פשפשתי באחת התיקיות

[e zi]

פשפשתי באחת התיקיות

 

[e zi]

1

(אליטליה)

 

[גרין הכחול]

לזאת פחות התחברתי. השניה הרבה יותר טובה

 

[e zi]

צילמתי (עם הG11) מהקרקע ולא מהמרכז, וזה פוגע בשלמות, בעיני

הייתי רוצה, לשחזר את התמונה (עם הD800E והצייז 135 אפו) מהמרכז.

 

[sagiKor]

אני לא רואה בעיה שמצלמה אחרת תפתור

סך הכל צילום בנאלי שצולם אלפי פעמים.
לא ממש מעניין ושום מצלמה לא תהפוך אותו לכזה.
אם תגיע שוב לסיטואציה, נסה לקחת נושא לעוס ולעשות משהו מעניין יותר.

 

[e zi]

שגיא, היינו כבר בסרט הזה:

99%, יותר, מנושאי הצילום, במאה ה-21, הם "בנאליים". ובמילים שלך: "גם אם הכל כבר צולם, זה לא הופך את זה אוטומטי לנדוש או משעמם". .."נדוש או משעמם" = "בנאלי", לא?

זו התמונה שדיברה אלי (זו שרציתי לצלם).
לא מעניין אותי אם 8000 צלמים צילמו מנוע לפני.

אני ממש לא מנסה לעשות משהו ש-"מעניין-יותר" למישהו (אני עושה מה שמעניין אותי)
ואני לא מנסה להיות "יצירתי" ..יותר מזה: הנסיון תמיד להיות "יצירתי" פתטי בעיני.

(עוד) דוגמה מהחיים:

סך הכל צילום בנאלי שצולם אלפי פעמים
ובכל זאת נמכר ב- 1,000,000$:​

 

[sagiKor]

מה יתן לך לצלם את אותה תמונה עם מצלמה אחרת?

רזולוציה גבוהה יותר?
אם זה מה שרצית לצלם אז בשביל מה שזה, יצא לך מוצלח.
אתה מדבר לחזור ולצלם את אותו נושא, אני מציע שאם אתה כבר מתאמץ אז תנסה להיות מקורי יותר ויצירתי יותר. אם זה נשמע לך פתטי אז אתה בבעיה גדולה ממה שחשבתי... חפש תחביב אחר.

כשתמכור את התמונה הנ"ל במיליון דולר אז נדבר....

 

[e zi]

א.) באמנות, מי ש"מתאמץ להיות מקורי" הוא לא עצמו..

כי כדי להיות עצמך, אתה לא צריך להתאמץ (אני מקווה). ..ורק כדי לסגור פינה: מבחינתי צילום הוא לא תחביב (וגם לא מקצוע).

ב.)
לכל הדפס, בעיני (סובייקטיבית), יש את הגודל ה-"מתאים" להצגה על הקיר; גודל ההצגה הוא חלק מהדיבור אל המתבונן. למשל:

• תמונות של בעלי חיים קטנים: גודל הצגה שלא מגדיל אותם הרבה מעבר לאיך שהם במציאות. כלומר לא להציג דרור בגודל מטר.
• לנדסקייפ: גודל הצגה רוחב מעל 80ס"מ ..מעל 1.5מטר ..תלוי
• תמונה מהסוג הזה: אדפיס לגודל 1.5X1.5 ..מעריך

+ בצילום כזה אני (..לא אתה) מוצא חשיבות בלהראות (מעבר לרושם הכללי, שמתקבל בהתבוננות ממרחק) גם טקסטורות של המתכת והצבע, ה-ניטים, ..כשהצופה מתקרב ונמצא מול פתח היניקה במרחק נגיעה. ..ההתקרבות "פנימה" תוך כדי הבחנה בעוד עוד ניואנסים הופכים הכל לריאליסטי-יותר (מעבר לגרפי).

 

[sagiKor]

עכשיו סיקרנת אותי

אם צילום זה לא מקצוע וגם לא תחביב אז מה כן? מה נשאר?
בשביל מה אתה קונה כל כך הרבה ציוד ומבלה כל כך הרבה בפורום צילום?
מה זה עונש? הפסדת בהתערבות?
לא ברור....

כמו בכל תחום בחיים, אם לא תאתגר את עצמך, אם לא תנסה לפרוץ גבולות מחסומים תישאר תקוע במקום אפל ולא מעניין.
אם לא תתאמץ להיות יצירתי, אז אתה תמשיך לצלם את אותם דברים, תחזור על עצמך ואחרי אחרים, אם זה מייצג את האופי שלך אז אבוי...

 

[e zi]

בוא נסתכל על זה מזוית אחרת:

• אתה בן-זוג והורה מיקצועי? או חובבן?
• אתה עונה לטלפון כמקצוען? או כחובבן?
• אתה קונה בסופרמרקט כמקצוען? או כחובבן?
• אתה נוהג כמיקצוען? או כחובבן?
• אתה חי את החיים כמקצוען? או כחובבן?

כי אם לא זה ולא זה, מה נשאר?

החשיבה הזו זה להיות כלוא במחשבה בינארית, ולהיות תקוע במקום אפל ולא מעניין. קשה עד בלתי-אפשרי להיות יצירתי, כשכלואים ברשת של מחשבות בינאריות.

---
חובבן - נניח, שזה מי שעוסק בתחביב שלו.

 

[enigo]

לא דוגמאות טובות, כי כולן הם דברים שעושים כחלק מהחיים, לא

משהו שבוחרים לעשות. לכן יש בתחומים הללו קטגוריה נוספת - "סתם" או "מתוך כורח". חוץ מהורה - הורה זה מקצוע במשרה מלאה, ואין לך ברירה אלא להיות מקצועי...
אבל אתה בוחר לצלם ולהשקיע בזה אנרגיה, זמן וכסף. אז אתה לא "סתם", אתה לא ישראל ישראלי שמצלם עם הטלפון כי הוא צריך לשלוח תמונה של הילדים בבריכה לכל החברים.
&nbsp

 

[sagiKor]

אתה רציני?

 

[lightflake]

וואו... זה... תפוח אדמה... מעניין למה שילמו ככ הרבה...

 

[יערעד]

אני בטוח שלמי שקנה את זה

העלות היחסית לעומת ההון שלו היא כאילו שאנחנו היינו קונים איזו תמונה לחדר בשוק הפשפשים ב 40 שקל.

כשאתה מסתכל על סכומים כאלו בפרספקטיבה של מה שלפשוטי העם יש, זה נשמע המון.

 

[enigo]

אתה בטוח שאליטליה?

כי נראה שכל החלקים מחוברים כראוי, וזה לא אופייני לחברה...

 

[ניריתסקוטלנד1]

מקסים!!!! גם אני צילמתי תמונה כזאת

ולא ידעתי מה לעשות איתה. אני ינסה את העריכה שלך

 

[e zi]

כמעט ואין בתמונה הזו עריכה

 

[ניריתסקוטלנד1]

הלבן מסביב הוא מהתמונה המקורית?

 

[e zi]

משך-חשיפה לפי הכהה שבמרכז..

נשאר מסביב קצת אזורים בהירים של צבע, שהייתי צריך לנקות.

 

[e zi]

2

(נורמנדי)