא עשינו כלום. על פיתוח הטסטים והתמונות אדבר בהמשך ובינתיים אם התחלנו בעבודה עם מגדל והדפסות – נמשיך באותו הכיוון אל עבר הדפסות תמונה.
 

ROTEM 3 0 0 3 5

New member
הדפסת תמונה:

מנקים את הסרט בעזרת מטלית אנטי-סטטית כדי להסיר אבק ולכלוכים. ממקמים את הסרט בתוך נושא הנגטיב כאשר הצד עליו מרוחה האמולסיה כלפי מעלה (הצד המבריק), כדי להבטיח שהסרט לא הפוך, תעזרו, שוב, במספרים שהודפסו ע"י החברה – הם צריכים להיראות ישרים ולא בכתב ראי. הדפסה עם סרט הפוך גורמת לאפרוריות בזמן ההדפסה (ומדפיסה את התמונה הפוך כמובן). מכניסים את נושא הנגטיב אל המגדל, מוודאים שהוא יושב כמו שצריך. מכוונים חדות – משחקים עם טבעת הפוקוס עד לקבלת החדות המקסימאלית, אפשר לבדוק עפ"י הפינות שהן ברורות ולא מרוחות ועפ"י התמונה בכולל, גם כאן ניתן להיעזר במספרים ולכוון חדות על פיהם. את החדות מכוונים עם צמצם פתוח כמה שניתן וללא פילטר אדום. אחרי שכוונה החדות סוגרים לצמצם 8 או 16, מוודאים שנושא הפילטרים במקום ובתוכו פילטר מס' 2 ומסיטים את הפילטר האדום חזרה אל מתחת העדשה – כך שנוכל לסדר ולהתחיל בטסטים – הטסטים מתבצעים ככתוב למעלה. את הטסט רצוי לעשות כך שיכלול את החלקים החשובים בתמונה – לדוגמא – פנים של אדם\ עיניים – בצילומי תקריב, האובייקט המרכזי המצולם או בתמונת נוף כך שיכלול כמה שיותר גוונים – משחור ועד לבן. כמובן שאחרי ביצוע כל טסט יש לפתח אותו בכדי לדעת איך להמשיך אל הטסט הבא (לפעמים מבצעים עשרות טסטים עד להדפסת התמונה) ולכן נעבור מייד אל שלב הפיתוח.
 

ROTEM 3 0 0 3 5

New member
פיתוח, קביעה, שטיפה:

מפתח – הפיתוח מתייחס לנייר מולטי-גרייד שהוא נייר-פלסטיק ולא מה שנקרא "נייר-נייר" – נייר מסוג זה דורש עבודה שונה וארוכה בהרבה, כבר כמעט ולא עובדים איתו ולכן לא אפרט לגביו. משך הפיתוח הוא כדקה עד שתי דקות. ככל שהמפתח קר יותר או לאחר פיתוח מספר רב של תמונות עם אותו המפתח נאלץ לפתח יותר זמן. ככל שנאריך את זמן הפיתוח תגדל הניגודיות של ההדפסה. גם את משך זמן הפיתוח נאלץ לבדוק בטסטים, נתחיל ע"י פיתוח כל הטסטים הרגילים כדקה ואם אחרי דקה נראה שלא הופיעו כל הפרטים על גבי הנייר ניתן לא עוד כמה שניות ונראה מה ההתפתחות. מעבר לשתי דקות כבר לא יופיעו פרטים חדשים, מקסימום תגבר הניגודיות. כדי לשים לב שמכיוון ואנו עובדים באור ביטחון אדום הדברים נראים כהים יותר ממה שהם באמת. בזמן הפיתוח יש לנער קלות את האמבטיה עם המפתח כדי שמפתח חדש יגיע אל כל חלקיק בנייר. העבודה באמבטיות כולן היא בעזרת מלקחיים, לא כדאי לאורך זמן לגעת בחומרים האלה בידיים חשופות. יש להקפיד שלכל אמבטיה יהיה זוג מלקחיים משלה, לא לערבב ביניהם שכן מפתח שזוהם בקובע יעבוד פחות טוב. עוצר – זהו שלב הנועד להאט את הפיתוח ולמנוע את זיהום הקובע במפתח. משך הטבילה באמבטיית העוצר היא כחצי דקה, מטרתה העיקרית היא לשטוף מעל נייר הצילום את המפתח. קובע – בשלב זה אנו מקבעים את התמונה. משך קביעה של טסט הוא כדקה או שתיים, גם עם תמונה אפשר לצאת אל האור לאחר שתיים שלוש דקות אבל להחזיר מייד לקובע. קביעה סופית תהיה אחר כ-8 עד 10 דקות. תמונה שלא שהתה מספיק זמן בקובע תפתח עם הזמן כתמים צהובים. שטיפה – אחרי הקובע נעביר את התמונה לאמבטיה עם מים במטרה להוריד את שאריות הקובע, גם תמונה שלא נשטפה טוב יכולה לפתח כתמים בעתיד. משך השטיפה כ-10 דקות. ייבוש – את התמונה הסופית מעבירים במכונת ייבוש מיוחדת או משאירים להתייבש על צידה במשך כמה שעות. כאשר מפתחים טסטים אין טעם להעביר אותם את שלב השטיפה והייבוש מן הסתם מכיוון ואנחנו לא הולכים לשמור אותם, למרות זאת יש להקפיד על כל השלבים הקודמים כדי להבטיח שהתמונה תצא כפי שרצינו. כדאי להציב שעון המודד שניות וזוהר בחושך במקום נוח כדי שנוכל למדוד את הזמנים הנחוצים.
 

פומפיה

New member
לגבי ייבוש -

אם זה אפשרי, אני ממליצה לתת לצילום להתייבש באופן טבעי, בלי שימוש במכונה (ואם בכל זאת החלטתם להשתמש במכונה - סבלנות... אל תמשכו את הצילום
).
 

ROTEM 3 0 0 3 5

New member
../images/Emo45.gif

המכונה בסדר גמור אבל היא נוטה להתלכלך, אם המכונה בשימוש פרטי כל מה שצריך זה לדעת לתחזק אותה, אם לא, אז לשטוף טוב את תמונה לפני ואכן - סבלנות.
 

ROTEM 3 0 0 3 5

New member
הוספה והסתרה – תיקונים מקומיים

לפעמים אחרי ההדפסה גילינו שלמרות שהחשיפה מתאימה לרוב הפריים, ישנו קטע קטן הנמצא באובר חשיפה או תת חשיפה וממנו אנחנו לא מרוצים. בכדי לעשות תיקונים מקומיים נשתמש במסתיר. המסתיר צריך להיות עיגול קטן שחור המחובר לחוט ברזל דק אך קשיח. כדי לחשוף חלק קטן בתמונה פחות מאשר את התמונה כולה נסתיר אותו למספר שניות (את כמות השניות אשר נסתיר נוודא ע"י טסט מקומי לחלק הזה בלבד או עפ"י העין עם הזמן) בעזרת המסתיר, במשך כל זמן ההסתרה נרעיד אותו קלות כדי לא לקבל סימן של עיגול על גבי התמונה החשוף פחות ובכדי שלא יראה חוט הברזל המחזיק עליו את העיגול. כדי להוסיף לחלק קטן בתמונה תוספת של חשיפה, נסתיר את שאר התמונה ע"י קירוב המסתיר אל העדשה או ע"י הידיים (נפתח חור קטן בכפות הידיים במקום בו נרצה להוסיף עוד אור ואת שאר התמונה נסתיר).
 

ROTEM 3 0 0 3 5

New member
ועכשיו שיבואו כל צלמי הדיגטלי

ויגידו - א-ל-ו-ה-י-ם - איזה מזל שאנחנו חיים בעולם המודרני!!!
 

shulhi86

New member
תודה רבה!

אני ממש מסוקרן לנסות לפתח פעם בעצמי. מה גם שמדובר ביתרון כלכלי בולט. עכשיו כשאני יודע איך אין לי שום תירוץ... הבעייה היחידה היא שיש תמונות שאני כן רוצה בצבע.
 

פומפיה

New member
יתרון כלכלי?!

ממש לא. גם החומרים (הנייר, למשל) עולים הרבה כסף. וזמן.
 

SteadyHand

New member
מתחתנים עם גרוזיני/ת.

סתם. באמת לא יפה. אבל תודו שקצת מצחיק בהתחלה, אחר כך כבר לא.
 

ROTEM 3 0 0 3 5

New member
הו הו

שאלה מצויינת. מהריח מהידיים - לימון. מהכתמים על הבגדים (תעשו טובה על תעבדו בגדי קז'ואל ומטה) - כביסה. כתמים מהכיור\ סביבה - אקונומיקה. גם ציוד מעבדה כגון הסליל של הטנק פיתוח, האמבטיות, המקלחיים וכו' רצוי לנקות פע בכמה זמן עם אקונומיקה. ואולי בכלל התכוונת לכתמים מהתמונות... וזה... זה כבר עסק אחר לגמרי שנקרא ריטוש. אמנות לשמה. ואני לא כ"כ מתמצאת בה... אבל אולי אסביר בהמשך בגדול.
 
למעלה