לו הייתה לי מצלמה עם

לו הייתה לי מצלמה עם

חיישן Full Frame הרי שיכולתי לצלם תמונות אמנותיות הייתה משתפרת. מה דעתכם?
עד כמה לדעתכם גודל/קוטן החיישן מפריע לכם ליצור תמונות אמנותיות?
 

xfwind

New member
אם יש קשר, אז היכולות הירודות של ה-E500 שלי ב-ISO הגבוה

גורמות לי לוותר עליה בלילה.







 
אז על כל נושא תמונות באור נמוך אתה מוותר?

השאלה היא אם אתה באמת מוצא את עצמך מוותר לעיתים קרובות או לא
 

xfwind

New member
המצלמה איתי בחו"ל בד"כ. אם אפשר אני לא לוקח אותה בערב

בזמן האחרון אני מבצע צילומי INDOOR עם הסמארט.

בכללי - רוב הצילומים שלי הם צילומי תיעוד - משפחה וכ'.
פחות בפוזיציה של סתם ללכת לצלם.
 

sagiKor

New member
שטויות

גודל חיישן מביא לוק ויכולות וגם מגבלות וכמו כל כלי צריך להתאים למשימה.
צריך לעבוד במסגרת המגבלות והיכולות.
המגבלה הכי גדולה נמצאת בראש של האוחז במצלמה.
צלמים שלא יודעים לצלם חושבים שאם הם יקנו מצלמה גדולה ויקרה אז התמונות שלהם יהיו טובות יותר. יש מיליוני דוגמאות ברשת לכך שזה לא נכון.
 
אני שמעתי ממשהו שאמר

שככל שהמצלמה משוכללת יותר היא למעשה גם point and shoot טובה יותר
ואז.. במקום להתרכז בצד הטכני מתפנים להתרכז בקימפוז ובצילום עצמו.
פעם אפילו הסכמתי לזה, היום אני כבר מבין שמצלמת Full Frame היא יתרון וגם חסרון
 

enigo

New member
אין שום קשר. ראיתי תמונות אומנותיות מאוד שנעשו עם מצלמות

כיס ואפילו טלפונים, וראיתי תמונות גרועות שנעשו עם EOS5 ועדשות L.
 
האם מבחינתך האישית זה לא מגדיל את הסיכוי?

כי אחרת כולנו היינו מצלמים בסמארטפונים, לא?
 

enigo

New member
ראשית כל, סמארפון הוא יותר מאשר רק חיישן קטן, הוא גם עדשה

קבועה ולא מוצלחת במיוחד (ברוב המקרים). אבל כן - ראיתי צילומים יפים מאוד -במובן האמנותי - שצולמו בסמארטפונים.
מצלמה שמאפשרת שליטה נוחה בכמה שיותר פרמטרים - בלי קשר לגודל החיישן - היא כלי גמיש יותר, ולכן גם מגדילה את הסיכוי, בידיים הנכונות, להפיק תמונה טובה אמנותית. אבל כאמור, אין קשר לגודל החיישן.
 

steiff

New member
הלוואי שמה שהיה נמצא ביני ובין תמונה אמנותית היה גודל החיישן

כי אם זה היה המצב - הייתי צלם אמן מזמן.
אבל הנסיון האישי לימד אותי שהגודל לא קובע.

חיישן גדול מאפשר להפיק תמונות באיכות טכנית גבוהה יותר בתנאי תאורה מסויימים, ומאפשר להפיק תמונות בתנאים שמצלמות ״קרופ״ למיניהן לא מסוגלות כלל להפיק בהם תמונה שמישה.

אבל בין זה לבין אמנות... קיים פער שלצערי מה שמגשר עליו אינו נמדד בנדל׳ן-חיישן אלא בטביעת עין, ראיה צילומית, קצת חוצפה ותעוזה, והעיקר - להיות במקום הנכון בזמן הנכון.
 

steiff

New member
ותכלס... אם במקום לשפר את המאזן של יצרני הציוד...

אם במקום לשפר את המאזן של יצרני הציוד הייתי משפר את המאזן של חברות התעופה ויצרני נעלי ההליכה - אני חושב שהייתי יכול להפיק יותר תמונות שמגרדות את הגדרת האמנות.
 

sagiKor

New member
הדשא של השכן תמיד ירוק יותר

סאלי מאן צילמה את רוב העבודות שלה בבית ובחצר ביתה.
אני חושב שמעמדה כצלמת אמנית לא נתון לויכוח.
אז לא צריך אפילו לממן חברות תעופה או יצרניות נעליים...

זה מחזיר אותי לטענה שלהיות אמן, זה לא משהו שאפשר ללמוד וגם לא משהו שאפשר לקנות בכסף או לפצות על חוסר היכולת עם ציוד.

ואם כבר מערבבים טכנולוגיה ואמנות, אז נראה שלא מעט מהאמנים מעדיפים עדיין לצלם בטכנולוגיה "אנלוגית", בין אם זה סרטי צילום בפורמטים שונים או אפילו שימוש בטכנולוגיות ותיקות יותר, ואם כבר הזכרנו את סאלי מאן היא גם דוגמה לכך.
 

steiff

New member
הדשא של השכן...

א. למרות שסאלי מאן אכן בעלת מעמד כאמנית אני מוכרח לומר שבאופן אישי אני לא מוצא בעבודות שלה איכות או מסר אמנותי מיוחד, אם בכלל, וכשאני קורא את הניתוחים שמבצעים לסנאפשוט שהיא עשתה של החצר האחורית שלה ומתפלפלים עמוקות באיזו בובה חסרת זרוע שהבת שלה השליכה באיזו פינה - פלצנות לשמה.

ב. אמנים לא כל כך מתעניינים בטכנולוגיה אלא ביצירה עצמה. אם הכלי שהם מכירים זו מצלמת פילם - הם ישתמשו במצלמת פילם. המצלמה עבורם היא כלי להעביר את התמונה מהראש למסגרת. הדבקות בפילם, עבור רבים, היא יותר בגדר קיבעון (או פלצנות) מאשר בחירה עניינית.
 

sagiKor

New member
סנאפשוט?

איך אפשר להגדיר תצלום שהוא תוצר של העמדה, ביום, ועבודה עם מצלמת פורמט גדול 8X10 שדורש דקדוק רב ודיוק בחשיפה ופוקוס כסנפשוט?
זה ההיפך המוחלט....

על טעם ועל ריח אי אפשר להתווכח, אך כשזה מגיע לאמנות והיכולת לנתח ולהבין צילום לעומק, אנו כבר יודעים שהרמה בפורום נמוכה, לכן גם הצילומים נשארים ברמה נמוכה. אפשר לפטור את מה שלא מבינים כסנאפשוט או פלצנות, אפשר לטרוח קצת ולהרחיב את ההשכלה.

אמנים מאד מתעניינים בטכנולוגיה, הם לא יכנסו לפרטים איך המצלמה בדיוק עובדת, אבל כן מתעיינים מה הכלי יכול לעשות ומה ניתן להפיק באמצאותו, אם זה מבחינת לוק של התוצר ואם זה מבחינה של יכולת טכנולוגית (כמו איזו גבוה לדוגמה). הבחירה בצילום אנלוגי היא לא ממש קיבעון או פלצנות, אלא בחירה מודעת שנובעת מהתהליכים הכלולים. גישה של "ללכלכך את הידים" בעבודה (מול ישיבה מול מחשב) כחלק מהיצירה מאד חזקה אצל הרבה אמנים.
הלוק של התוצר שונה, אי אפשר להתכחש לעובדה שאנלוגי נראה ומרגיש הומוגני יותר, כמתבוננים, אנו מגיבים לתמונות בצורה רגשית כאשר לרגש הנוסטלגי יש משקל כבד.
באופן אישי, אני מרגיש גם שבצילום דיגיטלי יש לנו נטיה להתקרב לתמונה ולחפור בפיקסל, בעוד שבצילום אנלוגי יש את הנטיה להתרווח אחורה ולספוג את היצירה עצמה.
 

steiff

New member
הבט על התוצר במקום על התהליך

אני ממש לא בטוח כמה העמדה היתה בתצלום המשפחתי של שתי הבנות שלה משחקת באיפור בחצר האחורית של הבית. זה שבשביל להפיק את התמונה הזו היא היתה צריכה לדקדק בחשיפה ובפוקוס זה מעיד על כך שהיא יודעת לתפעל את הציוד, אבל את אותה התמונה אפשר היה להפיק במצלמה דיגיטלית קומפקטית פשוטה בשתי שניות.

אפשר כמובן להאשים את הפורום ברמה נמוכה. יכול להיות שהוא כזה, אבל נראה לי שאני דווקא מצליח לרוב להבחין בין פלצנות לאמנות. בין קיטש לבין הפקה אמנותית. אז נכון שצריך לדעת אמנות כדי ליהנות ממנה, אבל מצד שני יש גם אלמנט אדיר של פלצנות באמנות שאי אפשר להתעלם ממנו. התמונות של סאלי מאן הן, לטעמי, דוגמה לפלצנות שכזו. הרוב המכריע של התמונות על גבול הגרוטסקה, שימוש מופרז בטכניקות שלא קשורות לסצינה. אלמלא העובדה שחצי מהתמונות שלה צונזרו בגלל שהן כללו חלקי גוף מוצנעים של הילדים שלה - נראה לי שהיא לא היתה זוכה לפרסום כה רב.
 

sagiKor

New member
תמיד תהיה רמה של פלצנות באמנות

אם זה בלתי נסבל אז אולי תחומים אמנותיים לא בשבילך.

אבל בוא נחזור אל העיקר, בחר. צלם אמנותי שאתה כן מעריך, אני מאמין שתגלה שאת רוב העבודה שלו הוא עושה בסביבה הקרובה אליו.
כך שבאמת לא צריך לנסוע רחוק בשביל לחדד את היכולת האמנותית.
 

lightflake

New member
לטעמי צילומיה מדהימים.. ולא משנה כמה מבויימים...

הייתי אומר שזה לא רק צילום, גם תסריט, בימוי, עיצוב, יכולת משחק של המצולמים, וכמובן צילום ועריכה בסגנון אחיד שביחד יוצרים גוף עבודות בעל סגנון ייחודי ושמביע משהו ומעורר משהו במתבונן, ועם כל זה זה גם תיעוד.
נראה לי שהגזמת מפאת הדיון
 
הבת שלי למשל..

לא כל כך מתעניינת באיכות אלא ב"פוזה" ובזמינות של המצלמה
חיישן גדול מבחינתה = מצלמה גדולה
מצלמה גדולה = פגיעה קשה בזמינות וגם ביכולת לצלם סלפי יצירתי
מצד אחד יש בזה משהו..
מצד שני, לתחושתי, איכות התמונות רק עוברת הקצנה וזה חבל
יש המון תמונות באיכות ירודה כמו שיש גם המון תמונות באיכות גבוהה מאוד
האמצע עובר שחיקה.
לא יודע.. סתם תחושה אישית..
 

enigo

New member
בין סלפי לבין תמונה אמנותית יש בדרך כלל קשר קלוש בלבד

פשוט כי המטרות שונות. כמו שאשתי שואלת אותי כל פעם למה אני טורח לצלם בטיולים תמונות שאף בן משפחה לא מופיע בהן...
אני מניח שהבת שלך גם לא בוחנת את התמונות אחר כך על מסך גדול, שלא לדבר בהדפסה, ולכן איכות טכנית מעניינת לה את הקצה שיושבים עליו. פלייר? עיוותי עדשה? דיוק בצבעים? פחחח... זו הרי תרבות-צילום שמקדשת פני ברווז!
 
למעלה