הפרצוף המפוחד, הידיים לופתות את הידיות. רצועת הסנטר המהודקת בקסדה. זה לעומת הנינוחות היחסית של שכניו שכנראה כבר עברו כמה אירועי פיזור הפגנות. תמונה חזקה.
תראה את הפריים המלא (פה למעלה) אז תבין שיחסית המרחק בשורה לא כזה משמעותי, השוטר הראשון שבאותה שורה דווקא נראה לי בפוקוס...
בודאי שהשוטר שמסתכל למצלמה אמור להיות בפוקוס, על זה אין ויכוח.
 
כי אורך השורה אינו שווה לעומק הקטע שהם תופסים משדה הראייה
שזה מה שקשור לפוקוס... רק מעיר לדיוק המתמטי... שום דבר שם לא מאה אחוז חד אבל לא רואה הבדל בפוקוס בין השוטר שלפניו לשוטר שאחריו.. כמובן שגם תפוז הוסיפו משלהם אבל גם במקורי זה לא פרפקט... מה לעשות.. החיים קשים... סם אייבל תמיד אומר, המטרה היא לא מושלם, רק הכי טוב שאנחנו יכולים בכל סיטואציה.
מכיוון ששורת השוטרים כמעט מאונכת למישור התמונה, אז האנך
למישור התמונה - גובה השורה ביחס למישור התמונה הוא עדיין בסביבות שני מטרים.
אם השוטר המביט לא-חד כמו זה שאחריו או פחות, כבר פחות קריטי - מה שחשוב הוא שהוא לא חד, וזה חבל.
ואני לא מסכים עם סם אייבל - המטרה היא תמיד מושלם, התוצאה (צריכה להיות) הכי טוב שאנחנו הצלחנו באותה סיטואציה.