על פורטרטים

[Nat King Cole]

על פורטרטים

שלום לכולם לפני כמה שבועות מישהו שיגר את ההועה הזו לחלל הפורום: איך מצלמים פורטרטים מבלי לפגוע בפרטיות האדם ? מהיא תמונת פורטרט טובה ואיך משיגים אותה ? עניתי אז בכמה דקות שהיו לי. גיבשתי תשובה טובה יותר אתם מוזמנים להעיר.

 

[Nat King Cole]

חלק ראשון

הכוונה בשאלה היתה לצילום פורטרטים לא מכוונים כלומר צילום במצלמה נסתרת אחרת ברור שנפגע בפרטיותו של האדם המצולם. פורטרט מכוון - הצלם מעמיד את נושא הצילום, לפעמים עם חפץ נוסף. אלו צילומים מהסוג שהצלם האוקראיני יוסוף קארש נהג לעשות, בקרוב בטור האומנים הגדולים. פורטרטים לא מכוונים (מצלמה נסתרת) - הצלמת האמריקאית איב ארנולד השתמשה רבות בצילומים כאלה. הרעיון הוא לתפוש את המצולם בסביבתו הרגילה ולא בפוזיציה מאולצת אם המצלמה באמת נסתרת זה ברור. כדי לא להפתיע מצולמים יש להשתמש בציוד שקל לסנן לידם כמו מצלמות דיגיטליות עם צג מסתובב, להבדיל מקנון מרק 2 עם עדשה גדולה וסך אור. אם המצולם נמצא בציבור אתה לא פוגע רשמית בכך שאתה מצלם אותו. כלומר זה לגיטימי בתקוה שהוא לא יעשה נזק לך או למצלמה.

 

[J a z z P h o t o]

'לגיטימי בתקוה שהוא לא יעשה נזק לך

או למצלמה' - יוצא לי הרבה לחשוב על זה,במיוחד בקשר לצילום במקומות מסוימים.נקודה חשובה.

 

[J a z z P h o t o]

לדעתי רק זה מצדיק מצלמת כיס קומפ.

 

[masterboy]

או אימוני ריצה

תלוי איך את מסתכלת על זה

 

[Nat King Cole]

חלק שני

בצילום פורטרט טוב יש לשלב את הדמות עם הסביבה שלו צורנית ורעיונית, אחרת נקבל צילום 'יבש' וחסר חן. מקובל להשתמש בעדשה של 85 מ"מ בצילום על סרט עד כ 105 מ"מ זה נותן פרופורציות טובות ומונע עיוות. במצלמות הדיגיטליות עם ההכפלה זה קרוב לעדשה של 50 מ"מ. תאורות אפשריות - אור יום, תאורת ליבון, תאורת חלון. הבעיה היא לכסות על הצללים כי לא ניתן להתקרב לדמות עם גליון מחזיר אור או פנס. אני אישית נגד צילום עם מבזק כי זה מקלקל את התחושה הטבעית הקשה להשגה בכל מקרה. אבי.

 

[שח_מט]

מבזק

שימוש במבזק עם דפיוזר או הבזקה לתקרה או קיר צד יכול לאפשר מקור אור לגיטימי לצילומי פורטרטים. אגב אני מתעניין ברכישת תאורה מלאכותית [מטריה עם מבזק למשל]. אם למישהו מידע איפה כמה מי ומו מוזמן לשרשר פה או בטכני או למסרים. שח

 

[פומפיה]

שוב החכמתי ../images/Emo22.gif

אני חייבת להתוודות שההודעות שלך עונות על חסך גדול שהיה לי בפורום הזה. תודה.

 

[Nat King Cole]

בבקשה. שמח לעזור.

 

[shulhi86]

שאלה נוספת:

פעם אחת בחיים הלכתי לשוק מחנה יהודה במטרה לצלם אנשים. הגעתי עם כל הרצון והמוטיבציה אבל כשניסיתי הרגשתי שזו מעמסה ריגשית. הרגשתי מציצן. הרגשתי שאני חודר לפרטיותם של האנשים. הרגשתי זר. הסתתרתי מאחורי 300MM שנתנה לי טווח מרחק יפה כדי שהמצולם לא ישים לב והרגשתי חרא. האם אפשר לצלם פורטרט מוצלח בידיעת המצולם? האם זה נעים\לגיטימי\מקובל לבקש ממנו "אפשר לצלם אותך?"

 

[Schnitzell]

לפי דעתי

זה לגיטימי ואפילו מקובל בקרב הרבה צלמים לבקש רשות מהמצולם, וזה לא גורע מאיכות או אותנטיות התמונה. קח דוגמא קיצונית - צלמי תעודה שעובדים במקומות בהם אם תצלם אישה נשואה ללא רשותה/רשות בעלה, תוכל לחזור הביתה בלי ידיים (הרבה מדינות מוסלמיות). ובכל זאת ראיתי תמונות מדהימות ביופיין של צלמים שעבדו באפגניסטן. לפעמים אם תקבל את הסכמת המצולם הוא ישתף פעולה יותר טוב, וכך גם הרגשת המציצנות שלך וגם אי הנוחות הטבעית שלו מול מצלמה תרד. לגבי המציצנות, אני חושב שזה נובע מהעובדה שמפריע לך, שהמצולם לא יודע עך כך שאתה מצלם אותו. עם כל הרצון לתפוס רגע אמיתי ולא מבויים, אנשים מרגישים לא בנוח כשהם מגלים שמישהו מביט בהם ארוכות, או מצלם אותם. הם גם לרוב משנים את ההתנהגות שלהם, ואז הרגע "נהרס". אולי רק נסיון ועבודה ממושכת בסיטואציות כאלה יעלימו את המעמסה.

 

[SteadyHand]

ועוד רעיון

אם צילמת מישהו בלי שראה, וכבד לך על המצפון, ובטעות יצאה תמונה טובה (יש להוסיף: ובהנחה שצילמת איזה רוכל בשוק שתדע למצוא אותו באותו מקום כעבור כמה ימים...) - אדרבה, חזור אליו עם התמונה שצילמת ותן לו עותק מתנה. בעיני תצא תותח, הוא וודאי ישמח, ומצפונך יזרח. או שלא...ואז יש להסתמך על כישורים טבעיים (רגליים קלות למשל). מור.

 

[z s 2]

פשוט יותר להראות לו מיידת ב lcd ...

 

[SteadyHand]

כן, אבל מפקששים את כל עניין הכבוד

לאדון/גברת המכובד/ת שצילמת. הרבה יותר נעים להחזיק תמונה ביד מלהסתכל בה בצג קטן מדי שיש לידו כפתור עוד יותר קטן ששתי לחיצות עליו שולחות את התמונה למעמקי השככה. לא ככה?

 

[z s 2]

לא כל כך...מניסיוני בעינין התמונה

על המצלמה מעוררת עינין רב , וכל האקט מתקבל בכבוד , והערכה...

 

[liorsh]

לא להסתתר

זאת דעתי. מנסיוני בצילום נוף אנושי, אני לא מסתתר. אני עומד באמצע הרחוב, אנשים רואים אותי עם המצלמה, רואים אותי מכוון אליהם מצלמה. היו כאלה שסימנו לי לא לצלם, אבל זה נדיר. במקרה כזה אני פשוט מפסיק לכוון, לא מצלם אותם, מכבד את רצונם. רוב האנשים בסדר עם זה. יש כאלה שמסתתרים, ואני מבין שהם לא רוצים להיראות, אז אני לא מנסה בכוח לצלם אותם. אני מנסה להגיע למצב שבו אני לא מסתתר מהמצולם, הוא רואה אותי, מודע למעשיי, ומעבר לכך ההחלטה היא שלו. ואני מכבד אותה. ליאור

 

[Nat King Cole]

../images/Emo13.gif

 

[vtt]

מחשבות שלי בעניין אחרי כמה נסיונות

אז נתחיל מזה שלתחושת החוסר נוחות של לכוון על אדם שאיננו מכירים מצלמה שותפים כל אלו שמצלמים אנשים ברחוב. שמתי לב גם שאנשים מאד חשדנים לגבי המצלמה כאילו שלכולם יש משהו להסתיר ,גם אני נתקלתי באנשים שסימנו לי לא עם האצבע ומיד ויתרתי על הצילום ,להתעקש לצלם מישהו זה ממילא פספוס. לגבי עדשות טלפוטו , לדעתי דוקא עם עדשה כזו אני מקבל תחושה של הסוטה השכונתי שמתחבא מאחורי עץ ומצלם את הילדות של השכונה (דוגמא מוקצנת בכוונה). אני חושה שעדשת 50mm או 28 עושות עבודה יפה ומחייבות אותך להתקרב ולהיפתר מתחושת החוסר נוחות. תמיד לזכור להיזהר. אנחנו חיים בחברה אלימה מאד ,ישנם אנשים שלא יהססו לתקוף אתכם. בעיקרון יש להיזהר עם צילום של אנשי רחוב (למרות שהם בדרך כלל מרתקים ויכולים להוות נושא טוב לצילום) כמו זונות ,רוכלים ,חלפני דולרים ,חבורות של צעירים ושיכורים. למרות שברוב הגדול של המקרים תחזרו הביתה בשלום צריך לזכור את הדברים האלו. ועוד משהו קטן ,ניסיתי לצלם קצת בשדה התעופה החדש שלנו (נוסעים הם נושא מעניין ). בתחום זמן של 15 דקות עצרו אותי 3 מאבטחים (אחד בכל קומה) ותשאלו אותי למעשי וביקשו להציג תעודה מזהה. הם אמנם לא אמרו לי בפרוש לא לצלם אבל הסבירו שהם מעדיפים שאני לא אצלם ושזה גורם להם לאי נוחות (דרך אגב ,לא צילמתי אותם).