זה לא בדיוק "אופטימיזצייה של אפליקציות"
מה שקורה הוא שאנדרואיד שומרת את האפליקציות על המכשיר במעין קוד מקור (יותר OBJECT CODE) של JAVA (סוג של). מה שאומר שלפני שהן רצות בפועל צריך להדר אותן (תהליך קומפילצייה) כדי שיוכלו לרוץ תחת מערכת ההפעלה של המכשיר, ובדרך הן גם עוברות אופטימיזצייה לקונפיגורצייה הספציפית של מערכת הפעלה ומכשיר. בעבר (בימי הDALVIK VIRTUAL MACHINE) המערכת עבדה במודל JUST IN TIME )JIT), כך שההמרה לשפת המכונה היתה מתבצעת בסמוך להרצת האפלקיצייה (ובכל פעם שהאפליקצייה הופעלה...). זה חסך מקום איכסון, אבל לקח זמן וצרך סוללה. לכן, עם המעבר מDALVIK לART )ANDROID RUNTIME) הם עברו למודל קומפילצייה AHEAD OF TIME, וכך כל פעם שמערכת ההפעלה משתדרגת המכשיר מקמפל מחדש את כל האפליקציות ושומר עותק מוכן להרצה. הבעיה היא שזה אמנם לוקח זמן רק פעם אחת, אבל לוקח _הרבה_ זמן בהפעלה הראשונה, כי צריך להדר את כל האפליקציות.
 
זה לא כל כך הפריע בעבר, כי בזמנו עדכון מערכת יצא פעם במאה שנה, אם בכלל (יש כאלה שיטענו שזה עדיין המצב...), אבל כשמתחילים להוציא עדכוני אבטחה פעם בחודש, זה קצת מציק. הפתרון בנוגט (אנדרואיד 7) הוא לשלב AOT ו-JIT. מיד לאחר שידרוג המערכת, כשאין עדיין אפליקציות מקומפלות למערכת החדשה, אפליקציות מופעלות במודל JIT, כמו במערכות הישנות. בנוסף, תוך כדי ריצה המערכת מוצאת את האלמנטים הקריטיים של האפליקצייה (אלה שרצים הכי הרבה וצורכים הכי הרבה זמן, כמו למשל ממשק משתמש). אבל כשהמכשיר אינו בשימוש, מהדר הAOT רץ ברקע ובהדרגה מהדר את כל האפליקציות, עם שימת דגש על חלקי האפליקצייה הקריטיים שזוהו קודם (לא לגמרי ברור אם הוא מהדר רק אותם וכל השאר ממשיך לעבוד כJIT, כדי לחסוך מקום איחסון, או שרק הם עוברים אופטימיזצייה). ככה, בשלב כלשהו, כל המערכת הודרה כבר ותעבוד במהירות וביעילות כמו היום, אבל בשלב הראשוני לאחר העדכון, אם אין זמן, אפשר עדיין יהיה להשתמש באפליקציות לפי המודל הישן.